שגיעות חתיב

הרשו לי להכניס קצת דיוקים בשרשור

עם כל הכבוד לבעלי המקצוע השונים שהתבטאו פה עד עכשיו, הרשו לי להכניס כמה תיקונים, כמי שמרצה בנושאי הפרעות קשב וריכוז ולקויות למידה לאנשי מקצוע ולהורים, בתחום השתלמויות לחינוך מיוחד, הם בבית איזי שפירא והן במכללות חינוך שונות. ראשית, לקויות למידה שונות, אינן תופעה אחידה אצל כל הציבור, דיסלקציה, דיסגרפיה ולקויות דומות, יכולות להופיע ברמות שונות אצל אנשים שונים. נהוג להניח כי שגיאות כתיב נובעות בעיקר מלקויות למידה, אך יש לציין כי גם במקרה של הפרעת ראיה אורגנית או הפרעות קשב וריכוז, יבוא ביטוי להפרעה בכתיבה עצמה ובקריאה. דעות קדומות ולא מבוססות, נוטות להאשים אנשים שאינם מצליחים לתקן את השגיאות האלה ב"עצלנות", "חוסר רצון ללמוד" או "חוסר רצון להתמודד", אך בפועל, מדובר בדרך כלל במקרים בהם ללא אסטרטגיות למידה או אימון מתאים, לא יוכלו הסובלים מהלקות להשתפר בתחומי הכתיבה. לעניין הריטאלין: בעדכון האחרון של ה-DSM, הוא קובץ ההנחיות לאבחוני הפרעות ותסמונות (נוירולוגיות ופסיכיאטריות כאחד), תוקנה ההתיחסות ללקויות הלמידה והוכר בכך כי הפרעת קשב וריכוז (עם או בלי היפראקטיביות) ולקויות למידה מופיעות ביחד ומשפיעות אחת על השניה. התרופה הידועה לרפואה המודרנית לטיפול בהפרעות קשב וריכוז, היא הריטאלין ודומיו. תרופה דופמינרגית (מבוססת דופמין), שממריצה את מערכות הגוף על מנת לזרז את מעבר החומרים במערכת העצבים של המוח. ההפניה לשימוש בריטאלין יכולה לעשות על ידי רופא נוירולוג או פסיכיאטר בלבד, שכן זו תרופה במרשם. מורים אינם יכולים להפנות תלמיד לשימוש בריטאלין וזאת על פי החוק. מורה רשאי להפנות תלמיד והורים ליועצת בית הספר על מנת לדון באופציית אבחון להפרעת קשב וריכוז, שבעקבותיו, יכול לעלות הצורך לשימוש בריטאלין. מעבר לכל האמור לעיל, דעתי האישית היא שיש לקבל בסובלנות שגיאות כתיב, שכן טעויות קורות תמיד ולכל אדם, ללא קשר להפרעה כזו או אחרת, ואל לנו לדון אנשים בגין דבר שאנו בעצמנו עלולים להיתקל בו ביום מן הימים. אמשך קטיבא נאימע
 

Mנטה

New member
מה זה משנה מה אומר החוק ?

בפועל זה בדיוק מה שמורות עושות. לא ניכנס לדיון, מה גם שאת מדברת בעיקר על הפרעות קשב וריכוז ופה עלו שאלות לגבי הפרעות אחרות...
 
אין ביננו ויכוח../images/Emo13.gif

האמירה הגורפת שלך לגבי מורים לא לגמרי בדוקה ולא לגמרי מדויקת. ידיעת החוק והדרכים הנכונות לטפל בבעיה כל שהיא, חשובות בעיני לא פחות מאשר העלאת טענות נגד דבר זה או אחר. ואני חוזרת על נקודה שכתבתי: לקויות למידה והפרעות קשב וריכוז מוגדרות היום כהפרעה אחת. לא כשתי הפרעות נפרדות. מכל מקום, את צודקת שאין מקום לדיון. יש עבור זה פורומים אחרים. שבת שלום.
 

passiflora

New member
אהבתי את המושג- לקות הוראה...

וכמה אני מסכימה איתו... הגננת של התכשיט, קראה לי בשנה שעברה כדי להודיע לי שיש לילד הפרעות קשב קשות. זה היה די תמוה נוכח העובדה שהילד דווקא מצליח בכל המסגרות האחרות בהן הוא נמצא... אחרי שהיא הציקה לי במשך כמה חודשים ולא יכולתי יותר, לקחתי את התכשיט לאבחון.האבחנה של המאבחנת היתה חד משמעית- לשלוח את הגננת לאבחון. אני יכולה לספר שבגן של התכשיט, לא היתה לגננת שום יכולת לשלוט על כיתה של שלושים ושישה ילדים, וכנראה שהרבה יותר קל לשלוח 75% מהם לאבחונים מאבחונים שונים, מאשר להגיד- נכשלתי. בבית הספר בו לומד התכשיט, הבינה מורתו אחרי נסיונות לישר אותו ועוד כמה כמוהו עם הכיתה, שעדיף לתת להם להתקדם קצת יותר מהר, מאשר להיות עסוקה ברעשי הרקע שהם מייצרים כשמשעמם להם, מאותו רגע באה מנוחה לשני הצדדים.... אני יודעת שפעם לא תיקנו שגיאות כתיב, והאמת שבעניין זה לא התייעצתי עם המורה - אני מתקנת ועוד איך! ואני גם רואה שהוא בהחלט לומד, עדיף בגיל שש לא?
 

frumkin1

New member
סופסוף!

היה קשה, אבל הצלחתי להבין אותך. "מערכת החינוך שלנו חייבת לעבוד בשיטת פס היצור, כי התפיסה שלה היא תעשייתית. תפיסה של איך לוקחים מספר מקסימלי של תלמידים ודוחסים להם כמות מקסימלית של חומר מוגדר במינימום השקעה כספית." במשפט הזה אולי העלת את הקושי הכי גדול לדעתי של מערכת החינוך. למדינת ישראל אין כסף, אבל כן מוטלת עליה האחריות הלא פשוטה של חינוך ילדי המדינה. לצערנו, מדינת ישראל היא מדינה מאוד ענייה וחסרת משאבים- מה שמכריח את האוצר (הממשלה) לחלק את תקציב המדינה לפי סדר עדיפויות. ברגע שכל שנה שומעים שרוצים לקצץ בתקציב החינוך- ניתן להבין כי זה לא בראש סדר העדיפויות הלאומי. למה? כי חינוך זה לטווח הארוך- וממשלה בישראל שאורך חייה הממוצע הוא שנה וחצי, לא יכולה לחשוב לטווח ארוך. אני גם מסכים שהשיטה דפוקה. לי יצא במזל, והשתתפתי בפרוייקט המחוננים של משרד החינוך מכיתה ד' ועד יב'. ככה נזקי המערכת הם פחותים יותר. אבל, לא לכולם יש את המזל הזה... לדעתי, הפעולה הראשונה שצריכים לבצע- זה ביטול בחינות הבגרות. אולי זה יפגע בקבלה לאוניברסיטה (אבל שהאונברסיטאות ימצאו שיטה חלופית לקבלה..), אבל זה כבר יהרוס את המושג "בית חרושת לציונים". בתי ספר צריכים להיות מקום המחנך יותר מכל לאהבת הלמידה והידע- והם לא צריכים להיות מקום שבסופו אתה מקבל תעודה מטופשת עם "הישגך הלימודיים". ושאלה לסיום, מה זה מוסדות חינוך אנתרופוסופיים?
 
ביטול הבגרויות הוא הפתרון?

אני לא בטוחה. ברגע שלא יהיו בגרויות, לא תהיה דרך להעריך כל ילד בלי קשר לבית הספר שלמד בו. יווצר מצב דומה לזה שקיים בארה"ב - צעירים מתקבלים ללימודים גבוהים יותר על סמך מוסד הלימודים הקודם שהיו בו, כך שכבר מהגן נחרץ גורלך ללימודים במוסדות יוקרתיים (פרטיים ויקרים) או "עממיים" שבהם נותרו אלו שלא היה להוריהם כסף להכניסם למסגרות פרטיות או שנכשלו בלימודיהם. הבגרויות מאפשרות גם לילד/נער מרקע קשה יותר, שיש להוריו פחות כסף, להתקדם בכוחות עצמו. נכון, זה יהיה לו קשה עשרת מונים, הוא צריך להיות אינטיליגנטי ובעל כוח רצון חזק בהרבה מילד שיש לו חמישה מורים פרטיים ואת כל ספרי ההכנה היקרים, אבל יש לו גם סיכוי. האוניברסיטאות ימצאו דרך? נכון, אבל למה אתה חושב שהדרך שהם ימצאו תהיה שונה? האוניברסיטאות יחזרו לעריכת מבחנים פנימיים - דמויי בגרות ופסיכוטכניים למינהם שיעלו כסף רב (הרבה יותר מהבגרויות, גם אם תעשה אותן שוב לשיפור ציון) ויהיו תקפות רק במוסד שבו נערכו. שוב, הערמת קשיים על מי שמגיע לו להתקבל ולא הועלת לילדים בבתי הספר, מכיוון שבתי הספר ימדדו לפי מספר בוגרי האוניברסיטה שהוציאו מהם והשיטה לא תשתנה.
 

בארטושק

New member
משתדל להיות סובלני

אני גם מתעצבן בדרך כלל כשאני רואה שגיאות כתיב בהודעות, או חוסר/עודף בסימני ניקוד. אבל אני משתדל שלא לשפוט את ההודעה לפי הסגנון, כיוון שאני מכיר מספר (מספר? גם 2 זה מספר) אנשים שכותבים ככה, למרות שהם אנשים חכמים ורהוטים (בדיבור). אז תמיד יש את האפשרות הזו, אם כי אני מודה שהיא כנראה לא שכיחה.
 

bambi31

New member
נגעתם אצלי בנקודה מאד מאד רגישה

לעולם! אבל, לעולם! לא אתקן למישהו/י שגיאות כתיב. אני שונאת! ממש שונאת! שמתקנים אותי. יש לי בעיות שפה חמורות -גם בדיבור וגם ביכולת התנסחות וזאת למרות שאני קוראת בלי סוף. אחת הבעיות הגדולות שלי זה זכר ונקבה במספרים, בזה אני תמיד מתבלבלת ותמיד יש את המעצבנים האלה החכמולוגים האלה הפלצנים האלה שמתקנים. במיוחד אוהבים לעשות לך את זה בחברה כאילו דווקא להרגיז ולהגיד "תראו כמה אני חכם והיא טיפשה" וסליחה אם הרגזתי מישהו/י
 

Ohle74

New member
לא מזמן בפורום הקבוע שלי

(שורשים משפחתיים) התנצלתי על ריבוי שגיאות הכתיב שלי בהודעות בפורום. ועכשיו נתקלתי בשירשורכם. ובכן יש הבדל גדול בין סוגי כתיבה. כתיבת סיפור אינה דומה לכתיבת מאמר אקדמי כמו שאינה דומה לכתיבת הודעה בפורום. מה שחשוב בעיני הוא ידיעת השפה, יכולת לבנות משפטים מורכבים ועיסוק בנושאים מעניינים. עלתה פה סוגיית ההגהה והרי בפורומים בהם אנו כותבים אין יכולת להשתמש בכלי האיות למניהם (שיש בוורד ובשרתי דוא"ל שונים), שמאפשרים פתרון נוח לבעיה. כמי שבדק עבודות אקדמיות של סטודנטים בעבר, ראיתי הרבה סוגי שגיאות, לי הפריעו הרבה יותר משגיאות כתיב (שבשפה המאוד לא פונטית שלנו הן מאוד הגיוניות), ליקויים בניסוח ובתחביר, כמו גם שטחיות ו"מריחה". ולסיום, האם שגיאות הם אינדיקציה לרמת אינטיליגנציה? התשובה היא לא!!! לטעמי הליקויים הם מה שמאפשר את הרב-גוניות והיופי שבקיום האנושי, רצוי לדעתי שכל אחד יעשה איזו-שהיא שגיאה מדי פעם. (יש להניח שלאחר שהודעה זו תשלח אני אמצא כמה שגיאות, שיזעזעו רבים וטובים)
 

2_be

New member
לא רק לך...

הדבר הכי מעצבן ששמעתי לאחרונה היה שמישהו שהעירו לו על זה שהוא כתב בלשון עתיד עם "י" (אני ילך וכו..
) ענה בתגובה שנכון שהוא לא דיסלקט או עם בעיה כלשהי אבל הרבה פעמים הוא כותב עתיד עם "י" במקום "א" ואפילו בלשון בבית הספר לא מורידים על זה נקודות כי ככה רגילים.
 

emily play

New member
לתולעים אין שגיאות?

אני הוכחה חיה לכך שתפיסה שקריאה מפחיתה שגיאות כתיב היא ממש לא נכונה. מאז שלמדתי לקרא אני עם האף בספרים, ומאז שלמדתי לכתוב יש לי שגיאות. אמנם השתפרתי קצת עם הזמן (למשל הצלחתי לדכא את הכישרון שלי לאיית את אותה מלה בשלוש דרכים שונות באותו משפט), אבל זה נובע בעיקר ממודעות. אני יודעת באיזה מלים אני טועה בעקביות, אם כי משום מה אני לא מצליחה אף פעם ללמוד מה הצורה הנכונה. הרבה פעמים אני צריכה לעצור ולחשוב על המלה שאני כותבת, אפילו לעשות כמה נסיונות לבדוק מה נראה יותר נכון. זה לא דבר שבא לי טבעי. לגבי שגיאות לשון בדיבור, פעם זה היה משגע אותי והייתי מתקנת כפייתית. אבל מאז שאני לומדת בלשנות למדתי לראות ב"שגיאות" האלה בכלל לא שגיאות אלא תופעות לשוניות ואני מוצאת אותן מאוד מעניינות. אפשר אפילו לאמר שאני נהנת מהן, ולכן אני מעדיפה שלא לתקן, ואפילו מתעצבנת שאחרים מתקנים. דברים שאני בכל זאת לא סובלת - אנשים שלא משתמשים בסימני פיסוק, ו"לרשום" במקום "לכתוב".
 

SilentWave

New member
לתולעים אין שגיאות?

את אומרת שאת הוכחה חיה לכך שקריאה מפחיתה שגיאות אינה נכונה, ובו זמנית כותבת פיסקה שלמה בלי אף שגיאת כתיב.
חוץ מזה, כמו שכתבת, גם אצלי כשאני כותב לא תמיד אני יודע אם יש לי טעות או לא, אבל לפחות כשאני כותב מילה בצורה לא נכונה היא צורמת לי בעין - גם אם אני לא יודע מיד איך לכתוב אותה בצורה הנכונה.
 

Mנטה

New member
אין בהכרח קשר בין קריאה מרובה ובין

שגיאות כתיב. מי שיש לו דיסגרפיה יכול לקרוא בקלות והמון ובכל זאת יהיו לו שגיאות כתיב.
 

Arana

Well-known member
מנהל
שגיאות בשירה מרגיזות יותר

כמו שכתבו כאן רבים וטובים, באינטרנט אין לך יכולת לדעת מי עומד מאחורי ההודעה הכתובה, מהם הקשיים שלו, המצב שלו (שלושה ילדים וחתול תלויים על הצוואר, מוזיקה בפול ווליום מדירת השכן, מקלדת עם אותיות מחוקות, קרינה אלקטרומגנטית מהמיקרוגל) ולכן נניח לזה. מה שמרגיז יותר אלו טעויות בשירה, ומאחר וברכב אני שומעת בעיקר גלגל"צ, יש לי הרבה דוגמאות לכך. קחו למשל את השיר החדש של בנותיו של צביקה פיק: "אני שומעת את השיר הזה וְמִשתגעת / וְפִּתאום אני מתגעגעת" (במקום "וּמִשתגעת", "וּפִתאום"). או השיר של "הדורבנים": "והֶדביק לו כנפיים, הֶשיג חוזה בפאב די ידוע" (במקום "הִדביק" ו"הִשיג"). ולמה טעויות בשירה מפריעות לי? מכיוון שאפשר להבין טעויות דיבור ש"זורמות" בשטף השיחה, אבל שיר שהתאמנת עליו שעות, עבדת עליו באולפן ובוודאי ניסית שוב ושוב בהקלטות עד שהתקבלה תוצאה טובה ובכל זאת יש בו טעויות צורמות כאלו - מראה על בעיה שורשית ורצינית ביותר בידיעת השפה.
 

Boojie

New member
ואולי הם שרים ככה,

כי הם רוצים שזה יישמע כמו שפת דיבור ולא כמו שפה תקנית?
 

Arana

Well-known member
מנהל
לא נראה לי שזה עד כדי כך מתוחכם

זה נשמע כאילו הם שרים כמו שהם מדברים, בלי מחשבה לגרום לשיר להישמע כמו משהו אחר.
 

בארטושק

New member
דווקא בשירה?

אם יש מקום שהכי ניתן לקבל דיבור לא תקני, זה בשירה. הרי בכדי להכניס מלים למקצב הנכון צריך לפעמים לעוות אותם קצת, ובכדי להגיע לחריזה צריך לשנות לפעמים את סופן. להפך. אני אוהב שירים שבהם הכותבים מכניסים מלים בצורתן הלא תקנית במיוחד. ולגבי הטעויות שציינת - טוב, נו, אלו טעויות שכבר מזמן מושרשות. אני ממש לא מכיר מישהו (אולי חוץ מסבתא שלי) שמנקד את ו החיבור בשורוק, וגם הפיכת החיריק לסגול כבר די פופולרית. אני אפילו לא בטוח שהם היו מודעים לכך שיש צורה יותר נכונה.
 
למעלה