אני לא סותר את עצמי, אבל זה מורכב, ולפעמים גובל במשבר זהות
כן לא פשוט להיות יהודי-רוסי, הזהות שלי היא גם יהודים וגם רוסית, אני מעדיף להיות בקבוצת מטיילים "רוסית" מאשר בקבוצת מטיילים "ישראלית", למרות שאני בעיקרון יכול להיות בשניהן, גם בגלל השיוך שלי וגם בגלל הידע של שני השפות. אני לא מתכחש לזהות היהודית שלי ואני גם לא מתכחש לזהות הרוסית שלי, למרות שהיו לי תקופות שהניסיתי להתכחש לזאת ולאחרת, אבל הבנתי שזה לא נכון בסופו של דבר. לא ליצור קשרים עם עדות אחרות זאת לא תופעה מבורחת מבחינתי, זאת גם סוג של התבוללות, וגם דתיים רבים מסכימים איתי לגבי זה, במידה מסוימת, לא במקרה לאשכנזים ולמזרחים יש רבנים ראשיים שונים. כפי שציינתי להיות עם "יהודיה" מעדה מאוד שונה משלי, יכול להרגיש יותר מתבולל מבחינתי מאשר להיות עם רוסיה לא יהודיה, כן זה לא דבר שקל להגיד אבל זאת האמת, המצב האידאלי הוא להיות עם יהודיה דוברת רוסית אבל כמובן, או לפחות אשכנזייה(לא דוברת רוסית). חשוב לי שימור המורשת הרוסית שלי(במראה ובתרבות), לא פחות משימור המורשת היהודית שלי, וכן אני מודע שאני נוטה להתחבר לצד הרוסי והמערבי שלי יותר מאשר לצד היהודי ישראלי, במיוחד בישראל, שבא הצד הרוסי הוא זה שמבדיל אותי, ולא הצד היהודי. מדינת ישראל יכולה להמשיך להתקיים גם אם העדות השונות ימשיכו להתקיים ולא תהיה התבוללות ביניהן, לערבים-מוסלמים אין זכות על הארץ בכל מקרה, הם שייכים לחצי האי ערב, והם אויבים גם של יהודים וגם של המערב באופן כללי, ככה שאני ימני לא רק בגלל דאגה לישראל אלא גם מדאגה למערב(ולרוסיה בפרט), ככה שמהבחינה הזאת אין שום סתירה.
