מאשימים אותו במעשה מגונה
לא בהטרדה מינית. לא יכול להיות שמדובר בהטרדה מינית, הטרדה מינית מוגדרת כהטרדה לאחר שהאשה הביעה את חוסר שביעות רצונה מהדיבורים/מעשים וכיוצא בזה, על פי החוק מותר לי לתת לעמיתה לעבודה מחמאות או רמיזות מיניות (פלירט בלשון העם). ברגע שהיא מודיעה לי שהיא אינה מעוניינת, המשך המעשים יחשב כהטרדה מינית. אם אני הבוס שלה, יש כאן בעיה חמורה הרבה יותר מאחר והיא עלולה לפחד להביע התנגדות, אבל כל עוד אין לי "סמכות" כלפיה, בהחלט מותר לי לפלרטט עם אישה עד לרגע שהיא מביעה את חוסר שביעות רצונה מהפלירטוט. לפיכך, במקרה הזה מדובר במעשה מגונה לכאורה ולא בהטרדה מינית אך מאחר ולא הייתה התנגדות של האשה אני לא רואה איך אפשר להרשיע. גם אם גרסת הבחורה שפורסמה היא נכונה ב 100%, אני לא רואה כאן עבירה. אם היא לא ידעה מה לעשות עם עצמה, זו בעיה שלה ולא של הגבר. מאיפה הוא אמור לדעת אם היא יודעת או לא יודעת מה לעשות עם עצמה? היא לא נכנסה ל"שיתוק" או תופעות דומות ידועות ורמון הבחין בכך וניצל זאת. הסיפור אינו "נכנסתי להלם ולא יכלתי להגיב". אם זה היה הסיפור, בהחלט יש כאן סוג של כפיה וצריך בהחלט היה לבדוק אם רמון ניצל את מצב חוסר האונים שלה (גם כאן, המבחן המשפטי אם היה עליו לדעת זאת קרי אם הוא הבחין בכך או עצם עיניים מלהבחין בכך). כל עוד היא תפקדה ורק "לא ידעה מה לעשות עם עצמה" אני לא רואה איפה יש כאן עבירה. אם היא התביישה לסרב לנשיקה, זה בהחלט בעיה שלה ולא שלו. אם היא לא אמרה "לא" ולא התנגדה בשום צורה שהיא, אני לא רואה איך אפשר להאשים את רמון במשהו. כפי ששמת לב, בניגוד לפרשות דומות, הפעם לא צצה אף מתלוננת נוספת, דבר שמעיד על כך שרמון אינו הטיפוס שמנצל את כוחו ומעמדו לביצוע מעשים שכאלו.
