תוצאות החיפוש

קצת עליי... טוב, היי לכולם, קודם כל, מצטערת שלא כל כך הגבתי בזמן האחרון... הייתי, או עדיין במין...לא ממש יודעת...בתוך הקונכיה הדפוקה שלי?... המון דברים קרו, רובם ביאסו אותי, זה התחיל מזה שיש לי תפריט ממזמן, ועליתי במשקל ונו, נלחצתי ושנאתי את העולם, אז ירדתי וכמובן- ידעתי שזה יתנקם בי- עכשיו...

מתנדנד ונופל... מתנדנד ונופל ונופל ונופל את כל הכאב שיש לי איש לא יוכל לדמיין את כל הרע שרובץ על הלב כל כך רוצה לצאת מזה אבל נופלת כל הזמן וזה לא שאני משחקת אני פשוט, פשוט פוחדת פוחדת להרפות להתמסר לתחושה אחרת ועל התחושה המגעילה הזאת, של לשנוא את עצמי, לא מוותרת גועל ממלא את כולי בכל פעם שעושה...

בלע... רע לי. אני עומדת לתבוע בביצה שלי. להקבר עכשיו זאת אפשרות מלבבת...

טריגר? זה מה שגרם לי לבכות. זה שעליתי במשקל. אחרי כל המילים היפות שאמרתי, אחרי כל התרמיל שלי, שמלא באהבה, אחרי כל זה, אני מוותרת. עליתי במשקל ואני מרגישה כמו פרה. כמו מפלצת. כמו איזה שטן. עליתי במשקל ואני רוצה שהם יעזבו אותי בשקט, החבורת שמנים הזאת, ואני בתוכם, אני רוצה שהם יעזבו אותי, ודי...

קצת אור בתוך החושך שלי? אז עכשיו אני הולכת.עוזבת את המקום הבטוח שלי את הבועה שבה אני חיה הורסת את החומות סביב הגן הסודי פותחת לכם פתח, כדי שתראו. אז עכשיו אני הולכת, למסע, ארוך. לוקחת תרמיל, עם המון אמונה והרבה רצון וקצת כוח, לוקחת תרמיל, ממלאת אותו באהבה ממכם, אוספת בו את רסיסי התקווה ומערבבת...

ומה אם אני אגיד שאני שונאת את הכל? מצטערת, על הכל בעיקר על זה שאני לא מוצאת מילים שיוכלו לעודד או לעזור...

מישהו פה?

סתם משהו.... ישבתי וכתבתי, וזה מה שיצא, דווקא עבר על כחותינו שבוע של אנרגיות וצחוק, שבוע של טוב, בכל אופן.... ----------------------------------------- המסע שלה אל תוך עצמה היא ידעה שזה לא טוב, ידעה שזה לא אידיאלי, ידעה, שזה קצת יהרוס אותה, ידעה שהיא שוברת עצמה מבפנים, אבל נמשכה לזה, כמו אש...

אני מצטערת שההודעות שלי פה מפגרות, שאני לא מצליחה לכתוב תגבות נורמליות, גם כשזה נורא חשוב לי, שאני כותבת רק כשרע לי ומצפה שאנשים יגיבו, שאני לא יודעת לכתוב... שאני עושה לכל מי שמתקרב אלי רע, שכל מה שאני מנסה לעשות לא מצליח, שאני מאכזבת את כולם, שאני מטופשת... אז לכולם, אני אוהבת, ולא מתכוונת...

אני רוצה שמישהו יאהב אותי... אבל אני יכולה להבין את כל העולם. פשוט אין מה לאהוב. אני יצור רע, רשע ומכוער. לא עושה דבר טוב. רק רע.

המכתב המכתב- אביב גפן כשתתעוררי לא תראי אותי אני עובר תקופה קשה שרק תכביד עלייך משהו בי קורא לצאת ולחפש מרוב כל השקרים שכחתי מי אני לראות הרבה נופים קסומים שוב לטייל להיזרק בלי לפחד ממה שאת תגידי להיפרד להתאבד להתמסטל להשתכר בלי לפחד ממה שתעשי לי עוד ועוד ועוד ועוד אף פעם אל תפסיק לחלום...

מרגישה מוזר... זה מעצבן! אין לי שום מושג מה אני מרגישה. כל היום אני מתעסקת בזה שאני שמנה ולא יפה ולא מוצלחת...כל היום אני סופרת קלוריות, כל היום אני שוקלת אם להקיא או לא... זה לא טוב... זה מיליון צעדים אחורה, אני כבר הרגשתי טוב, כבר הרגשתי שייכת ועכשיו החופש הזה ואני יותר מידי לבד. הבעיה היא...

מישהו/י פה?

אני צריכה עזרה! אוף! כמה מפגרת אני יכולה להיות?! אני נופלת, תעזרו לי, אני צריכה מישהו טוב…מישהו שיעזור לי לקום אחרי שאני נופלת… אני רוצה להקיא אבל כבר די מאוחר מידי, אבל אני יודעת שאני אצליח אם אני אנסה חזק…הבעיה היא שאני לא רוצה… לא רוצה ליפול… תעזרו… כל כך הרבה זמן לא הקאתי… למה דווקא עכשיו...

אתמול חשבתי.... אתמול נסעתי לים וחשבתי, יש בנות שמסוגלות לאכול עוגה או משהו כזה גדול ומפחיד ומשמין עם המון-המון קלוריות, באמצע הליילה או סתם באמצע היום בלי להרגיש רגשי אשמה נוראיים? יש בנות שאחרי שהן אוכלות עוגה באמצע הלילה שלא שונאות את עצמון אחר כך? ויש בנות שמקבלות את עצמן? שיראו לי, שיגידו...

שלום לכולם! אז קודם כל, שלום לכולם/ כולן! הרבה זמן אני קוראת, ולא מגיבה כי אני לא יודעת ממש איפה המקום שלי ואיפה אני לא אהיה תקועה... אני לא יודעת בידיוק מה אני אמורה לעשות ולמען האמת, די מאוד קשה לי להיפתח... אז, בבקשה... אין לי שום מושג מה אני עושה, וכן אני יודעת שזה נראה כמו הודעה מפגרת אבל...