הכל יחסי:
המרחב בין הגלקסיות גדל ביחס לגלקסיות= הגלקסיות מתכווצות ביחס למרחב ביניהן. ולכן, התפשטות היקום יכולה להיקרא גם "התכווצות האטומים". התיאוריה אומרת שלפני המפץ הגדול היקום היה דחוס כל כך שצפיפותו הייתה אינסופית, כלומר, חומר בכמות סופית הדחוס לנפח בגודל 0. נגיד שכמות החומר ביקום היא X, והיא גדולה מ0, אז כל החומר מרוכז בנפח 0, אז הצפיפות היא X/0=אינסוף. כידוע, איינשטיין גילה שמסה מעקמת את המרחב. ולכן, אם יש צפיפות אינסופית של מסה, גם עיקום המרחב צריך להיות אינסופי. מצב זה מכונה ייחודיות כבידתית, כיוון שנקודה כזו היא ייחודית, ושונה מכל שאר הגיאומטריה. הסברה היא שמצב זה קיים גם במרכזם של חורים שחורים. גם אם זה נכון, אין זה אומר בהכרח שיש סיכוי ליקום חדש, כי לשם כך צריך שכל המרחב יהיה מרוכז גם הוא, ופה מדוב רק בחומר. מה שכן, יש האומרים שסינגולריות (ייחודיות) כבידתית היא שער ליקום מקביל. בכל מקרה, אני לא מתנדב לבדוק את העניין, כי אני בכל מקרה אני אתפרק לקווארקים לפני שאגיע לייחודיות, שלא ברור לגמרי מהי, או אם היא קיימת במציאות.
