פרצו לאחת החברות שלי הביתה
עכשיו, עזבו את זה שאני באמת מרגישה רע בשבילה, ויודעת איזה פחד זה ואיזה מבאס כשנכנס גנב הביתה אבל יש לי הרגשה שמחר זה פשוט...ייקח לי את כל הפוקוס, אתן יודעות? אני מרגישה כמו זבל של בן אדם שזה מה שמפריע לי, אבל כאילו...תמיד, כל שנה, אני מקבלת את התשומת לב הכיייי מינימלית שיכולה להיות ביומולדת, ועדיין כל שנה אני מצפה להרגיש קצת חשובה, בכל זאת. בקיצור, עכשיו אני בטוחה שמחר כשאני אגיע לבצפר, אני פשוט אשמע דיבורים על מי פרץ ואיך פרץ ומשטרה ועניינים, וכל הנושא שלי יידחק הצידה לגמרי. אוף. לא רוצה שמחר יגיע. (בא לי שיקרה איזה קסם ויהיה לי את ה-יומולדת הזה, שלכולם תמיד יש)