איש השבוע

[Mילק שייק]

לוקו זה משוגע, לא?

 

[עפרה פלוס 3]

אכן כן. בספרדית, כמו בעברית, לכל

דבר יש זכר ונקבה. לוקו זה משוגע. לוקה זה משוגעת.

 

[33נמי]

באיזה ארץ מדברים אספרנטו?

 

[Neta558]

באף ארץ ובכל ארץ

תלוי איך מסתכלים על זה

זו שפה מלאכותית "בינלאומית" שיצר זמנהוף, ויש לה פורום פה בתפוז אם מישהו מתענין בזה

 

[עפרה פלוס 3]

אווו, לא יודעת. באמת שאלה קשה

אני צריכה לחשוב על זה עוד קצת. בינתיים, אפשר לנסות להתקיל אותי עוד קצת.

 

[Mילק שייק]

חיכתי לך אשת השבוע ../images/Emo140.gif

והשאלות שלי...

ספרי קצת יותר על השליחות בחו"ל.מטעם מי? מה עשית שם? וכו"...

מה את אוהבת לעשות לבד עם עצמך?

מה\מי מרגיע אותך כשאת עצבנית?

ספרי על הילדות שלך,איפה גדלת,מה עשית בצבא,מתי התחתנת...

 

[עפרה פלוס 3]

ככה, חיכית לי בפינה?

נשלחנו לחו"ל מטעם משרד הביטחון ומשרד החוץ. בהונדורס בעלי היה הקב"ט וקצין המנהלה ואני הייתי המזכירה העברית, המזכירה הקונסולרית ואשת הקשר של השגרירות. לקראת סוף השהות שלנו שם נולדה עמית, שכבר בגיל שנתיים ידעה להגיד שהיא נולדה בבית חולים פוליקליניקה, בשכונת Comayaguela, בעיר טֶגוּסִיגָלפָּה, הונדורס... כשעמית היתה בת 4 חודשים עברנו לבלגיה, שם במשך חצי שנה לא עבדתי בכלל וכשהתחלתי לעבוד בשגרירות, עבדתי גם במחלקה הקונסולרית וגם במחלקה של הנספח החקלאי. אחרי הונדורס, בלגיה היתה עבורנו שוק לא קטן ולכן קיצרנו את השהות וחזרנו לארץ לאחר שנה בלבד.

אני חושבת שכבר עניתי, אבל כשאני לבד, אני שמחה אם נותנים לי לישון, כי זו הנאה שאני לא זוכה לה בחיי היום יום באופן סדיר. פרט לכך אני מאוד מאוד אוהבת לקרוא, להקשיב למוסיקה, לגלוש באינטרנט ולפתור תשבצים. אני גם מאוד אוהבת לאפות.

כשאני עצבנית, קשה לי מאוד להרגע ובד"כ רק כשאני לבד, מעכלת את מה שקרה, מנתחת ומגיעה למסקנות אז אני נרגעת. מה שכן, בילוי עם חברים טובים, משהו כייפי, תמיד ישכיח ממני את הכעס והעצבים.

הילדות שלי לא היתה משו-משו. נולדתי בקיבוץ לא רחוק ממודיעין (נמי? תםתם007?

) וממש לא אהבתי את חיי הקיבוץ. הייתי בכיתה של 13 ילדים שכל אחד לא סבל את ה- 12 האחרים, כך שהנאה גדולה לא היתה לי. בצבא הייתי מטאורולוגית בקריה ובחצרים (כן, יצא לי לעבוד מול דני רופ, תודה ששאלתם). מיד לאחר הצבא פרשתי כנפיים ויצאתי לעבוד בעיר הגדולה, בת"א. עבדתי בחברת גילת תקשורת לויינים במשך שנתיים והפאשלה הגדולה מבחינתי (מי שאל אותי על פספוס?) - עזבתי אותם חצי שנה לפני שהם חילקו לעובדים אופציות

ממש תזמון מושלם. התחתנתי בגיל 23 ומיד טסנו לחו"ל. עמית נולדה קצת אחרי שמלאו לי 26. עדי נולדה שנתיים ורבע אחריה ורועי כבר נולד במודיעין

 

[BenjiMan]

תרגום...

האם את מתרגמת סרטים..? ממה סבלתם בבלגיה...כולם "אוהבים" אותנו שם...לא..? ב.

 

[עפרה פלוס 3]

לא, אני לא מתרגמת סרטים

בבלגיה בעיקר סבלנו מהקור, מהקור שנשב מהאנשים ומהלחץ הנוראי שהיה לבעלי בעבודה.

 

[33נמי]

ילדות בקיבוץ

עצוב לי לשמוע שחויות הילדות שלך לא היו טובות. האמת , שמעתי את זה מכמה וכמה. לי היה טוב (הקבוצה שגדלתי איתה היתה נהדרת- עד היום יש קשרים)

 

[Mילק שייק]

עפרה,אני בשוק אני בהלם אני המומה...

כמה דברים הספקת בחייך הקצרים

{ועוד היד נטויה

} אני ממש מתפעלת מכל מה שאת מספרת, איזה יופי של חוויות

 

[עפרה פלוס 3]

מצחיקולה, עוד סיננתי...

 

[33נמי]

../images/Emo12.gif מה, יש עוד?

 

[עפרה פלוס 3]

רוצה לשמוע במה עבדתי?

 

[33נמי]

ברפת?../images/Emo6.gif

 

[עפרה פלוס 3]

../images/Emo6.gif תתפלאי, אבל בגד"ש ובכרם

 

[33נמי]

וואלה?! אז הגיוסים היו קטנים עליך..

איך סבלתי מהגיוסים. בסוף כיתה י"ב אחרי ש"נגמרתי" מהגיוסים החליטו שמעסיקים עובדים זרים...יופי לי. אפשר לסכם שהיתה זו חויה....ואכן כך!

 

[עפרה פלוס 3]

הכי שנאתי את הגיוסים באפרסקים

ובכותנה. בעעע אבל אני התכוונתי לזה שכשחזרתי לארץ עבדתי במשרד החינוך כמפתחת תוכניות לימודים משובצות מחשב. אחרי הלידה של השניה ובעקבות העובדה שש"ס עלו לשלטון במשרד החינוך וזרקו את הפרוייקט לפח, עברתי לעבוד בעיתון מקומי כסגנית עורך, גרפיקאית וכתבת הפלילים.

 

[33נמי]

פששש....../images/Emo45.gif כל הכבוד

סיפור מעניין מימך ככתבת פלילים?

 

[עפרה פלוס 3]

בבית שמש לא חסרים סיפורים ../images/Emo3.gif

מי כמוך יודעת