לקראת הבחינות
בתור התחלה- תחפשי פה בפורום (וגם בפורום סטודנטים) דובר רבות על הבחינות ואיך שורדים אותן. בעיקרון, לקראת סוף הסמסטר מתחילים לאסוף חומר חסר. לרוב מאוד קשה ואין זמן להשלים מטלות קריאה, אז בעיקר מנסים למצוא סיכומים טובים למטלות הקריאה שהחמצת. ברגע שיש לך את כל החומר- סיכומים לטקסטים, את כל השיעורים ושאר ירקות. פותחים לוח שנה ורואים מתי נופלות הבחינות, כדי לארגן את זמן הלמידה. בעולם אוטופי, לקורס של 6 נק' יש בערך 5 ימי למידה, שמאפשרים ללמוד ולנוח לסירוגין. בעולם פחות אוטופי יש שלושה ימים (כל דבר פחות מזה דורש התארגנות אחרת) איך לומדים ב-5-3 ימים? בתור התחלה, מחליטים האם את מהטיפוסים שכותבים מחברת בחינה, לא מעניינת אותן מחברת בחינה או משתמשים במחברת של מישהו אחר. אם את מהכותבים- מחלקים את הנושאים בחומר על פני 3-4 ימים. כאשר בכל יום קוראים את הפרקים של אותו יום+סיכומי חומרי הקריאה. את השיעורים בנושא מסכמים לטקסט קצר יותר ובהיר, כלומר: מסדרים את הבלאגן של המרצה, מרכזים הלכות חשובות, מבחנים חשובים, אמרות מפתח. מדגישים דוגמאות רלוונטיות ונפטרים מכל מה שלא צריך ומכל הכפילויות. המטרה היא להגיע בסופו של דבר לסיכום קטן של החומר (בקורסים של 6 נק' לי בד"כ יוצא באזור ה-30 ע"מ). אחרי שסיימת לעבור על המחברת המלאה+חומרי הקריאה+רפרפת על החוק. נשארו לך כ-יומיים לחזור על החומר, לקרוא בחינות ישנות, לפתור בחינות ישנות בראשי פרקים (אם זה עובד עבורך), לקרוא צ'קליסטים/לכתוב צ'קליסטים לפתרון שאלות, לדגלן, למרקר ובעיקר לדאוג שאת לא רק יודעת את החומר (כי בבחינה אין זמן ללמוד את החומר) אלא גם יודעת להתמצא בחומר שהבאת. אם פחות מ-3 ימים ללמוד למבחן- לרוב זה לא מספיק כדי לכתוב מחברת בחינה ואז יש 2 אפשרויות: לקחת מחברת של מישהו אחר ורק לשפץ אותה- להוסיף הערות שלך, תיקונים בהלכות, להעביר דברים לא ברורים לשפה שלך וכו' או להתחיל ללמוד לפני המבחן (לדוגמא בסוף הסמסטר או במקביל למבחן אחר) כדי כן לכתוב מחברת משלך. כל האמור לעיל נכון לגבי- איך אני עושה את זה ולגבי מבחנים בחומר פתוח. מבחנים בחומר סגור- עדיף להתמקד ולקרוא את המחברת הגדולה, את הפסיקה, את החוק. אין טעם לכתוב מחברת יפה ומעוצבת שנוח לאתר בה חומר בזמן המבחן, כי היא לא באה איתך. במקרה כזה אפשר למרקר ולכתוב הערות על המחברת הגדולה או לכתוב לעצמך סיכום קצר בראשי פרקים- מה שעוזר לך לזכור את החומר. גם כאן, חשוב לעבור על בחינות ישנות כדי לראות איך הן כתובות, למה לצפות וכדי לא להיבהל במבחן. בנוגע לכל האמור לעיל- יש אנשים שמעדיפים: א. קודם לקרוא בחינות לפני שהם מתחילים ללמוד כדי לדעת על מה המרצה שם דגש במבחן בשנים קודמות- יש בזה 2 סיכונים לדעתי: (1) שהמרצה השנה ישים דגשים על חומרים אחרים ואת חיפפת בהם. (2) להילחץ מאוד שקוראים מבחן ולא מבינים על מה הוא מדבר כי עוד לא עברת על החומר. ב. יש אנשים שבמקום לקרוא סיכומי פסיקה מעדיפים לקרוא טבלת הלכות שמישהו אחר כתב- היתרון - טבלת הלכות לרוב יותר ממוקדת מסיכומי פסיקה כלליים. היא לרוב מחילה גם הערות ופרשנויות של המרצה לגבי הפסיקה או לפחות את ההלכות שהוא שם עליהן דגש. ועוד הערה קטנה- תנסי להימנע מלעשות את הטעות שעושים בהתחלה- אוספים מאנשים כמויות אדירות של חומר: מחברות בחינה ישנות, צ'קליסטים, טבלאות הלכות, סכמות, תרשימים וכו' וכו' ובסוף מרוב חומר לא עוברים על חצי ממנו ואז במבחן מתחילים לדפדף בהיסטריה אחרי התשובה. עדיף גם למבחן בחומר פתוח להגיע שיודעים את החומר- החומר שהבאת איתך צריך לעזור לך ברגעי מצוקה, לעזור לך בפרטים הקטנים - זה לא מחליף למידה טובה למבחן.
) ורציתי לשאול מה עכשיו.. איך מתכוננים לבחינות? - מתחילים לאסוף חומר חסר? - משלימים מטלות קריאה שלא בוצעו במהלך הסמסטר? - מתחילים להכין מחברות בחינה (התכוונתי גם לשאול, מה זה בדיוק...
)? - מחפשים את המערה הקרובה לביתנו, נכנסים ומחכים שיעבור? סינתזה שמזמן לא היתה כ"כ אבודה.. ועוד דבר, לא קשור בעליל - מישהו יודע מה זה האתר הזה? www.looop.co.il חברה שלי שהיא מתכנתת הגיע אליהם דרך איזה פרסום וזה משהו עם מייל אקדמי, אז אני מניחה שזה לסטודנטים.. כן? לא? לא אכפת?