Tenere 660 רכיבה בכביש
- פותח הנושא shayph
- פורסם בתאריך
מה זאת אומרת "הכל זהה"?
מה קוטר הקרבורטור הקטן? מה קוטר הקרבורטור הגדול? מה שיעור הפתיחה החלקית? מה תזמון השסתומים? מה אורך סעפת היניקה? מה קוטרה? מה הסל"ד? מה נפח המנוע?
ואלו רק שאלות על קצה המזלג.
ועכשיו גם שמתי לב שנעלמה הודעה שלי כתשובה לאמירה שלך על קרבורטורים קטנים שנותנים יותר מומנט - זו אמירה לא נכונה. ערך שיא המומנט במנוע עם קרבורטור גדול יותר, בתוך טווח סביר, יהיה גבוה יותר. יכול להיות ששיא המומנט יגיע בסל"ד גבוה יותר, ויכול להיות שעקומת המומנט של המנוע עם הקרבורטור הקטן תהיה גבוהה יותר בסל"ד נמוך ו/או בינוני, אבל ערך שיא המומנט יהיה גבוה יותר במנוע עם הקרבורטור הגדול.
מה קוטר הקרבורטור הקטן? מה קוטר הקרבורטור הגדול? מה שיעור הפתיחה החלקית? מה תזמון השסתומים? מה אורך סעפת היניקה? מה קוטרה? מה הסל"ד? מה נפח המנוע?
ואלו רק שאלות על קצה המזלג.
ועכשיו גם שמתי לב שנעלמה הודעה שלי כתשובה לאמירה שלך על קרבורטורים קטנים שנותנים יותר מומנט - זו אמירה לא נכונה. ערך שיא המומנט במנוע עם קרבורטור גדול יותר, בתוך טווח סביר, יהיה גבוה יותר. יכול להיות ששיא המומנט יגיע בסל"ד גבוה יותר, ויכול להיות שעקומת המומנט של המנוע עם הקרבורטור הקטן תהיה גבוהה יותר בסל"ד נמוך ו/או בינוני, אבל ערך שיא המומנט יהיה גבוה יותר במנוע עם הקרבורטור הגדול.
תקרא כאן.
https://books.google.co.il/books?id...torque figures should be even better.&f=false
הוא מדבר על הארלי מפלצת טורק,שיש מצבים בהם הוא מעדיף קטן על גדול.
https://books.google.co.il/books?id...torque figures should be even better.&f=false
הוא מדבר על הארלי מפלצת טורק,שיש מצבים בהם הוא מעדיף קטן על גדול.
אחח... כמה שאני כבר מכיר אותך...
ידעתי שתחפש איזה מקרה קצה ספציפי, שאפילו לא ממש קשור לעניין, ותנסה להוכיח בעזרתו את הכלל.
אז בוא נראה מה היה לנו:
1. הכותב של הספר - שנראה שמבין דבר או שניים בנושא - אומר במפורש שקרבורטור גדול יותר אמור לתת יותר מומנט והספק. "i knew that the larger G carb will produce higher top-end numbers"
2. הכותב כותב במפורש שמדובר במקרה נקודתי, שרלבנטי רק לקרבורטור הזה על המנוע הזה, ונובע כנראה מבעיית גל לחץ חוזר בסעפת היניקה במצב שיוט. הוא אפילו מעריך שם ששינוי קטן באורך הסעפת היה פותר את הבעיה.
 
משמע - הכלל הוא שקרבורטור גדול יותר נותן יותר מומנט והספק, אבל במקרה הספציפי הזה משהו לא עבד טוב. זה לא משנה את כלל האצבע, אלא רק מראה שלכל כלל יש יוצא מן הכלל. עניין די ידוע.
 
בקיצור - הוכחת את הטענה שלי, או לפחות הבאת לה תימוכין ממישהו שאשכרה נוסע עם מד תערובת על האופנוע שלו. תודה!
ידעתי שתחפש איזה מקרה קצה ספציפי, שאפילו לא ממש קשור לעניין, ותנסה להוכיח בעזרתו את הכלל.
אז בוא נראה מה היה לנו:
1. הכותב של הספר - שנראה שמבין דבר או שניים בנושא - אומר במפורש שקרבורטור גדול יותר אמור לתת יותר מומנט והספק. "i knew that the larger G carb will produce higher top-end numbers"
2. הכותב כותב במפורש שמדובר במקרה נקודתי, שרלבנטי רק לקרבורטור הזה על המנוע הזה, ונובע כנראה מבעיית גל לחץ חוזר בסעפת היניקה במצב שיוט. הוא אפילו מעריך שם ששינוי קטן באורך הסעפת היה פותר את הבעיה.
 
משמע - הכלל הוא שקרבורטור גדול יותר נותן יותר מומנט והספק, אבל במקרה הספציפי הזה משהו לא עבד טוב. זה לא משנה את כלל האצבע, אלא רק מראה שלכל כלל יש יוצא מן הכלל. עניין די ידוע.
 
בקיצור - הוכחת את הטענה שלי, או לפחות הבאת לה תימוכין ממישהו שאשכרה נוסע עם מד תערובת על האופנוע שלו. תודה!
על סמך מה אתה מסיק שהוא ידע?
כי הוא לא כותב שום דבר כזה. הוא אומר במפורש שהעסק עבד יופי עם הקרבורטור הקטן, והוא החליט לנסות להתקין את הגדול מכיוון שכבר היו לו את כל החלקים והוא רצה לראות איך זה יעבוד.
הוא בעצמו לא יודע בדיוק למה העסק לא עובד טוב - במצב ספציפי מאוד של מצערת פתוחה חלקית - הוא רק מעריך. והוא אומר במפורש שיש בעיה בצירוף הספציפי הזה של קרבורטור ומנוע. הוא אפילו לא רומז שבאופן כללי קרבורטור קטן עדיף מבחינת השגת מומנט מירבי.
יותר מזה, הוא אומר במפורש שהכלל הוא הפוך.
אתה יודע שהכלל הפוך, ואני בטוח שלאורך השנים החלפת יותר מקרבורטור אחד בקרבורטור גדול יותר כשהמטרה היתה נתוני הספק ומומנט גדולים יותר.
 
עכשיו השאלה היא אם אתה באמת לא מסוגל להבדיל בין השאלה "איך משיגים מומנט מירבי ממנוע נתון" לבין שאלות שונות לחלוטין כמו "איך משיגים תגובה חלקה לפקודות מצערת עדינות", "איך משיגים עבודה נעימה בסל"ד נמוך", "איך משיגים מומנט זמין בסל"ד נמוך" ושאר ירקות שקובעים איזה כיול נבחר למנוע (לא רק את גודל הקרבורטור, כמובן).
מכיוון שלא נראה לי סביר שאתה לא מצליח לעשות את ההבדלה הפשוטה הזו, אני מצליח לחשוב רק על שתי תשובות אפשריות:
1. אתה כל כך נהנה להתווכח, שאתה מוכן לעשות הכל כדי להתווכח - גם להגיד דברים שאתה יודע שהם לא נכונים או לא קשורים לדיון רק כדי למשוך תגובה.
2. משום מה נורא חשוב לך להגיד לי שאני טועה. היו כמה רמזים בכיוון לאורך הדיון בצורת הערות שלך על זה שאני "חייב להיות דומיננטי בדיון" וכדומה. אבל אני לא מצליח לחשוב על סיבה מדוע זה יהיה כל כך חשוב לך. אולי במסגרת הג'יהאד שאתה מנהל נגד ידע שמסתמך גם על הכרת התאוריה? קצת מופרך, אבל לך תדע...
כי הוא לא כותב שום דבר כזה. הוא אומר במפורש שהעסק עבד יופי עם הקרבורטור הקטן, והוא החליט לנסות להתקין את הגדול מכיוון שכבר היו לו את כל החלקים והוא רצה לראות איך זה יעבוד.
הוא בעצמו לא יודע בדיוק למה העסק לא עובד טוב - במצב ספציפי מאוד של מצערת פתוחה חלקית - הוא רק מעריך. והוא אומר במפורש שיש בעיה בצירוף הספציפי הזה של קרבורטור ומנוע. הוא אפילו לא רומז שבאופן כללי קרבורטור קטן עדיף מבחינת השגת מומנט מירבי.
יותר מזה, הוא אומר במפורש שהכלל הוא הפוך.
אתה יודע שהכלל הפוך, ואני בטוח שלאורך השנים החלפת יותר מקרבורטור אחד בקרבורטור גדול יותר כשהמטרה היתה נתוני הספק ומומנט גדולים יותר.
 
עכשיו השאלה היא אם אתה באמת לא מסוגל להבדיל בין השאלה "איך משיגים מומנט מירבי ממנוע נתון" לבין שאלות שונות לחלוטין כמו "איך משיגים תגובה חלקה לפקודות מצערת עדינות", "איך משיגים עבודה נעימה בסל"ד נמוך", "איך משיגים מומנט זמין בסל"ד נמוך" ושאר ירקות שקובעים איזה כיול נבחר למנוע (לא רק את גודל הקרבורטור, כמובן).
מכיוון שלא נראה לי סביר שאתה לא מצליח לעשות את ההבדלה הפשוטה הזו, אני מצליח לחשוב רק על שתי תשובות אפשריות:
1. אתה כל כך נהנה להתווכח, שאתה מוכן לעשות הכל כדי להתווכח - גם להגיד דברים שאתה יודע שהם לא נכונים או לא קשורים לדיון רק כדי למשוך תגובה.
2. משום מה נורא חשוב לך להגיד לי שאני טועה. היו כמה רמזים בכיוון לאורך הדיון בצורת הערות שלך על זה שאני "חייב להיות דומיננטי בדיון" וכדומה. אבל אני לא מצליח לחשוב על סיבה מדוע זה יהיה כל כך חשוב לך. אולי במסגרת הג'יהאד שאתה מנהל נגד ידע שמסתמך גם על הכרת התאוריה? קצת מופרך, אבל לך תדע...
ה
החלפתי קרבורטורים לגדולים יותר,רק כשרציתי הספק. וכדי להשיג הספק,רציתי סל"ד.
וכדי להשיג סל"ד,אז הגדלתי פתחי יניקה בקופסאת אוויר,קרבורטור גדול,גל-זיזים עם זמני פתיחה ארוכים יותר ,סעפת רחבה יותר ואגזוז משוחרר.
כמובן שכולם צריכים לעבוד בהרמוניה.
כל עוד לא חיפשתי הספק,נשארתי עם קרבורטור קטן.
זה תמיד עובד עגול יותר,עדין יותר ומדויק יותר.
החלפתי קרבורטורים לגדולים יותר,רק כשרציתי הספק. וכדי להשיג הספק,רציתי סל"ד.
וכדי להשיג סל"ד,אז הגדלתי פתחי יניקה בקופסאת אוויר,קרבורטור גדול,גל-זיזים עם זמני פתיחה ארוכים יותר ,סעפת רחבה יותר ואגזוז משוחרר.
כמובן שכולם צריכים לעבוד בהרמוניה.
כל עוד לא חיפשתי הספק,נשארתי עם קרבורטור קטן.
זה תמיד עובד עגול יותר,עדין יותר ומדויק יותר.
כאן התכוונתי
לעומס מוגזם על הקרנק.
יש גם עומסים שהמנוע יכול להתגבר עליהם ואז כמובן שהמנוע מעלה סל"ד ואיתו עולים גם הערכים.
אבל בכל מקרה,העומס על הקרנק זה העומס שנוצר כתוצאה מהלחץ מהרכיבים שעובדים בצורה אנכית על הרכיב שעובד בצורה סיבובית,שמנסים להפוך את התנועה הקווית לסיבובית.
לכן ד"א,מדידה ב PTO לטרקטורים עובדים (לא מדידה למנוע בנפרד בסדנה),מבצעים עם מכונות מיוחדות שמתחברות ל PTO,שמחובר ישירות למנוע דרך גיר.
לעומס מוגזם על הקרנק.
יש גם עומסים שהמנוע יכול להתגבר עליהם ואז כמובן שהמנוע מעלה סל"ד ואיתו עולים גם הערכים.
אבל בכל מקרה,העומס על הקרנק זה העומס שנוצר כתוצאה מהלחץ מהרכיבים שעובדים בצורה אנכית על הרכיב שעובד בצורה סיבובית,שמנסים להפוך את התנועה הקווית לסיבובית.
לכן ד"א,מדידה ב PTO לטרקטורים עובדים (לא מדידה למנוע בנפרד בסדנה),מבצעים עם מכונות מיוחדות שמתחברות ל PTO,שמחובר ישירות למנוע דרך גיר.
תודה, באמת לא ידעתי מה זה קרנק עד עכשיו...
לעניין - למנוע יש תחום עבודה יעיל, ובו מודדים הספק ומומנט. שים לב שתמיד גרפים כאלו לא מתחילים ב-0 סל"ד, ובדרך כלל גם לא בסל"ד סרק, אלא קצת יותר גבוה. במנועים מכוונים למרוצים זה יכול להיות גם סל"ד גבוה בהרבה מהסרק.
בתוך טווח הסל"ד הזה, המנוע יודע להתמודד עם מצערת פתוחה לחלוטין בלי דפיקות ופעולה לא סדירה. הדיון הזה, כולו, נוגע רק לתחום העבודה היעיל של המנוע. לא לכל מיני פינות מוזרות כמו "מה קורה אם פותחים פול גז, בחמישי, בסל"ד סרק".
 
אז שוב, כדי לעשות לאנשים סדר - שיא מומנט מושג במצערת מלאה. בכל מצב פעולה נורמלי, המנוע יפיק מקסימום מומנט בסל"ד נתון במצערת מלאה. אלו דברים שגם אתה כבר אישרת שהם נכונים בשרשור הזה.
לעניין - למנוע יש תחום עבודה יעיל, ובו מודדים הספק ומומנט. שים לב שתמיד גרפים כאלו לא מתחילים ב-0 סל"ד, ובדרך כלל גם לא בסל"ד סרק, אלא קצת יותר גבוה. במנועים מכוונים למרוצים זה יכול להיות גם סל"ד גבוה בהרבה מהסרק.
בתוך טווח הסל"ד הזה, המנוע יודע להתמודד עם מצערת פתוחה לחלוטין בלי דפיקות ופעולה לא סדירה. הדיון הזה, כולו, נוגע רק לתחום העבודה היעיל של המנוע. לא לכל מיני פינות מוזרות כמו "מה קורה אם פותחים פול גז, בחמישי, בסל"ד סרק".
 
אז שוב, כדי לעשות לאנשים סדר - שיא מומנט מושג במצערת מלאה. בכל מצב פעולה נורמלי, המנוע יפיק מקסימום מומנט בסל"ד נתון במצערת מלאה. אלו דברים שגם אתה כבר אישרת שהם נכונים בשרשור הזה.
אם כבר מדברים על טרקטורים
במקרה הגיע אלינו השבוע המפלצת הזאת,גון דיר 8345 ששם כבר לא סומכים על המפעיל בכלום,מכניסים את הנ.צ הרצוי וקובעים את עומק העיבוד המכונה לבד משחקת בסל"ד והגיר לפי אחוזי החלקה ומכוונת את ההגה ללא מגע המפעיל.
אניגו בקשר לשיא המומנט וצריכת הדלק האופטימלית מפורט לך בדיאגרמה האינדיקטורית תקרא ותלמד.
במקרה הגיע אלינו השבוע המפלצת הזאת,גון דיר 8345 ששם כבר לא סומכים על המפעיל בכלום,מכניסים את הנ.צ הרצוי וקובעים את עומק העיבוד המכונה לבד משחקת בסל"ד והגיר לפי אחוזי החלקה ומכוונת את ההגה ללא מגע המפעיל.
אניגו בקשר לשיא המומנט וצריכת הדלק האופטימלית מפורט לך בדיאגרמה האינדיקטורית תקרא ותלמד.
אם כבר מדברים על טרקטורים II
החלטתי לבדוק את ההצהרות של דנטל על כך שטרקטורים חקלאיים עובדים אך ורק ב-2000 סל"ד, שזה גם שיא המומנט שלהם - ומתקבל במצערת לא מלאה.
מצאתי אתר נחמד (האינטרנט הוא דבר נפלא) שמרכז נתונים טכניים של טרקטורים בשם tractordata.com. אולי לא שם יצירתי, אבל די מוצלח.
הנה נתוני מנוע של טרקטור חקלאי מדגם ג'ון דיר 6115 -
סל"ד פעולה: 1300 עד 2100 סל"ד
סל"ד מומנט (אני מניח שמירבי) - 1600 סל"ד.
והלינק - http://www.tractordata.com/farm-tractors/007/1/4/7148-john-deere-6115r-engine.html
אגב, גם ב"מפלצת" המוזכרת, ה-8345, סל"ד הפעולה מוגדר 1500 עד 2100 סל"ד, ולא 2000 בדיוק. אבל לגביו אין נתון באיזה סל"ד מושג שיא המומנט.
אופס... לא הכי מתאים למה שדנטל קבע בנחרצות כזו. מצד שני, לך תדע אם למי שכתב את הנתונים - בטח איזה מהנדס מג'ון דיר - יש בכלל ניסיון בעבודה על טרקטורים...
החלטתי לבדוק את ההצהרות של דנטל על כך שטרקטורים חקלאיים עובדים אך ורק ב-2000 סל"ד, שזה גם שיא המומנט שלהם - ומתקבל במצערת לא מלאה.
מצאתי אתר נחמד (האינטרנט הוא דבר נפלא) שמרכז נתונים טכניים של טרקטורים בשם tractordata.com. אולי לא שם יצירתי, אבל די מוצלח.
הנה נתוני מנוע של טרקטור חקלאי מדגם ג'ון דיר 6115 -
סל"ד פעולה: 1300 עד 2100 סל"ד
סל"ד מומנט (אני מניח שמירבי) - 1600 סל"ד.
והלינק - http://www.tractordata.com/farm-tractors/007/1/4/7148-john-deere-6115r-engine.html
אגב, גם ב"מפלצת" המוזכרת, ה-8345, סל"ד הפעולה מוגדר 1500 עד 2100 סל"ד, ולא 2000 בדיוק. אבל לגביו אין נתון באיזה סל"ד מושג שיא המומנט.
אופס... לא הכי מתאים למה שדנטל קבע בנחרצות כזו. מצד שני, לך תדע אם למי שכתב את הנתונים - בטח איזה מהנדס מג'ון דיר - יש בכלל ניסיון בעבודה על טרקטורים...
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.