שגיעות חתיב

[rigoletto111]

לא הצעתי לחזור אחורה

ולהכריז שמעתה בעיית הדיסלקציה לא תוכר. אבל כן לדרוש, גם ממי שסובל מהליקוי, להתקדם לאט לאט לקראת כתיבה תקנית. אם אחרים מגיעים לזה בכיתה ד' , אז שהוא ימשיך להתקדם בזה ויגיע לכך, נניח, בכיתה ט' . בלי השפלות אבל עם דרישה לעבוד קשה, יותר מאחרים. לא לתת פטור גורף עד גיל 80 בסגנון "אתה דיסלקטי - אתה לא צריך ללמוד לכתוב נכון". אליצור כתב (ציטוט חופשי): "אולי גם אני דיסלקטי. עד היום לפעמים אותיות מתחלפות לי. אבל אם הייתי יודע את זה אז - מה זה היה נותן לי?"

 

[עופר D]

מנסיון משפחתי

יש לי אח עם דיסלקציה ובת עם ליקוי (אחר) ובן ללא כל ליקוי מאובחן (והנושא בהחלט נבדק). אחי כותב עם די הרבה שגיאות, אבל השתפר עם השנים. הבת עדיין צעירה, יש לה לא מעט שגיאות אבל עובדים על זה ויש שיפור. העניין המורכב הוא אצל הבן (בן-12). כמות שגיאות הכתיב בלתי נתפסת, לעיתים קרובות יותר מאחת למילה. קר לפני יומיים נחרדתי כשכתב "בכל מכום ומקום"??? לא תפס את את הזהות. והוא קורא לא מעט (כולל את של עצמו), כך שכנראה קריאה לא מביאה מזור לבעיה. וכאן אני מגיע למערכת החינוך, בעלת המרץ הבלתי נדלה לערוך שינויים, גם איפה שלא צריך. זה התחיל בשיטת הלימוד הנוראה לקריאה (אוריינות, אם אינני טועה) שבה היו מנחשים את המילה. כמה נלחמתי לתקן את תוצאותיה המעוותות של שיטת לימוד זו. זה המשיך בשיטת לימוד הכתיבה, לפיה כדבריהם "לא מתקנים את התלמידים על טעויות כתיב". אין הכתבות, ולא מתקנים אז איך בדיוק ילמדו לכתוב? ומצפיה בילדים נוספים בני אותם גילאים, זה לא בעיה יחודית לילדים שלי.

 

[neta2]

עופר מסכימה איתך!!

לא יכולה לסבול את השיטה לפיה מלמדים כיום לקרוא!! נורא ואיום.

 

[Mנטה]

הפתטי הוא שגם מרבית אנשי המקצוע

מסכימים אתך ובכל זאת משר"הח נחוש בדעתו.

 

[Tennessee]

יש משהו גרוע יותר (לדעתי): השימוש

הנפוץ והתכוף עד כאב לאחרונה (מקריאה די מרובה בפורומים שונים- יש לציין שלא כאן) בפועל "להביא" על צורותיו השונות, בסגנון (וסליחה מראש מכל הקוראים): "היא הביאה לי תשומת-לב", "הוא הביא לי טלפון" (כשהכוונה כמובן למספר טלפון), "אז הוא הביא לי: "_____________", וכו' וכו'. שם די ברור שזו סתם בורות, ולא ליקוי למידה כלשהו. ולשאלתכם: טעויות בכתב מפריעות לי יותר מאשר בדיבור, אולי כי בדיבור באמת יותר קשה לדייק (למשל עם צורת העתיד). בכתב, תמיד אפשר לקרוא שוב את הטקסט לפני ששולחים. אני בד"כ לא אתקן, אלא אם זה מישהו מאד קרוב שאני יודעת שיכול להפיק מכך תועלת, וגם אז בעדינות, או- אם זה מישהו שמתעקש לתקן אותי...

. לגבי שגיאות-כתיב, דווקא כשלמדתי שפה בתור ילדה (הן עברית והן אנגלית), מהר מאד לא היו לי שגיאות בכלל, ואני נוטה לייחס את זה ל"תולעות". אבל, עכשיו אני מוצאת את עצמי מדי פעם משכלת אותיות, וכותבת ומדברת "אנגברית" באופן לא מודע...

 

[ל א]

זה באמת מביא ת'סעיף

 

[Tennessee]

../images/Emo13.gif

 

[s i l v a]

מה עם "תביא נשיקה"- זה תיקני? ../images/Emo13.gif

 

[Rivendell]

יש עוד ביטוי

"זה בא ככה" (זה נועד לתאר איך משהו נראה, למשל - "השמלה באה ככה במחשוף"). זוועה.

 

[mpics]

זה בא ככה-ביטוי מקסים לדעתי

 

[Ungareska]

ומה עם "הביא אותה בניגון"?

"הביא אותה בהפוכה"? לא הבנתי מה הבעיה עם "הביא לי טלפון". אם הבעיה שלך היא עם "טלפון" במקום "מספר טלפון" אז הבעיה היא לא עם המילה הביא (ולדעתי זו צורת קיצור לגיטימית). אולי יש לומר "נתן לי מספר טלפון" אבל לדעתי זו שגיאה לו כזו נוראית ומהווה הבדל טבעי בין שפת דיבור ושפה כתובה.

 

[Tennessee]

הבעיה היא לאו דוקא עם הביטוי הזה

ספציפית, אלא עם השימוש השגוי ב"הביא" באופן כללי. זו אמנם אחת הדוגמאות הפחות חמורות, אבל לי זה די צורם גם שם, כי אכן זה צריך להיות "נתן לי מספר טלפון". זה מפריע בעיקר כשמישהי לדוגמא מבקשת מכותב אחר "להביא לי ת'טלפון של...".

 

[Ungareska]

אוקיי, הבנתי ../images/Emo13.gif

 

[neta2]

לא מסכימה! "הביא אותה.." זה

סלנג ! נו באמת, לא צריך להגזים, אתם לא זקנים לגמרי אני מקווה

והשימוש ב- "הביא לי אותה בהפוכה" זה סלנג חביב. תכניסו לפרופורציה.

 

[Tennessee]

נטע, הכוונה לא היתה לביטויי הסלנג,

אלא למקרים בהם יש פועל אחר שנכון להשתמש בו, והשימוש ב"הביא" הוא פשוט בורות (חוזרת על דוגמת ה"הביא לי תשומת-לב". אותי אישית זה משגע, אבל את לא חייבת להסכים). חוץ מזה, שמאז יום-ההולדת האחרון שלי, אני בהחלט מרגישה שאני הולכת ומזדקנת...

 

[neta2]

את צודקת לגבי "הביא לי טלפון"

או "תביא לי את ה.." במקון תן לי. אבל במקרה של סלנג זה אכן "הביא אותה בהפוכה"... זה בסדר, גמני זקנה.

 

[passiflora]

פעם בעודי מודדת מכנסיים

בתא מדידה של חנות בגדים, נזעקה המוכרת החביבה וצרחה אלי : תגידי, איך בא עליך? ואני לא ממש הבנתי מדוע מתעניינת מישהי שאין לי איתה שום הכרות קודמת בבעלי... אני מודה שלקח לי זמן להבין שהיא מתעניינת בשלומם של המכנסיים...

 

[neta2]

../images/Emo6.gif גדול!

 

[Boojie]

עבר לי עם הזמן.

מתרגלים לזה. בהדרגה מבינים שלא כל מי שכותב בשגיאות היה יכול לכתוב אחרת, והרבה פעמים הטקסט שנמצא מאחורי השגיאות הוא טקסט חכם. צריך להיות מספיק זמן באינטרנט, וזה מפסיק לדקור בעיניים (אם כי הדרישות שלי מספרים לא רק שלא ירדו בשנים האחרונות, אלא גם עלו. השניים נפרדים אצלי לחלוטין.) מה שאני עדיין לא מבינה זה איך אני ממשיכה לקבל סיפורים, כאלה שנשלחו אלי מתוך תקווה שיתפרסמו בכתב העת שאני עורכת, עם שגיאות כתיב. איך אדם שמנסה להרשים אותי ביכולת השימוש שלו בשפה לא חושב לעשות לסיפור שלו הגהה קודם? וחשבתי שזה בגלל שאנחנו כתב עת צעיר וקטן במדינה צעירה וקטנה, ואז שמעתי מעורכו של אחד מכתבי העת הוותיקים והגדולים של הז'אנר (בארה"ב) שהמצב ככה גם אצלו. כנראה שכשאדם שואף להיות סופר, הוא לא שם לב לשום דבר אחר, כמו, נגיד, כתיבה נכונה.

 

[frumkin1]

אני לא ממש מסכים..

אמרת בעצמך שיכול להיות טקסט חכם מעוטר בשגיאות כתיב. אולי מישהו כותב סיפור מצוין, אפילו בעל מבני משפט טובים מאוד- אבל מה, יש לו שגיאות כתיב. לא כולם מוסרים את הסיפורים שלהם לחבריהם לקריאה ראשונית, ולכן יתכן מצב שאדם שולח לך סיפור מצוין עם שגיאות כתיב. מה לא תקבלי?