שגיעות חתיב

[SilentWave]

../images/Emo32.gif שגיעות חתיב

תגידו, גם אתכם משגע לראות מישהו שכותב עם שגיאות כתיב? הרי שגיאות כתיב אצל "תולעת ספרים" הן דבר נדיר כמו נהג מונית אדיב בישראל, אבל בכל זאת זה לא ממש צריך להפריע לנו כשרואים את זה אצל אחרים. אבל אני... כשאני רואה שמישהו כותב עם שגיאות כתיב... אני משתגע... מסתובב לי משהו בראש... גם אצלכם זה ככה? או שרק לי יש את השריטה הזו?

 

[neta2]

תלוי. (אינני יכולה להיות חד משמעית)

אף פעם

תלוי. תלוי מי ואיפה. באופן כללי, קשה לי מאד להתקל בשגיאות כתיב. אבל אני אשתדל לא לתקן , בוודאי שלא בפורומים השונים או בכל מצב וירטואלי שונה, מאחר ואיני יודעת מי מסתתר מאחורי הניק. יכול להיות שמדובר בעולה חדש, או בבעיית דיסלקציה ואז אני עלולה לפגוע וסיבה נוספת לאי תיקוני היא שאני סבורה שתיקון שגיאות כתיב (שוב, תלוי איפה , כיצד ומתי) היא התנהגות מתנשאת. וכעת ליוצאים מהכלל: בפורום הזה אני מעט מצפה ליותר, בכל זאת מדובר באוהבי המילה הכתובה ואני מאמינה שמי שקורא הרבה גם ימעיט בשגיאות כתיב. ודווקא שגיאות מילוליות כגון: "אני יעשה", או "שלוש בנים" וכדו' יותר מעצבנות אותי מטעויות כתיב. אז סחתין עליך שזה חשוב לך, אבל אני לא מוצאת טעם להתעצבן משגיאות אחרים, תתמקד במי שחשוב לך. שיהיו לי ילדים (בבוא העת), אחת הסיבות שארצה לגרום להם לקרוא היא הסיבה הזאת (להפחית ככל האפשר את אפשרויות שגיאות הכתיב). יש כמובן עוד הרבה סיבות

יומנעים וקריר

 

[frumkin1]

אני חושב

שכל עוד מבצעים בצורה מכובדת, אין בעיה לתקן שגיאות כתיב. אני הייתי מעדיף שיתקנו אותי- ולהפסיק לעשות את הטעות שוב. באשר לשגיאות המילוליות- בדיבור זה ממש לא מפריע לי, אבל בכתיבה כן. לכתוב "אני יעשה" משגע אותי- כי זה ממש בולט ומעצבן, בדיבור בתוך משפט מחליקים את זה יותר. מה עוד שאני לא יכול לומר שאני מדבר עברית תקנית במיוחד... ואם כבר אנחנו בנושא, אולי תוכלו לפתור לי בעיה. איך כותבים? "איזשהו" או "איזה שהוא" אף פעם לא ידעתי, ואולי הגיע הזמן ללמוד.

 

[rigoletto111]

שתי הצורות תקניות. הראשונה מקוצרת

 

[frumkin1]

נחמד לדעת!

 

[Ungareska]

"כשיהיו לי ילדים" ../images/Emo3.gif

גם אתכם משגע כשאנשים כובתים "ש" במקום "כש"?

 

[Rivendell]

כןןןןן, זה נורא.

 

[een ogenblik]

מזכיר לי את "שכשנולדתה"

(מילה שניתקלתי בה באמת באחד מן הפורומים, ולאחר זמן מה הבנתי - "כשנולדת".) גם "ש", גם "כש", מקדימות ליתר בטחון.

 

[neta2]

מצטערת ששיגעתי אותך

 

[Chatulim]

לי זה קורה המון עם שגיאות בדיבור

בעיקר של זכר ונקבה. אני לומדת בפקולטה למשפטים באונ' תל אביב ומשתגעת מכמות השגיאות שהמרצים שלי עושים השכם וערב בעברית. זה די מחרפן, במיוחד מאנשים שהמילה היא המקצוע שלהם ושרובם כותבים ספרים ומאמרים... עם שגיאות כתיב זה קורה לי פחות. אגב, אני לא בטוחה שלתקן אנשים זה מתנשא. זה אולי מרגיז, אבל לא מתנשא. אין שום דבר מתנשא בלדעת עברית, שפת אימנו, בצורה טובה ואני חושבת שזה רק מועיל למישהו שאינו יודע עברית ברמה כזו ללמוד. אין מדובר בידע שלחלקנו אינו נגיש או שנלמד במסגרות מסוימות ואני חושבת שכל עוד עושים זאת בנימוס, לא מתוך רצון להעליב, זה דווקא יכול להיות מועיל.

 

[passiflora]

אני אפילו לא יודעת מאיפה להתחיל...

הודעות באינטרנט הן אכן מקום מסוכן לשפוט על פיו, באמת קשה לדעת מי עומד מאחורי הניק, ולעיתים השגיאות הן פרי הקלדה מהירה... אבל בעולם האמיתי זה פשוט יכול לשגע אותי... ולצערי הרב עד מאוד אני נתקלת בכל כך הרבה אנשים שלא יכולים לחבר משפט קוהרנטי בשפת אימם שזה די מזעזע, ולעיתים קרובות זה מלווה גם בשגיאות מ-ז-ע-ז-ע-ו-ת!!! אוחן כבר שמעה את מיטב הקיטורים שלי על העוזרת שלי בעבודה. אם למישהו יש הסבר איך אדם שעומד לסיים תואר שני האוניברסיטה בישראל, לא מסוגל להתחיל משפט בזכר יחיד ולסיים אותו כך, אני אשמח לשמוע. אם מישהו יוכל פעם להאיר את עיני, מה הוא הבסיס הדיקדוקי לכך שמשפטים בעברית מסתיימים בפסיק, אני אהיה ממש מאושרת. בקיצור השריטה היא לא רק שלך, גם אני ככל הנראה שרוטה!!!

 

[דוסטו]

לפחות בעיה פרטית

כושר ההדפסה שלי בעברית הוא כ"כ בסיסי ואיטי שאני צריך לקרוא פעמיים כדי לתקן שגיאות. ואכשהו העין שלי מצלמת מצוין פונטים מסוימים (בעיקר כתב יד) ומזהה שגיאות, ומפקששת פונטים אחרים

 

[Rivendell]

זה משגע אותי - אבל אני לא תמיד אתקן

בד"כ אם אני אגיד משהו, זה יהיה אחרי שביררתי שאותו אדם לא דיסלקטי/דיסגרפי, ובד"כ גם אחרי היכרות כלשהי איתו, כך שאני יודעת שהוא לא ירצח אותי אם אתקן אותו

שגיאות דיבור מכעיסות אותי עוד יותר, כי לדעתי שם אין תירוץ. מי שאומר "יעשה" ו"לרשום" במקום לכתוב, והגרוע מכולם "ללכת הבית" - לא נעים לי להגיד, אבל מעורר בי ממש דחפים אלימים. אני בד"כ לא אתקן, כי זה קצת חסר תועלת, אבל אני אתעצבן, ללא ספק. מה גם שלדעתי זה אומר משהו על אותו אדם. בעיקר "הבית".

 

[Boojie]

אני רוצה להעיר כאן משהו:

נוצרה הנורמה כאילו ראוי לתקן אנשים מן השורה, אבל לא דיסלקטים או דיסגרפים. כמי שיש לה דיסגרף מאובחן אחד בבית, וכמי שגם למדה טיפה את הנושא באוניברסיטה, אני יכולה להגיד בפה מלא שתיקון שגיאות מועיל לדיסגרפים בדיוק כמו לכל אדם אחר. לא, דיסגרפים ברוב המקרים לא יוכלו להגיע לכתיבה "נקייה" כמו אדם שאינו דיסגרף, אבל הם מסוגלים להגיע לשיפור משמעותי ביכולת הכתיבה שלהם, ואין שום סיבה שלא לעזור לאדם להשתפר רק כי "יש לו מגבלה". להפך. הדיסגרף הפרטי שלי, למשל, השתפר מאד בשנים האחרונות בכל הקשור לכתיב נכון, וזה בגלל שימוש אינטנסיבי בבודק איות לכל טקסט שהוא מוציא תחת ידו ולמידה מהטעויות, וב"בודקת איות" נוספת (אני

) לטקסטים חשובים. זה, כמובן, כשאותו אדם רוצה שנעזור לו, וכשאנחנו נמצאים בעמדה הנכונה לעזור לו. פורומים, בדרך כלל, נראים לי המקום הלא נכון לזה, כי אף אחד לא ביקש ממני וזו פשוט דחיפת אף (יש מקרים נדירים שאני מתקנת, ובדרך כלל זה כי זה מתבקש מהקונטקסט).

 

[Rivendell]

אני מסכימה לחלוטין - אבל-

(גם אני מנסיון כבר ראיתי שלתקן זה תמיד מועיל) - והאבל - אנשים שכשמתקנים אותם מודיעים "אני דיסלקט" הם בד"כ אנשים שלא מעוניינים בתיקונים. ואני לא המורה שלהם, ולא רוצה להציק להם, ולכן אני פשוט מוותרת (כמו שהייתי מוותרת לכל אדם שהיה אומר לי "אל תתקני אותי").

 

[frumkin1]

אפשר לדעת

מה זה בדיוק דיסגרפיה?

 

[א ר נ ה]

דיסגרפיה היא קושי לתרגם מילים

לסימנים גרפיים (אותיות). הסובלים מבעיה זו מצליחים בדרך כלל לקרוא ללא כל קושי, הבעיה שלהם היא רק בכתיבה. הם מתקשים לבחור את האותיות הנכונות, לצרף מהן מילים, יכולים לבלבל את סדר האותיות במילה, וכמובן מרבים בשגיאות כתיב.

 

[SilentWave]

בעניין דיסלקציה....

מנסיון העבר, ישנם אנשים רבים שבמקום ללמוד איך לכתוב כמו שצריך מתרצים את זה ב - "כן, יש לי דיסלקציה קלה". שגיאות בדיבור פחות מציקות לי, אולי כי גם ככה השפה רוויה בסלנג ומילים בלועזית. כמו כן "שני שולחנות" או "שתי שולחנות" - אולי תסבירו לי סוף סוף לשם מה החליטו הוגי השפה העברית לתת גם לעצמים דוממים שייכות לזכר ונקבה? סתם מסבך את העניינים, מיותר לדעתי, וקצת מטופש.. וגם אם כבר חילקו את כל העצמים, לשם מה הספירה צריכה גם היא להעשות בזכר ונקבה?

 

[rigoletto111]

עוד בעניין דיסלקציה

קראתי מאמר נהדר של אורי אליצור תחת הכותרת "בכיתה שלי לא היה אף דיסלקט" למה? כי בזמנו לא ידעו על דיסלקציה. אז פשוט כולם קרעו את התחת ולמדו לכתוב בלי שגיאות. והיום יש לאנשים תירוצים לכתוב עם שגיאות. ובהיות הדיסלקציה מעניקה מתנות כמו תוספת זמן בבחינות "למרבה הפלא" אצל ילדי עשירים הדיסלקציה רבה בהרבה. שיטות החינוך הקלאסיות הן אלו שהצליחו לפני כמה דורות: לשנן הרבה. להעתיק משפטים מספרים. ללמוד בעל פה. לא נורא , יש שפות עם דקדוק יותר מסובך: נסו ערבית קלאסית, או גרמנית... דווקא המין של שמות העצם תורם הרבה לספרות : מולדת בלשון נקבה, כאישה אהובה...

 

[Boojie]

לא שאני בעד תירוצים,

להפך, אני חושבת שמגבלה זה דבר שצריך להשתדל להתגבר עליו במידת האפשר, לא להיעזר בו כתירוץ לכל חוסר הצלחה, אבל כשאני זוכרת ילדה אחת שישבה לידי בכיתה ו', שבקושי ידעה לקרוא, שכשאילצו אותה לקרוא בקול רם בכיתה זו הייתה חוויה פשוט מזוויעה - אפשר היה לראות את עינויי הנפש שהילדה עוברת, כשאני זוכרת את העובדה שהיא הייתה תלמידה חרוצה מאד פרט לעניין הקטן הזה - היום אני מבינה שהיא סבלה מדיסלקציה, כנראה קשה. אז? אז סתם צחקו עליה. אז היום מתחבאים הרבה יותר מדי מאחורי הדיסלקציה (והפרעות למידה באופן כללי) כתירוץ, כן. אבל טוב שלמדו לאבחן את הבעייה הזאת ולהתייחס אליה, כי היו המון אנשים שסבלו מזה נורא. בתוכניתנו הבאה: ריטלין! אל תשכחו להצטרף אלינו, בשבוע הבא, באותה שעה.