אבקש את עזרתכם

את משכנעת את המשוכנעת

אבל היום לא תכניסי אליה לבית מדיח בשום אופן. אנחנו - הילדים אמרנו הרבה את מה שאת אומרת, לרבות זה שבכל פעם שהיא מצפה שאנחנו נשטוף אנחנו מעוניינים להשתמש במדיח אבל היא אסרה לחלוטין ועד שהיא נפטרה ממנו הוא שימש בתור ארון.
 
גיסתך היא אשתו של אחיך?

אם כן, למה לא יתכבד אחיך להפשיל שרווליו להדיח הכלים? ואולי אם יתחשב בעלך בקשייך, ירים את עכוזו מן הכסא ויגש אף הוא לכיור? ואולי אביך יכול להציע את עצמו.
או שמא במשפחתכם לגברים יש בעיית עור שמונעת מהם מגע עם מים וסבון? ואז כמובן אפשר לקנות לכל אחד מהם תשורה נאה - צמד כסיות גומי מהודרות!
 
ומה, נכנס לטראומה קשה מדי מזה?

ולכן כל החמולה הגברית לא חוזרת על המעשה?
כל הסיפור הזה (אם הוא בכלל אמיתי) נשמע פסיכי ברמות קשות.
אגב, לא מפילים מהדחת כלים.
 
יש רמות של שמירת הריון, יש נשים שצריכות לשכב

כל היום במיטה, יש נשים שרק צריכות לנוח יותר מהרגיל ויש קשת של מצבים בין לבין.

אם הצירים קרו אחרי עמידה ממושכת, ולך אין מכשיר US שרואה דרך האינטרנט אז את עדיין לא יכולה לקבוע את זה.
 
זה נכון, אם כי בהסתייגות.

נשים שצריכות לשכב לא אמורות להגיע על בסיס קבוע להורים, אלא אם הן מגיעות בשכיבה על אלונקה באמבולנס.
עמידה וישיבה משפיעות על צוואר הרחם (ועל היווצרות צירים שמקצרים אותו) בדיוק באותה מידה.
אם הגברת אמורה לשכב כל ההריון ולמרות זאת קמה, מסתובבת, הולכת להורים, יושבת ליד השולחן ושוטפת כלים אחר כך, אז מי שאשם בארוע זה לא הכלים, לא האמא שלה וגם לא הגיסה. זו היא בעצמה.
אלא אם כן היא שטפה חביות כבדות שרק מלהרים אותן יכולים להווצר צירים. לא ממש נראה לי.
 
זה לא נכון

נשים שצריכות לשכב יכולות לצאת לבדיקות רפואיות ויכולות גם לצאת לאכול מחוץ לבית. למעשה הן עושות את זה כי אין להן ברירה, הן לא יכולות לעמוד ולבשל. חצי שניה לאוטו ומהאוטו עוד חצי שניה לספה אצל אמא לא היא הגורמת להפלה.
את צודקת שלא הגיסה אשמה פה, אלא המערך כולו, הדורש ספציפית מהגיסה ולא חלילה מהאב, הבעל, האח ואפילו מהאם עצמה שצריכה לרצות להקל על הבת שלה.
אני מאחלת לך לא לדעת מקרוב מה זו שמירת הריון קפדנית שכזו, אך היא קיימת לצערנו אצל נשים לא מעטות.
 
יש המון הסתייגויות, וכל עוד אין תיק רפואי מול

מול העיניים ואינך רופאה, את לא יכולה להחליט מה כן או לא הגיוני.

הצגתי שתי קצוות של הסקאלה, ויש המון מצבים בין לבין. יש נשים בשמירת הריון בבי"ח למשך חודשים, יש כאלה שמותר להן לשבת (באוטו, ליד שולחן האוכל) ועוד.

אז מה שנראה לך או לא ממש איננו רלוונטי (אלא אם את גניקולוגית/מיילדת ולא גילית לנו).
 
גם אם הייתי גינקולוגית או מיילדת

הכתוב היה כפוף למה שאפשר לדעת דרך האינטרנט. הגינקולוגים שלי לא מאבחנים אותי ברשת אלא בבדיקה שהם מבצעים בעצמם, כמובן.
אני אחות, אם זה מעניין. עובדת בין היתר במיון גינקולוגי בצוותא עם גינקולוגים בכירים וטובים מאוד ולומדת הרבה מנסיונם.
אבל כפי שאמרתי עוד קודם לכן: אם עבודת הבית היחידה שהיא עשתה בתקופה הזו היתה הכלים, אז ניחא. אבל כשהגברת נשואה לבעל שלא מזיז אצבע, וכשהיא שוטפת כלים הוא 'עומד בדלת ומחכה' (שייך סעודי קטן עליו), אז אני חותמת שהיא עשתה עוד אלף עבודות בית. לא פייר להפיל את ההפלה על הגיסה כשיש כזה בעל.
 
לא לגמרי מדוייק

הרופא שלי בהיריונות היה מומחה להיריון בסיכון.
אישר לי לשבת לאכול, ואפילו מול המחשב, אבל בשום אופן לא עמידה ממושכת, בטח לא עם הכיפוף הקטן של שרירי הבטן שנדרש כדי להדיח כלים. לא ללכת, לא לצאת מהבית, אבל כן לשכב ולשבת. גם אחרי מי שפיר * 2.
יש משהו במאמץ פיזי שהוא שונה מסתם ישיבה נינוחה.
 
והמסקנה שלי היא שהגיסה - שעליה יצא הקצף

היא למעשה הצודקת בכל הסיפור - אם בעלה (אחיך) וגיסה (בעלך) וחמה (אבא שלך) לא מרחים על הסבתא שעבדה קשה ועלייך שנמצאת בשמירת הריון - למה היא צריכה לרחם?
 

EcoT

New member
מסכימה עם כולם ומוסיפה

כל מי שאמרה צדקה קודם כל שיהיה הריון בריא ואת צריכה לשמור על עצמך וזה אומר גם לא להילחץ מכל מני דברים קטנים ולא חשובים כמו שטיפת כלים, אני יודעת שאולי אצלכם זה אישיו חשוב שאני רואה שמעורר בעיות אבל אם את בהריון ועוד בסיכון את צריכה לא רק לנוח גופנית אלא גם נפשית ולהניח לכל הדברים הללו.
גם אני למשל לא עושה כלים את חמיי, משתי סיבות האחת, אף אחד לא עומד בסטנדרטים שלהם של שטיפת כלים ושנית אני לא מסכימה עם הדרך שהם שוטפים כלים שלפי דעתי מאוד בזבזנית (גם שטיפה שאני אישית הייתי מכניסה לארון, אבל הם מכניסים את זה למדיח).
גיסתך היא לא ממש חלק מהבית מבחינת התרבות של ההתנהלות השוטפת והאירוחית וכמו שאמרו היא אולי באה מרקע אחר שבו יש דרישות אחרות, אולי שהיא אמרה שהיא עשתה חצי היא התכוונה שאחיך (בן זוגה) יבוא להחליף אותה? אולי ככה זה בביתה?

ובקשר לגברים שלא מזיזים את בתחת שלהם ועוזרים: קודם כל זה לא בושה, ותגידי לבן זוגך שזה רק יגרום לך להעריך אותו יותר ומה זה משנה מה כולם יחשבו?!

בנוסף אבא שלי היה נסיך קטן בבית עם ארבע אחיות, הוא לא הניף אצבע אף פעם ולצערי (ולצערה) אמא שלי גם ויתרה לו. עכשיו הוא נשוי מחדש ואישתו (שאגב גם מעדות המזרח) הכניסה אותו לתלם והוא כמו טאטאלה מפנה מהשולחן, עושה כלים, מבשל ואין בזה שום בושה.

אז הרגלים גם של עדה שלמה אפשר לשנות.
 

הדסהש1

New member
בוקר אור וחג שמח -ראשית גברים גם שוטפים כלים.

הזמן ההוא חלף עבר לו.יש לי שתי הצעות.
1. לא לישות כל שבוע ארוחות גדולות שזה מעביד על האם המבוגרת.
2.לקנות לאם מדיח כלים במשותף וכך תיפתר הבעיה.
נכון להיום יש כלים נהדרים"חד פעמיים'/העיקר תשמרי על בריאותך.
 
תודה לך אישה יקרה


אני קוראת הרבה דברים שאת כותבת
כתיבתך נאה ודברייך חכמים
חג שמח!
 

קרוסלה

New member
אני חושבת שזה לא נושא חשוב לריב עליו

כשאפשר לפתור אותו בכך שבעלך יחליף אותך/ תקנו להורים מדיח כלים במתנה יחד עם כל בני המשפחה / כלים חד פעמיים.

נראה כאילו את מאד מבינה וקשובה לבעיות שלך מבלי לדעת מהן הבעיות של הגיסה שלך. לא הייתי רוצה להיות מוזמנת לארוחת ערב כשהדרישה מראש היא שאעשה כלים. אני עושה כלים מרצון בכל מקום שאני נמצאת כי טוב לי שם וחשוב לי לעשות טוב למארחים שלך, אולי לא מספיק להכין אוכל טעים, אלא גם לתת לאורח להרגיש רצוי וטוב?

מצטערת אם נשמע נוקב, פשוט לאור נסיון העבר שלנו במשפחה (שהיה רווי בויכוחים על מי מנקה ומי עושה כלים) , הבנתי בדיעבד שלא היה שווה לריב על זה.
 

הדסהש1

New member
מזכיר לי את המריבות בבית מי ידיח כלים

לכן עשינו שהיינו קטנים "תורנות"שבוע אני ושבוע אחותי"אחי היה עדיין קטן
ולא קרה כלום.היום גם הוא מדיח כלים בביתו למרות שיש גם מדיח
 
למה אמא שלך מזמינה מישהי שלא מסוגלת

לעזור לה בדבר קטנטן שהיא מבקשת ממנה? מזמינים את מי שהגיוני להזמין. אמא מבשלת ילדים שותפים כלים, ילד שלא שוטף - לא עומד בהסכם שלום.
אני רק לא מבינה איפה אחיך. למה "הנשים" שוטפות? ואם נניח אתם משפחה פרימיטיבית, למה הוא לא מעמיד את אשתו במקום ומבהיר לה שאירוח בבית הוריך אומר שטיפת כלים בתמורה?
 
כמה פתרונות

1. לקנות לה מדיח כלים. לשתף את כל האחים ולהתחק בעלות ו/או לדבר עם אביך שהגיע הזמן לקנות מדיח.
2. להגיד לה שאת מנסה להרות ושאסור לך לעשות כל פעילות בזמן ההריון, גם בשבוע 0.
3. לבקש מבעלך להחליף אותך. כן, כן. את לא מסוגלת להמנע מלרחוץ כלים? שבעלך ירחץ אותם או את החצי שנשאר אחרי שגיסתך עושה. הוא גם רוצה עוד ילדים לא??
4. להשאר בבית - למרות שאני מבינה שמבחינתך זו לא אופציה.
 
למעלה