עוצו עצה....

[ו ו י נ ס ט ו ן]

נשים בהחלט המין החזק...

לא סתם אנחנו נהנים לדפוק את החזקים

 

[יערית]

ומוסיפים כאן

וגם את הצהובים

 

[ו ו י נ ס ט ו ן]

תגידי לאח שלי...

שלדפוק השנה את הצהובים זה כמו לקבל אורגזמה מלדפוק את גרנט

 

[יערית]

נסחפנו

אין לכם מושג מה זו אורגזמה

מעבירה לו :" לדפוק צהובים זה כמו האורגזמה של צופית מגרנט?

 

[rrredshay]

פששששש זה מה שאתם עושים כשאני עובד???

אח שלי, יותר מרגש השנה לתפוס 3 שורות צמודות בפוסט של YE.....

 

[מתולתלת30]

אחרי הכל

פורום אבהי או לא?

(וזה בשביל מזי

)

 

[ו ו י נ ס ט ו ן]

אני לא מאמין...

אבות גם דופקים?

 

[מתולתלת30]

ברור

בעיקר אלו בבית אבות (אתה יודע איזה מבחר יש להם שם???)

 

[ו ו י נ ס ט ו ן]

בואי אגלה לך סוד...

יודעת איזה מבחר יש בבית-האבות הפרטי שלי?

 

[מתולתלת30]

לא

הוזכר כאן כבר שהוא קצת יותר מידי קטן? הבית הבית

(נראה לי אני שניה לפני חסימה

)

 

[ו ו י נ ס ט ו ן]

לא יכול להיות בית קטן...../images/Emo3.gif

חייב מרחבים

אם לא חסמתי את YE אחרי שהתמסד, את יכולה להיות רגועה

 

[יערית]

חטאתי אבי

אבל כשמדובר על הגינות , אני עם הרגליים האחוריות נעמדת גם בפורום גנון. אני מספיק <לצערי>נמצאת בעולם הגרושים בכדי להבין שלמטבע יש שני צדדים ומעבר לזה, מי שבאמת רוצה את טובתו של האחר, לא נלחם פשוט מוצא דרכים הומניות והגונות יותר לסיים נשואים.

 

[ו ו י נ ס ט ו ן]

בחייאת יערית...

רק בלי 'אבי'

כל מילה בינגו.

 

[יערית]

בחייאת וויני

יש כבוד לפז"מ

 

[ו ו י נ ס ט ו ן]

באמת הזכרת לי...

שהרבה זמן לא הסתכלתי ב-ת"ז שלי

על כף היד 'בתי'.

 

[יערית]

זו נשיקה

מאד ג'נטלמנית מגרוש צעיר

 

[darling33]

הגינות

אשמח לרעיונות, אלא אם ההערה לא הייתה מכוונת אליי.

 

[darling33]

וואו...

זה היה ארוך... אשתדל להגיב לכל נקודה שהעלית. נתחיל מהסוף - ה"ציפיה" היחידה שהייתה לי לאורך כל התהליך היא שלא יערב את הילדה שלנו בגירושים. ציפייה שהתבדתה באופן מוחלט. דוגמאות? בבקשה (חלק מהן גם יסבירו את עניין מרכז הקשר): 1) ביטול הסדרי ראייה ללא כל הודעה מוקדמת. להלן - מתקשרים אליי מהגן בשעה 17:00 בואי לקחת את הילדה... 2) גניבה (!!!) של ציוד של הילדה מהגן. 3) סכסוכים חוזרים ונשנים מול צוות הגן שהוא טוען שאינו אובייקטיבי ו"לטובתי". (הערת אגב - הצוות הוא לטובת הילדה!) 4) חבלה בציוד, בגדים, נעליים של הילדה. בחבלה אני מתכוונת לשבירה מכוונת של רוכסנים, קריעת חולצות ונעליים. 5) החזרת הילדה באמצע החורף בפיג'מה קייצית. 6) הסתה (אלא מה?) נגדי ונגד בני המשפחה שלי (הסתה שהתרחשה גם כשהביקורים הפכו לחצי-מפוקחים. מרכז הקשר מהווה נקודת העברה) 7) הוצאת הילדה מהגן באמצע היום ללא תיאום, הודעה מוקדמת ולקיחתה למקומות שונים ללא ידיעתי וללא שאדע מתי (ואם) היא תחזור. 8) שיא השיאים שגם הביא אותנו לועדת המסוכנות - איומים ברצח עליי, על הילדה ועל בני המשפחה שהוא השמיע באושני הילדה... אני מניחה שהבנת את הנקודה. מוזר לך המהלכים שלי? מקבלת. כל אחד ואחת מתנהלים באופן שונה "כשמגיע הרגע". ביודעי עם מי יש לי עסק ידעתי שאין לי ברירה אלא לעשות זאת כך. הדבר היחיד אחריו אני "רודפת" הוא השחרור החוקי ממנו. לא שום דבר אחר. הבנתי שאבא "נורמלי" לילדה שלי כבר הוא לא יהיה (וזו אגב גם חוות דעתה של הפק"ס המטפל בתיק מזה כשנה וחצי). לא נלחמתי בכיס. לא הבנתי כיצד הסקת זאת. להיפך, מי שיצא מורווח מהעניין זה הוא. הוא לא הביא שקל לקניית הבית. ההורים שלי הביאו למעלה מ-200 אלף. כמובן שבחלוקת הרכוש מה שנשאר ממכירית הבית לאחר חיסול המשכנתא חולק שווה בשווה. הרכוש עצמו לא חולק כך - הוא קיבל הרבה יותר. מעבר לכך, כיוון שמי שקנה מאיתנו את הבית היו ההורים שלו, הוא המשיך לגור שם עוד כשנה וחצי לאחר שאני והנסיכה עזבנו. אם זה נקרא שאני עשקתי אותו - שיהיה. ההסכם נחתם מרצון ועל דעת שני הצדדים. ההסכם (על סכום המזונות שבו) הינו הסכם שטוב לילדה שלנו. אהבתי את האמפטיה שלך אליו - "מה שהוא עובר". ומה עם מה שהילדה עוברת בגללו? היא בת 5 !!! רואה את אבא שלה לפי מצב הרוח שלו. בשנה האחרונה, במצטבר, לא ראתה אותו כלל חצי שנה. ביתרת הזמן, לפי הנוחות של הוד רוממותו. לי אין אמפטיה אליו. רק לילדה שלי. חבל שהוא לא נוהג כך. אני חוזרת ואומרת שאין לי בעיה שיילחם בי כל עוד נפשו בו - הבעיה התחילה כשהוא הכניס את הילדה... מקווה שהגבתי על הכל. יום מקסים,.

 

[יערית]

תודה על תגובתך

הארוכה ומניחה שזה נפשית לא קל. למען האמת דרלינג, כולנו רוצים בטובת הילדים, המטרה לשמע אנחנו מתגרשים היתה קודם כל לטובתך האישית, האם אני טועה? מאחר ואני מסיקה שכולנו ראינו את טובתינו האישית קודם לילדים, רבים מהמתגרשים ש"סולקו" ש"גורשו" ש"נבגדו" ש"נותקו" מילדיהם הפכו למפלצות בעקבות המכה הקשה ל: אגו לנפש לכיס וכן הלאה. את השלמת וגמרת איתו עוד בטרם התחלתם את ההליך, אחרת, ושוב אני חוזרת למקום ההגינות,את השגת את הגרושים בדרך שלרוב נשים יוזמות זאת אחרי שיודעות בוודאות שהאקס לא יאפשר גרושים או שידפוק אותן בהליכים. את מבחינתך כבר 3 צעדים לפניו, הוא עוד מדדה את הכאב, את הפירוק המשפחה, כל עולמו חרב עליו בדיוק כפי שניסחת את זה, איפה האמפטיה שלך בכל העיניין? הנסיכה שלך יקירתי תקבל אבא פצוע, אבא לא מאושר, אבא שאין לו אמצעים, אבא שרואה אותה ומתעב את אמא שלה שביום אחד הפילה לו את כל מגדל הקוביות שעליו הוא ישב כנראה. זה לא אומר שלא מגיע לך חיים אחרים דרלינג, זה לא אומר שבגלל שהוא לא יודע להתמודד את תסבלי או ילדתכם, זה לא אומר שזה אמור להיות כך, אבל זה כך. כפי שאמרתי לך בתגובתי קודם, שחררי אותו מאחריות ואולי יום אחד אחרי שהוא ישוקם הוא יגיע מלא יותר לבתכם. ולהלחם בך אין לו כלים, זה תמיד דרך הילדים, אלו חוקי המשחק הכואב הזה, לרוב כשנשים "חזקות" הצד השני משתמש בילדים לשם השבת מלחמה ולפעמים הכי כואבת שיש. במקומך הייתי יוזמת שיחה, את תוכן השיחה איתו לא אוכל לפרט, אבל אני יודעת איך הייתי מנסה לעזור לו, מנסה לשקם אותו ולא להניח לו לגמור את החיים שלו- כי כשהוא יעמוד על רגליו הנסיכה שלכם תרוויח מכך, וכמו שאומרים, שאמא מאושרת הילדים מאושרים, כך גם לגבי אבות, הם לא כלבים, הם לא אמורים להזרק מהבתים ולהתחיל את חייהם מאפס דבר, גם להם יש כבוד והמתגרשים של היום רבים מהם סובלים מנשים שלא מגלות אמפטיה שלאחרי הגרושים. אז..מה דעתך לשנות את קו המחשבה ? אדם פצוע ודואב לא יכול להיות אדם מאושר ומלא- עד כאן בתקווה שתביני שיש כאן הרבה הפסד. יום מקסים גם לך.

 

[יערית]

לשמע-לשמה