4 שנים, 3 חודשים ויום

niruzu

New member
"לך תחזיר את הסרט שאתה חי בו"

זו התגובה הבוגרת ביותר. תבלה בצבא
 

ShaharNi

New member
אם תקרא את המשך ההודעה, תבין מדוע

נאמר הנ"ל. בכל אופן הקטנוניות הזאת היא סתם בזבוז זמן בשבילי, יום טוב וחיים טובים :)
 

bobby6killer

New member
זהו פורום מתגייסים

אולי אנשים בעלי חוכמת חיים כמוכם יעברו לפורום בית אבות.
 

tolko

New member
עדיף שגם אתה תשתוק

אתה אולי לא ילד, אבל כתבת על דברים שבאמת אין לך חצי מושג עליהם ממה שאני מבין מהרקע הצבאי שלך.
 
עוד תגובה

קודם כל, ברור שלכל אחד יש זכות לאהוב את המדינה, להאמין בה, או להפך, לא להאמין. אתה יכול לקרוא לי ילד, אתה יכול להגיד שאני עוד בן 22 משוחרר וכל שאר הדברים האלה. הייתי שם בצבא, עכשיו. ראיתי דברים מכל זווית אפשרית, מלתת כומתה לטירון ולחתום עליו כלוחם, ועד לאבד חייל שנהרג. מה לעשות שבצבא החוויות היומיומיות הן טיפה יותר מגוונות. כן. אתה עומד במבחנים ובתנאים שאין לך כל יום בבית. אני מדבר על מצבי קיצון של קור, או של לחיות בתנאים טיפה פחות מפונקים. כן זה מעצב אותך. כן זה מלמד עליך הרבה דברים. מצבים שלא היית מאמין שתעבור, אתה מגלה שעם כוח רצון ותכונות נוספות אתה עובר את זה. חיילים לא מתים בשביל מפקד עם יותר רבאק. חיילים לא צריכים למות. חיילים צריכים להלחם ולהגן על המדינה שלהם, מושחטת כמה שלא תהיה, רקובה או כל דבר אחר שאתה אומר. הדבר הבסיסי הוא כדי שתהיה בכלל מדינה. תפתח את העניים ותראה את התמונה מסביב לך. אם כל אחד היום, לא יעשה את זה, או לא יבין את הסיבות שלשמם הוא מתגייס, וזה כולל להגן על כל האזרחים מבלי לקבל תודה או זר פרחים, אנחנו נהיה בבעיה. כי כאשר יגיע המבחן - ולא צריך הרבה כדי לפרש את האמירות של אסד או אחמיניג'ד - אז שיהיה צבא מנצח ולא ענן אבק מתפזר.
 

fireman

New member
למרות שאתה טרול

תקבל ממני תגובה וכך גם כל שאר יפיי הנפש שמפריחים יונים לבנות לכיוון עזה לפחות פעם בשבוע....ספק אם הן מגיעות לרצועה....סביר להניח שיפגע בהן איזה קסאם בדרך. אתם אותו סוג של אנשים שחי באיזשהו סרט מנותק מהמציאות יצאנו מלבנון "מהכיבוש" של דרום לבנון....זה הפסיק את ירי הקטיושות? לא. זה מנע חטיפה והרג של חיילים? לא. יצאנו מהרצועה, פינינו התנחלויות מהשטח ה"כבוש", עקרנו אנשים מהבתים ואחר כך עקרנו את הבתים, נגמר ה"כיבוש".... נגמרו הניסיונות לבצע פיגועים? לא. נפסק ירי הקסאמים? לא. נפסקה הברחת הנשק? לא. אין כיבוש ועדיין אנחנו מקבלים על הראש קטיושות וקסאמים, יורים עלינו מרכבים נוסעים וחופרים מנהרות להברחת אמל"ח. אתה חי במדינה שהערבים רוצים, לא רק את הרצועה ולא איזה פלח מירושלים הם רוצים את הכל, כולל הבית שלך שלא משנה איפה ממוקם. גם כשתוקם מדינה פלסטינית הם יקראו לנו "כיבוש" כי ה"כיבוש" מבחינתם כולל את מדינת ישראל כולה. ואולי אתה צודק וכולנו דבילים....בוא נסגור את הצבא, נעלה כולנו על אוניות ומטוסים ונעבור לאוגנדה....מה דעתך? גם באיראן יש לך כיבוש? לא וזה עדיין לא משנה את העובדה שהם רוצים למחות אותך מהמפה. "בסה"כ עוד ילד משוחרר"....אני לא אתפלא אם אתה בן 14.
 

Mogi For Ever

New member
זה לא אנחנו שזורקות את הקרביים...

זה הם שזורקים אותנו כי קשה להם! גם הקרבי הכי קשוח הוא אחרי הכל גבר טיפש :p
 
יש לי שאלה או טעיה

אני בת 20 קבלתי פטור מצה"ל אבל אני נלחמתי שנתיים אם לא יותר ואני מתגיסת אומנם בהתנדבות אבל אני ילבש מדים אני יודעת ובטוחה שזאת חוויה לא תמיד קלה ונעימה(אני כבר מכירה ת'שאלות שישאלו אותי בע"פ) אבל חוויה וזה המעט שאני יכולה להעניק למדינה שלי רציתי קרבי אבל מה אני יעשה רצה הגורל ואני יהיה איך אומרים את זה ג'וניקית קלבניקית בשבילך ועוד בשביל רבים אחרים זה מה שאני יהיה בשבילי ובשביל מי שמכיר אותי אני יהיה נכה(אומנם הולכת אבל בכל זאת) במדים שמשרטת למען ואת המדינה שלה בגאווה
 
בהצלחה

אני בטוח שתצליחי בכל תפקיד שתגיעי. למען הדיוק, אני לא שונא ג'ובניקים. אני מעודד כל אחד לשרת ולתרום כמה שהוא יכול. לחפש את התרומה, נתינה, שליחות. אני מקווה שתצליחי במאבק לשרת את המדינה בגאווה. בהצלחה!
 

such a BABE

New member
חבר שלי עומד להתגייס ב21 לחודש

וכמה שהפרידה (הזמנית הזאת כמובן) תהיה קשה אני עכשיו אבין הרבה יותר טוב מה הולך לעבור עליו ואתמוך בו. אני חושבת שכל בנאדם במדינה הזאת צריך להתגייס. אני אישית התכוונתי להתגייס לעתודה הצבאית ובמידה שלא אתקבל אני אעדיף ללכת לשירות לאומי ולתמוך בילדים חולי סרטן. גם זה סוג של שירות אך לתרום למדינה זה הכרחי. בכל מקרה אני עדיין קטנה ולפני פחות מחודש הייתי בגדנ"ע וחוויתי צבא על קצה המזלג. אני חושבת שזאת חוויה בונה ויותר משאתה תורם ובונה את המדינה זה בונה אותך.
 

עמית ו

New member
נקודת מבט קצת אחרת,

אחרי חצי מהזמן שלך בצבא (אבל כמעט אותו זמן מבצעי),יש לי נקודת מבט קצת שונה על הצבא. בדיעבד, אני לא בטוח כמה הייתי שש להתגייס מחדש היום. הצבא הוא מערכת נפלאה, חיונית ותומכת, הבעייה היא בפרטים. לפני שנתיים וקצתשהו התגייסתי, הייתי בן אדם טוב, מוסרי, אכפתי. היום, פחות משנה לפני שחרור, אני ציני, אדיש והרבה פחות מוסרי. וזה רק כי תפסתי את עצמי בזמן. אין עוד מערכת שמבזבזת לך את הזמן בצורה כל כך אפקטיבית. אין לך עוד מקום בו פרוייקטים נמרחים לאורך זמן שכזה. אין לך מקום בו יש כל כך הרבה אנשים שעושים משהו בלי להבין אותו ובלי לרצות לעשותו. בצבא פגשתי המון אנשים. אפילו לא חבר אחד. עם פחות מחמישה אני שומר על קשר. השאר לא ראויים להתייחסות. מצד שני, הצבא עשה נפלאות בלנתק אותי מכל החברים שהיו לי. יש לי חברים שאבדו לנצח, אחרים התרחקו. עד שהתגייסתי, חשבתי שלהיות לבד זה להיות רחוק מאנשים, אחרי הגיוס הבנתי שאפשר להיות לבד גם אם אתה ישן עם עוד שבעה אנשים בחדר. אין הרבה דברים מרגיזים יותר מלדעת שהאנשים מעליך בורים וטיפשים. הגיון בריא פועל בצבא לעיתים נדירות. אין דבר שמחמם את הלב יותר מלראות כמה שהקצין הישיר שלך, זה שאמור לדאוג לך, לא שם עליך קצוץ. יותר מזה, טיפשות היא מחלה מדבקת. לדייסה שיש לי בראש קראו פעם מוח, הסתדרתי לא רע עם מתמטיקה ויכולתי לנסח משפטים בני יותר משלוש הברות. גם דיברתי בעברית תקינה. היום? היום אני מתקשה לחבר בלי מחשבון, מי ששומע אותי מדבר ותוהה למה אני עוצר כל פעם לפני שאני אומר "כביש" או "אוטו" - זה כי בצבא אין כבישים, יש צירים. ואין כלי רכב, יש גלגלים. התחלתי לדבר בראשי תיבות ארוכים יותר מהמילה עצמה. החיים שלי נגמרו. אחרי חודש בו אני רואה את הבית פעמיים בחודש כבר לא היו לי חיים מחוץ לצבא. אחרי שלושה חודשים הפסקתי לדבר עם חלק מהחברים שלי - לא היה לנו על מה לדבר. ולי יש מזל, לי לא הייתה חברה כשהתגייסתי. לא היית צריך להתמודד עם הפרידה יחד עם הנאחס של הצבא. אני כבר לא מדבר על השעון הביולוגי שלי. לתקן אותו ייקח לי זמן לא מבוטל. כל מחזור השינה שלי הלך.איזה מין בנאדם הולך לישון בשבע בבוקר וקם בשתים עשרה בצהריים? ובשביל מה? בשבל לשמוע את החי"רניקים מריצים דאחקות ברשת קשר מבצעית? בשביל לרדוף אחרי שועלים שחוצים את הגבול? באמת, יש הרבה דברים מרגיזים בצבא. זו אחת המערכות המטופשות ביותר שאני מכיר. אבל בכל זאת - עשו לעצמכם טובה ותתגייסו. יש דברים שחשוב לחוות, גם אם הם לא נעימים.
 
ומאותה נקודה- ברוח שונה

בס"ד אני קרוב לשנתיים בצבא. התגייסתי קרבי, מורעל עד לשד עצמותיי, מסרב לשמוע הצעות לכל דבר אחר. במהלך המסלול, עקב גאונותם של המ"פ והרופא המהוללים, נגרמה לי פגיעה תמידי בעצב שאחראי על ויסות לחץ הדם והדופק. התמוטטתי במשך חודש וחצי 18 פעמים, אושפזתי, ופעם אחת אף מתתי. חלום הקרבי מגנז, הוצע לי שחרור, אך הצלחתי "להשיג" פרופיל 45. הגעתי ליחידה מסויימת, ושפ עבדתי עד לאחרונה. אע"פ שלא הייתי לוחם, אני מבטיח לך שטחנתי, ושהרגשתי שהעבודה שלי תורמת. ונכון, יש קצינים ודרגים שלעתים אתה מוצא עצמך תוהה לאן אבדה האינטיליגנציה שלהם, ויש פעמים שאתה בוהה בחלל, מחפש את ההגיון בפקודות, בהוראות ובמתרחש.. אבל בכל זאת, אתה צריך להישיר מבט, להבין שאם יש משהו שהוא טעות, אתה יכול לומר, ושיש שיקולים שאינם גלויים לעיניך. והכי חשוב- המטרה שלשמה אתה נמצא היכן שאתה נמצא. שישנה המשפחה שלך בבית, וכי היא בטוחה קצת גם בזכותך. וטחנתי. ועבדתי 22 שעות ביממה לעתים. ועבדתי 48 שעות. ופעם עבדתי 90 שעות רצוף. ושוב המצב הדרדר. ושוב אשפוז. ומה שפעם היה הדייסה בראש שלי, נהפך לרימה מגרגרת בהנאה של כסילות. ואני לא צריך לספר לך שמחזור השינה שלי נהרס.. ושהמחזור החיים שלי בכלל נדפק. אבל להסיק מכאן שלא הייתי מתגייס? לעולם לא. אני את שלי אתרום, כי אני חייב למדינה. כי אני חייב לדור שהגן עליי. כי אני חייב את זה לעצמי, להסתכל במראה, ולדעת שתרמתי לבטחון היקרים לי.
 

ShaharNi

New member
../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif

 

עמית ו

New member
אז אני אתרגם את זה לעברית -

צבא זה לא כיף. זה רע והדבר העיקרי שחיילים עושים זה לבזבז זמן ולהתחבא מהקצינים שלהם. למרות זאת חשוב להתגייס, יש חוויות שאפשר לעבור רק בצבא ושירות צבאי, בנוסף להיותו חיוני, הוא ערך בפני עצמו. גם אם הוא משחית את כל מי שמתגייס.
 
למעלה