סממן המוטיב החוזר של קלאמפ...
ניתן להיות מובחן בקלות בדיאלוג בין טויה לקאהו: אין מקריות בעולם, רק גורל. זה מן משהו כזה שקלאמפ לעולם לא ישכחו להזכיר לקוראים שלהן... מצד שני, זה קצת עוזר לנו למקד את ההשערות שלנו לגבי X, לא? כאילו, לי אישית יש כל כך הרבה רעיונות לגבי X, אבל ברגע שקלאמפ סוגרות לנו את השער של "מקריות", מלא השערות כבר לא יכולות להתקיים. לא שזה מבלבל הרבה פחות, כמובן :<