אני צריכה...
כל כך רע לי, בגלל כל מה שקורה לי ביומיים האחרונים. 900 גרם למלה (כן, אני יודעת, בלי מספרים...), ואח שלי, שחבר שלו נהרג בפיגוע אתמול, אין לי כוח להתמודד עם המציאות, והיום לא הלכתי לבית ספר, כי לא רציתי את המבטים של החברות שלי, כשאני אזרוק את הסנדוויץ'.... אני מרגישה שהם מנצחים אותי. מי זה הם? כל האנשים שמנסים כאילו לעזור לי. הדיאטנית, הפסיכולוגית, ההורים שלי, כולם. למה אני אוכלת לכל הרוחות? הרי הגעתי למסקנה שזה לא עושה לי טוב, זה רק גורם לי לשנוא את עצמי יותר... אני כזאת אגואיסטית, רואים? לאחרים לא מוצאת את המילים, אבל על עצמי, נשפכת... אני רוצה להעלם, אני לא ממש מועילה או עושה טוב למישהו בעולם הזה. ואני שוב פעם חושבת על אח שלי, כל כך בא לי לחבק אותו עכשיו, וההבנה הזאת, שאני מפחדת,שמשהו יקרה לו... ואני תוהה איך הוא יתמודד, ועצוב לי
