שרשור אוף כיפור

[טוני החתול]

אני לא יודעת להסביר את זה, אולי זה קשור לעובדה שהכלבים שהיו בבית לא נשארו הרבה או שלא היו שלנו.

מה הכוונה?

אם כבר מדברים על החתול שלך, קוראים לו טוני? (אני מנסה להבין האם השם משתמש שלך הוא השם של החתול)

כן, החתול שלי הוא טוני.
הוא כרגע השליט הלא מעורער של חצי מהבית שלי ואני המשרת שלו.
בקיצור - חתול נורמלי.
בעבר החתולים שלי חיו תמיד רק בחוץ, אבל איכשהו טוני הצליח לשנות את זה.
הוא אומנם עדיין חי חצי מהזמן בחוץ, אבל יש מדיניות של חלון פתוח שלפיה הוא יכול להכנס מתי שהוא רוצה.
(הוא קבע אותה כשהוא קרע לחלוטין את הרשת של החלון)

 

[It's Always Sunny]

אני לא יודעת להסביר את זה, אולי זה קשור לעובדה שהכלבים שהיו בבית לא נשארו הרבה או שלא היו שלנו.

מה הכוונה?

לא ראיתי אותם מזדקנים ולא קרתה להם תאונה.

כן, החתול שלי הוא טוני.
הוא כרגע השליט הלא מעורער של חצי מהבית שלי ואני המשרת שלו.
בקיצור - חתול נורמלי.

יש לך כלב, נכון? איך הם מסתדרים?

בעבר החתולים שלי חיו תמיד רק בחוץ, אבל איכשהו טוני הצליח לשנות את זה.
הוא אומנם עדיין חי חצי מהזמן בחוץ, אבל יש מדיניות של חלון פתוח שלפיה הוא יכול להכנס מתי שהוא רוצה.
(הוא קבע אותה כשהוא קרע לחלוטין את הרשת של החלון)

מתוחכם מצידו, מה זאת אומרת שהם חיו בחוץ? כל היום?

 

[טוני החתול]

לא ראיתי אותם מזדקנים ולא קרתה להם תאונה.

אז מה קרה להם?
הם ברחו?

יש לך כלב, נכון? איך הם מסתדרים?

הכלב הנוכחי שלי לא מסתדר בכלל עם החתול. הם לרוב לא נפגשים, אבל כשהם נפגשים יש נביחות, מרדף ואם לכלב שלי יש את חוסר המזל של לתפוס את טוני אז הוא מקבל שריטה הגונה כעונש.

מתוחכם מצידו, מה זאת אומרת שהם חיו בחוץ? כל היום?

כן, כל היום (וכל הלילה אם זה לא ברור)
גם הכלבים שלי חיו רק בחוץ. רק בסערות הכי נוראיות אמא שלי הסכימה שהכלבים יכנסו פנימה. החתול היה נעלם כשהייתה סערה, אז כנראה היה לו מקום מחבוא משלו.
הכלב שיש לנו עכשיו הוא בעצם של גיס שלי, אז למרות שאחותי לא מאושרת מזה, הוא נכנס לא מעט לתוך הבית.

 

[It's Always Sunny]

אז מה קרה להם?
הם ברחו?

לא. נראה לי שהגזמתי קצת עם מספר הכלבים.לא היו הרבה מאוד, פשוט הייתי מוקפת בכלבים כל הזמן אז הרגשתי שיש לי הרבה כלבים.
היה אחד שכל הזמן ברח ואז נלקח מהבית (לא נחטף או משהו, נמסר) ואני לא יודעת מה קרה לו, הייתי בת 10 בערך.
אחר היה לתקופה מוגבלת כי קיבלנו אותו מאחותי (היא לקחה כלבים לאומנה לפני הרבה שנים, אין לי מושג למה הוא הגיע אלינו).
ואז הגיע הפקינז והחלטנו שאנחנו אוהבים את הגזע הזה משום מה.

הכלב הנוכחי שלי לא מסתדר בכלל עם החתול. הם לרוב לא נפגשים, אבל כשהם נפגשים יש נביחות, מרדף ואם לכלב שלי יש את חוסר המזל של לתפוס את טוני אז הוא מקבל שריטה הגונה כעונש.

אאוץ', איזה באסה. מי היה שם קודם?

כן, כל היום (וכל הלילה אם זה לא ברור)
גם הכלבים שלי חיו רק בחוץ. רק בסערות הכי נוראיות אמא שלי הסכימה שהכלבים יכנסו פנימה. החתול היה נעלם כשהייתה סערה, אז כנראה היה לו מקום מחבוא משלו.
הכלב שיש לנו עכשיו הוא בעצם של גיס שלי, אז למרות שאחותי לא מאושרת מזה, הוא נכנס לא מעט לתוך הבית.

אימא שלך הייתה בסדר עם בעלי חיים? היו לכם הרבה חתולים/כלבים בבית?

 

[טוני החתול]

אאוץ', איזה באסה. מי היה שם קודם?

לפני הכלב הנוכחי היה לנו כלב שהסתדר טוב יותר עם טוני.
הם לא היו חברים, אבל הם לא הפריעו אחד לשני. חוץ מזה שהייתי צריך לשים את האוכל של טוני במקום מיוחד ומוגן שבו לכלב לא הייתה יכולת להגיע כי אחרת הוא היה זולל לו.
ככה היה עם כמה כלבים שהיו לי וחתולים שהיו לי.
אבל הכלבה שהייתה לי שמתה כשהייתי בן 6 הייתה ממש חברה של החתול שהיה לנו באותו זמן. היא הייתה שוכבת מול דלת הכניסה והחתול היה שוכב עליה.

אימא שלך הייתה בסדר עם בעלי חיים? היו לכם הרבה חתולים/כלבים בבית?

אמא שלי ממש לא אהבה את הכלבים והחתולים. לכן לא מפתיע שהיא לא הסכימה שהם יהיו בבית.
אבל גם בחצר היא לא התרשמה מהם.
כלבה אחת שלי מאוד אהבה את אמא שלי וזה התבטא בכך שהיא עקבה אחריה לכל מקום בחצר. היא כנראה פשוט הבינה שהיא האלפא של המשפחה.
אבל אמא שלי הייתה מתעלמת ממנה. כשהיא הייתה צריכה לומר משהו עליה היא הייתה אומרת "הכלב עשה ככה וככה". כלומר לא רק שלא היה לה אכפת מספיק כדי לזכור את השם שלה, היא אפילו לא זכרה שזאת כלבה נקבה.
אני הייתי הסיבה היחידה שהיו לנו כלבים כשהייתי ילד. אומנם לאבא שלי היה כלב כשהוא היה ילד, אבל זה לא משהו שהיה חשוב לו במיוחד. לאחיות הגדולות שלי אף פעם לא היו חיות והן פחדו נורא מכלבים כשהן היו ילדות. אני לא זוכר מה גרם להורים שלי להביא לי כלבה וחתול, כנראה הבעתי רצון בחיות. או אולי הם פשוט רצו שאני לא אפתח פחד מכלבים כמו שהיה לאחיות הגדולות שלי.

 

[Lhuna3]

אז זהו שאימא שלי אוהבת גם אפרסמון (וגויאבה!) היא משהו מיוחד.
זה תמיד היה ככה אצלך? כי אימא שלי למשל תמיד אהבה אוכל בריא.
היא גם מספרת כשהיינו קטנים, אף פעם לא סירבנו לטעם משהו חדש, אני מניחה שזה ממש נחמד כשילדים לא בררנים.

לצערי אצלי זה לא מאהבת אוכל בריא, זה מאהבת אוכל טעים... פשוט פירות זה מאוד טעים (ברובם).
כשהייתי ילדה לא אהבתי נגיד פירות טרופיים כמו אננס ומלון. היום מתה עליהם.
אני כן כנראה הייתי ילדה בררנית יותר ממכם וסירבתי לטעום דברים, אבל זה כבר מזמן עבר לי.

אז האהבה לבעלי חיים באה מההורים?
איך הרגשת כשהרדימו אותה? (אני מקווה שזה בסדר לשאול, אני לא רוצה להעלות זיכרונות לא נעימים).

קשה לומר מאיפה באה בדיוק. אבא שלי דווקא לא חובב חיות גדול. אמא כן אוהבת.
כמובן שזה היה לי ממש עצוב כשהחתולה הורדמה, היא היתה ישנה איתי המון במיטה והייתי מאוד קשורה אליה בילדותי ונעורי.

מבינה אותך לחלוטין. כלבים זה באמת לא פשוט, במשך תקופה ארוכה לא רציתי להביא עוד כלב כי פחדתי שהאחריות תיפול רק עליי ולא הייתי מוכנה לזה. למעשה, אימצנו את הכלב הנוכחי רק אחרי שהחלטתי שלהביא כלב ייתן לי סיבה לצאת מהבית.

זו סיבה טובה מאד, וכל הכבוד שהחלטת לעשות את זה למרות החשש מהאחריות
אז את בד"כ זו שמוציאה אותו? גם בימים שממש נגיד יש סערה בחוץ?

אבל הכלבה שהייתה לי שמתה כשהייתי בן 6 הייתה ממש חברה של החתול שהיה לנו באותו זמן. היא הייתה שוכבת מול דלת הכניסה והחתול היה שוכב עליה.

אוי זה נשמע כל כך מתוק. הכי חמוד זה כשחתול וכלב הם חברים קרובים כאלה.

 

[It's Always Sunny]

@Lhuna3 שאלה לא קשורה לנושאים שדיברנו עליהם. אחרי ששאלתי את ניק מאיפה הגיע הכינוי שלו, אני חייבת לשאול אותך כי הרבה זמן אני תוהה מאיפה זה הגיע, יש לי ניחוש אבל אני מעדיפה לשאול קודם

לצערי אצלי זה לא מאהבת אוכל בריא, זה מאהבת אוכל טעים... פשוט פירות זה מאוד טעים (ברובם).
כשהייתי ילדה לא אהבתי נגיד פירות טרופיים כמו אננס ומלון. היום מתה עליהם.
אני כן כנראה הייתי ילדה בררנית יותר ממכם וסירבתי לטעום דברים, אבל זה כבר מזמן עבר לי.

כשאני אומרת ילדים קטנים אני מתכוונת ממש לשלב הטעימות, ברור שאחרי זה לא הסכמנו לאכול הכל. למשל, אני לא מסוגלת עד היום לאכול גזר חי אבל אין לי בעיה עם גזר מבושל.
זה באמת משנה אם את אוהבת אוכל בריא או אוכלת את המאכלים הבריאים כי זה טעים לך? שואלת ברצינות, נראה לי שזה לא משנה כל עוד את אוכלת בריא ונהנית מזה.

קשה לומר מאיפה באה בדיוק. אבא שלי דווקא לא חובב חיות גדול. אמא כן אוהבת.
כמובן שזה היה לי ממש עצוב כשהחתולה הורדמה, היא היתה ישנה איתי המון במיטה והייתי מאוד קשורה אליה בילדותי ונעורי.

היא הייתה אצלכם מאז שהיא הייתה גורה?

זו סיבה טובה מאד, וכל הכבוד שהחלטת לעשות את זה למרות החשש מהאחריות
אז את בד"כ זו שמוציאה אותו? גם בימים שממש נגיד יש סערה בחוץ?

אנחנו מתחלקים עם הטיולים.
בהתחלה הייתי מוציאה אותו בעיקר לבד, עכשיו כמעט תמיד עם אח שלי, פעם הייתי מעדיפה לצאת עם אוזניות, היום כבר לא, יותר נחמד שיש עם מי לדבר.
למזלי אין הרבה חורף בארץ אז זה לא ממש בעיה. כשיש סערה זה באמת יותר קשה. למעשה, באחד הטיולים עם הכלב (לפני כמעט שנה) הייתה רוח חזקה בחוץ והמשקפיים עפו לי

לפני הכלב הנוכחי היה לנו כלב שהסתדר טוב יותר עם טוני.
הם לא היו חברים, אבל הם לא הפריעו אחד לשני. חוץ מזה שהייתי צריך לשים את האוכל של טוני במקום מיוחד ומוגן שבו לכלב לא הייתה יכולת להגיע כי אחרת הוא היה זולל לו.
ככה היה עם כמה כלבים שהיו לי וחתולים שהיו לי.
אבל הכלבה שהייתה לי שמתה כשהייתי בן 6 הייתה ממש חברה של החתול שהיה לנו באותו זמן. היא הייתה שוכבת מול דלת הכניסה והחתול היה שוכב עליה.

אוי זה נשמע כל כך מתוק. הכי חמוד זה כשחתול וכלב הם חברים קרובים כאלה.

נראה לי שזה הכי אידיאלי (וכמובן חמוד כמו שלונה כתבה) שחתולים וכלבים מסתדרים. נראה לי שזה בעיקר מועיל לבעלים, אני לא יודעת איך אפשר להסתדר עם זה, אני מניחה שזה אפשרי אבל זה נשמע מתיש, כל הזמן לדאוג שהם לא יתחילו לריב.

אמא שלי ממש לא אהבה את הכלבים והחתולים. לכן לא מפתיע שהיא לא הסכימה שהם יהיו בבית.
אבל גם בחצר היא לא התרשמה מהם.
כלבה אחת שלי מאוד אהבה את אמא שלי וזה התבטא בכך שהיא עקבה אחריה לכל מקום בחצר. היא כנראה פשוט הבינה שהיא האלפא של המשפחה.
אבל אמא שלי הייתה מתעלמת ממנה. כשהיא הייתה צריכה לומר משהו עליה היא הייתה אומרת "הכלב עשה ככה וככה". כלומר לא רק שלא היה לה אכפת מספיק כדי לזכור את השם שלה, היא אפילו לא זכרה שזאת כלבה נקבה.
אני הייתי הסיבה היחידה שהיו לנו כלבים כשהייתי ילד. אומנם לאבא שלי היה כלב כשהוא היה ילד, אבל זה לא משהו שהיה חשוב לו במיוחד. לאחיות הגדולות שלי אף פעם לא היו חיות והן פחדו נורא מכלבים כשהן היו ילדות. אני לא זוכר מה גרם להורים שלי להביא לי כלבה וחתול, כנראה הבעתי רצון בחיות. או אולי הם פשוט רצו שאני לא אפתח פחד מכלבים כמו שהיה לאחיות הגדולות שלי.

נכון, כשקראתי את התגובה שלך נזכרתי שסיפרת פעם שאימא שלך התייחסה לכלבה כבתור זכר.
מעניין שלמרות שההורים שלך לא רצו כלבים וחתולים, הם כן (כנראה) הסכימו להביא במיוחד בשבילך.

 

[Lhuna3]

@Lhuna3 שאלה לא קשורה לנושאים שדיברנו עליהם. אחרי ששאלתי את ניק מאיפה הגיע הכינוי שלו, אני חייבת לשאול אותך כי הרבה זמן אני תוהה מאיפה זה הגיע, יש לי ניחוש אבל אני מעדיפה לשאול קודם

לא אז עכשיו אני חייבת קודם לשמוע את הניחוש שלך!
סקרנת אותי.
אחרי שתנחשי אני אכתוב את התשובה.

כשאני אומרת ילדים קטנים אני מתכוונת ממש לשלב הטעימות, ברור שאחרי זה לא הסכמנו לאכול הכל. למשל, אני לא מסוגלת עד היום לאכול גזר חי אבל אין לי בעיה עם גזר מבושל.
זה באמת משנה אם את אוהבת אוכל בריא או אוכלת את המאכלים הבריאים כי זה טעים לך? שואלת ברצינות, נראה לי שזה לא משנה כל עוד את אוכלת בריא ונהנית מזה.

אם הייתי אוכלת רק אוכל בריא אז זה באמת לא היה משנה, רק הבעיה היא שבנוסף לבריא אני אוכלת גם הרבה לא בריא...

היא הייתה אצלכם מאז שהיא הייתה גורה?

האמת שאני לא בטוחה בת כמה היתה כשאימצה אותנו, היא לא נראתה כל כך קטנה אבל כנראה היתה צעירה, כי חיה אצלנו ג'י הרבה שנים אחר כך, לא זוכרת כמה בדיוק.

אנחנו מתחלקים עם הטיולים.
בהתחלה הייתי מוציאה אותו בעיקר לבד, עכשיו כמעט תמיד עם אח שלי, פעם הייתי מעדיפה לצאת עם אוזניות, היום כבר לא, יותר נחמד שיש עם מי לדבר.
למזלי אין הרבה חורף בארץ אז זה לא ממש בעיה. כשיש סערה זה באמת יותר קשה. למעשה, באחד הטיולים עם הכלב (לפני כמעט שנה) הייתה רוח חזקה בחוץ והמשקפיים עפו לי

חחח עדיין כל הכבוד. אני שונאת לצאת בסערות.
(ועוד יותר שונאת לנהוג בסערות).

 

[It's Always Sunny]

לא אז עכשיו אני חייבת קודם לשמוע את הניחוש שלך!
סקרנת אותי.
אחרי שתנחשי אני אכתוב את התשובה.

אוי זה מביך מאוד
בכל מקרה, חשבתי שזה בגלל לונה לאבגוד

אם הייתי אוכלת רק אוכל בריא אז זה באמת לא היה משנה, רק הבעיה היא שבנוסף לבריא אני אוכלת גם הרבה לא בריא...

גם אני ככה, אבל אני כן חושבת שזה עדיף על פני לא לאכול אוכל בריא בכלל.

האמת שאני לא בטוחה בת כמה היתה כשאימצה אותנו, היא לא נראתה כל כך קטנה אבל כנראה היתה צעירה, כי חיה אצלנו ג'י הרבה שנים אחר כך, לא זוכרת כמה בדיוק.

אוי, זה מצחיק אותי כשמתייחסים לאימוץ של חתולים זה בקטע של החתולים בוחרים את המשפחה, האמת שזה נשמע הגיוני אבל עדיין מצחיק.
(מתישהו שמעתי שבעלי חיים בוחרים את המשפחה המאמצת ולא להפך)

חחח עדיין כל הכבוד. אני שונאת לצאת בסערות.
(ועוד יותר שונאת לנהוג בסערות).

בדיוק, לפחות בקטע הזה יש לנו קצת מזל כי אין הרבה מאוד חורף בארץ. דמייני מה זה לנהוג בשלג

 

[Lhuna3]

אוי זה מביך מאוד
בכל מקרה, חשבתי שזה בגלל לונה לאבגוד

אההה חחח לא, למעשה אני קראתי את הארי פוטר לראשונה רק השנה!
ואת הכינוי הזה בחרתי הרבה לפני זה.
הסיכוי שמישהו היה מנחש מה מקור הכינוי שלי הוא קרוב מאוד מאוד לאפס,
כי זה היה בגלל שיר מאוד לא מוכר, דואט של קולדפליי עם קיילי מינו שהוקלט עבור איזשהו אירוע צדקה, והתאהבתי בו בדיוק בזמן שיצרתי את היוזר הזה בתפוז:

אוי, זה מצחיק אותי כשמתייחסים לאימוץ של חתולים זה בקטע של החתולים בוחרים את המשפחה, האמת שזה נשמע הגיוני אבל עדיין מצחיק.
(מתישהו שמעתי שבעלי חיים בוחרים את המשפחה המאמצת ולא להפך)

כן, אצל חתולים במיוחד אני חושבת שזה הרבה פעמים די נכון.

בדיוק, לפחות בקטע הזה יש לנו קצת מזל כי אין הרבה מאוד חורף בארץ. דמייני מה זה לנהוג בשלג

הייתי נשארת בבית

 

[It's Always Sunny]

אההה חחח לא, למעשה אני קראתי את הארי פוטר לראשונה רק השנה!
ואת הכינוי הזה בחרתי הרבה לפני זה.
הסיכוי שמישהו היה מנחש מה מקור הכינוי שלי הוא קרוב מאוד מאוד לאפס,
כי זה היה בגלל שיר מאוד לא מוכר, דואט של קולדפליי עם קיילי מינו שהוקלט עבור איזשהו אירוע צדקה, והתאהבתי בו בדיוק בזמן שיצרתי את היוזר הזה בתפוז:

חח, האמת שהסתכלתי היום בויקיפדיה על השם של לונה לאבגוד וקלטתי שזה בכלל לא מאוית כמו הכינוי שלך
הסיפור שלך יותר מקורי, אקשיב לשיר אחרי זה אולי.
את עדיין אוהבת את השיר?

(ועוד יותר שונאת לנהוג בסערות).

אז מה את עושה נניח אם את בעבודה ויש סערה ואת רוצה ללכת הביתה?


קיבלתי היום החלטה להפסיק לראות טלוויזיה (לפחות לתקופה הקרובה) כי אני מרגישה קצת burn out מכל מה שראיתי וזה כבר לא מרגש לראות דברים, זה מעייף. אני לא יודעת אם אמשיך להגיב כל יום בפורום, יכול להיות שכן.
בינתיים אני בעיקר רוצה לתת למוח שלי מנוחה, אולי בעוד כמה שבועות יחזור לי החשק.
(מה שאומר שאני צריכה ללמוד להתאים לעצמי את כמות הסדרות שאני רוצה לראות, לוותר על דברים שפחות מעניינים ולעשות הפסקות מדי פעם).

 

[Lhuna3]

חח, האמת שהסתכלתי היום בויקיפדיה על השם של לונה לאבגוד וקלטתי שזה בכלל לא מאוית כמו הכינוי שלך
הסיפור שלך יותר מקורי, אקשיב לשיר אחרי זה אולי.
את עדיין אוהבת את השיר?

כן, למרות שכבר המון זמן לא שמעתי אותו עד שהזכרת לי עכשיו! אבל עדיין אוהבת אותו בהחלט.

אז מה את עושה נניח אם את בעבודה ויש סערה ואת רוצה ללכת הביתה?

היו פעמים שסערה היתה צפויה להתחיל או להתחזק בערב אז הייתי משתדלת לצאת כמה שיותר מוקדם, אבל כמובן שגם היו פעמים שנאלצתי לנסוע בסערה ולא היתה ברירה. אז מפחדת ונוסעת לאט ככל האפשר ומקווה לטוב... זכורה לי במיוחד סערה אחת שממש ענפים גדולים ודברים עפו על הכביש ואז פתאום קרטון ממש גדול עף ופגע לי ברכב ומתתי מפחד, אבל לא קרה כלום.
אני גם ממש מפחדת להכנס עם הרכב לשלוליות גדולות על הכביש, שאי אפשר לדעת מה העומק שלהן או אם יש שם באמצע איזה בור, כי תמיד נפערים בורות בכביש בחורף... אם זה אפשרי אני משתדלת לנסוע מאחורי רכב אחר, וככה לראות עד איפה המים מגיעים ושאפשר לעבור בשלום, לפעמים אני אפילו מחכה בצד שיגיע רכב אחר ויעבור לפני את השלולית.

קיבלתי היום החלטה להפסיק לראות טלוויזיה (לפחות לתקופה הקרובה) כי אני מרגישה קצת burn out מכל מה שראיתי וזה כבר לא מרגש לראות דברים, זה מעייף. אני לא יודעת אם אמשיך להגיב כל יום בפורום, יכול להיות שכן.
בינתיים אני בעיקר רוצה לתת למוח שלי מנוחה, אולי בעוד כמה שבועות יחזור לי החשק.
(מה שאומר שאני צריכה ללמוד להתאים לעצמי את כמות הסדרות שאני רוצה לראות, לוותר על דברים שפחות מעניינים ולעשות הפסקות מדי פעם).

אוי, כמובן תנוחי כמה שאת צריכה מטלויזיה, אם זה מה שמרגיש לך שאת צריכה אבל אני מאוד אשמח להמשיך לקרוא את תגובותייך בפורום, אם או בלי קשר לטלויזיה! כמובן שלא חייבים כל יום, אלא במינון שכיף ונעים לך

 

[It's Always Sunny]

היו פעמים שסערה היתה צפויה להתחיל או להתחזק בערב אז הייתי משתדלת לצאת כמה שיותר מוקדם, אבל כמובן שגם היו פעמים שנאלצתי לנסוע בסערה ולא היתה ברירה. אז מפחדת ונוסעת לאט ככל האפשר ומקווה לטוב... זכורה לי במיוחד סערה אחת שממש ענפים גדולים ודברים עפו על הכביש ואז פתאום קרטון ממש גדול עף ופגע לי ברכב ומתתי מפחד, אבל לא קרה כלום.
אני גם ממש מפחדת להכנס עם הרכב לשלוליות גדולות על הכביש, שאי אפשר לדעת מה העומק שלהן או אם יש שם באמצע איזה בור, כי תמיד נפערים בורות בכביש בחורף... אם זה אפשרי אני משתדלת לנסוע מאחורי רכב אחר, וככה לראות עד איפה המים מגיעים ושאפשר לעבור בשלום, לפעמים אני אפילו מחכה בצד שיגיע רכב אחר ויעבור לפני את השלולית.

מצד אחד זה מבאס, מצד שני כל הכבוד!
אני ממש מבינה אותך ובניגוד אלייך אני לא הייתי מתמודדת עם הסיטואציה אז באמת כל הכבוד
כשקראתי את מה שכתבת על בורות, נזכרתי ישר בבולענים שנפתחו באיילון לא מזמן

אוי, כמובן תנוחי כמה שאת צריכה מטלויזיה, אם זה מה שמרגיש לך שאת צריכה אבל אני מאוד אשמח להמשיך לקרוא את תגובותייך בפורום, אם או בלי קשר לטלויזיה! כמובן שלא חייבים כל יום, אלא במינון שכיף ונעים לך

תודה אני חושבת שבתקופה האחרונה צפייה בסדרות/סרטים בשבילי זו דרך להימנע מדברים שמפריעים לי ופתאום קלטתי שזה בעייתי כי זה לא עוזר לבריאות הנפשית שלי ואני נהנית פחות ממה שרוצה לראות. זה lose lose situation.

 

[טוני החתול]

קיבלתי היום החלטה להפסיק לראות טלוויזיה (לפחות לתקופה הקרובה) כי אני מרגישה קצת burn out מכל מה שראיתי וזה כבר לא מרגש לראות דברים, זה מעייף. אני לא יודעת אם אמשיך להגיב כל יום בפורום, יכול להיות שכן.
בינתיים אני בעיקר רוצה לתת למוח שלי מנוחה, אולי בעוד כמה שבועות יחזור לי החשק.
(מה שאומר שאני צריכה ללמוד להתאים לעצמי את כמות הסדרות שאני רוצה לראות, לוותר על דברים שפחות מעניינים ולעשות הפסקות מדי פעם).

תודה אני חושבת שבתקופה האחרונה צפייה בסדרות/סרטים בשבילי זו דרך להימנע מדברים שמפריעים לי ופתאום קלטתי שזה בעייתי כי זה לא עוזר לבריאות הנפשית שלי ואני נהנית פחות ממה שרוצה לראות. זה lose lose situation.

אני מכיר את תחושת הBurn out,
וגם זה שמשתמשים בצפיה בטלוויזיה בשביל להמנע מדברים.
אני חושב שזה לא רע להשתמש בזה כדי להמנע מדברים במידת מה, אבל כמו כל דבר, זה צריך להיות במינון.
וזה לא שיש מינון נכון, זה פשוט מה שמתאים לכל אחד.
גם עם דברים אחרים צריך למצוא מינון נכון,
אז אל תרגישי רע אם את גם מרגישה צורך להיות באינטרנט פחות (ובגלל זה כאן פחות)
תמיד יהיו כאן אנשים בשביל לדבר אם תרצי וגם בין אם תראי טלוויזיה או לא

 

[It's Always Sunny]

אני מכיר את תחושת הBurn out,
וגם זה שמשתמשים בצפיה בטלוויזיה בשביל להמנע מדברים.
אני חושב שזה לא רע להשתמש בזה כדי להמנע מדברים במידת מה, אבל כמו כל דבר, זה צריך להיות במינון.
וזה לא שיש מינון נכון, זה פשוט מה שמתאים לכל אחד.
גם עם דברים אחרים צריך למצוא מינון נכון,
אז אל תרגישי רע אם את גם מרגישה צורך להיות באינטרנט פחות (ובגלל זה כאן פחות)
תמיד יהיו כאן אנשים בשביל לדבר אם תרצי וגם בין אם תראי טלוויזיה או לא

תודה

 

[It's Always Sunny]

הלכתי היום לקבוצה שלי והתחלתי לדבר על משהו שהיה חשוב לי, מישהו נכנס באמצע והפוקוס הלך לאיבוד וכולם המשיכו הלאה וזה ממש ביאס אותי. גורם לי לתהות אם זה משהו בי? מה אני עושה לא נכון.
אני לא יודעת איך אני מרגישה כרגע, אני יושבת על ספסל ובוכה ובמשך הרבה זמן תהיתי אם אני צריכה לעזוב וכל הזמן אמרתי לעצמי שלא כדאי לעזוב ועכשיו אני שואלת למה אני ממשיכה ללכת אם זה פוגע בי כל כך?

 

[dilia snake]

הלכתי היום לקבוצה שלי והתחלתי לדבר, מישהו נכנס באמצע על משהו שהיה חשוב לע והפוקוס הלך לאיבוד וכולם המשיכו הלאה וזה ממש ביאס אותי. גורם לי לתהות אם זה משהו בי? מה אני עושה לא נכון.
אני לא יודעת איך אני מרגישה כרגע, אני יושבת על ספסל ובוכה ובמשך הרבה זמן תהיתי אם אני צריכה לעזוב וכל הזמן אמרתי לעצמי שלא כדאי לעזוב ועכשיו אני שואלת למה אני ממשיכה ללכת אם זה פוגע בי כל כך?

רק .

מקווה שזה קצת עוזר, כי אין לי מושג מה לומר לך.

 

[Lhuna3]

הלכתי היום לקבוצה שלי והתחלתי לדבר, מישהו נכנס באמצע על משהו שהיה חשוב לע והפוקוס הלך לאיבוד וכולם המשיכו הלאה וזה ממש ביאס אותי. גורם לי לתהות אם זה משהו בי? מה אני עושה לא נכון.
אני לא יודעת איך אני מרגישה כרגע, אני יושבת על ספסל ובוכה ובמשך הרבה זמן תהיתי אם אני צריכה לעזוב וכל הזמן אמרתי לעצמי שלא כדאי לעזוב ועכשיו אני שואלת למה אני ממשיכה ללכת אם זה פוגע בי כל כך?

לקבוצה יש מנחה/מדריך? אני לא יודעת איך זה בדיוק עובד שם אבל נראה לי שהתפקיד שלו/ה זה למנוע דברים כאלה, ומרגיז אותי שהם לא שומרים עליך שלא תזכי ליחס שגורם לתחושות כאלו

 

[It's Always Sunny]

לקבוצה יש מנחה/מדריך? אני לא יודעת איך זה בדיוק עובד שם אבל נראה לי שהתפקיד שלו/ה זה למנוע דברים כאלה, ומרגיז אותי שהם לא שומרים עליך שלא תזכי ליחס שגורם לתחושות כאלו

יש מנחה, ודיברתי איתה על זה ואחר כך גם העלתי את זה בקבוצה וסיכמנו שאם אחרים רואים שאני לא מדברת אז ינסו לעודד אותי לדבר, בפועל זה לא ממש קורה ובאותו רגע שזה קרה לא הייתי במצב של להגן על עצמי ואף אחד אחר לא יעשה את זה עבורי. אז המסקנה שהגעתי אליה שפשוט לא משתלם לי לדבר על דברים שחשובים לי.
זה פשוט מרגיז איך בשתי הפעמים שניסיתי להיפתח הפריעו לי ואף אחד לא עשה משהו לגבי זה. כי זה מעצים עוד יותר את התחושה שאני לא חשובה ושבכלל לא כדאי להתאמץ ולדבר על מה שקשה לי. ואני לא מבינה איך יכול להיות שהמנחה ראתה שהייתי באמצע וזה נקטע בגלל אירועים חיצוניים והיא לא חזרה אליי. וזה לא שהיא לא שמה, ברור לי במאה אחוזים שהיא מודעת לכל מה שמתרחש בקבוצה. זה מרגיש לי כאילו אני שקופה ושלאף אחד לא אכפת ממני שם. אפילו שחברי הקבוצה אמרו לי שאני נפתחת וזה מעניין אותם, זו לא התחושה שאני מקבלת, אני מרגישה שאני אוויר ואני מבזבזת את הזמן שלי.
זה נופל על רגשי הנחיתות בול וזה מה שגרם לי לתהות האם אני הבעיה, אולי אני מעבירה תחושה כלשהי שגורמת להם לחשוב שאני לא רוצה לדבר.
אחרי זה שלא יתהו למה אני מסרבת לשתף את מה שעובר עליי...

 

[Lhuna3]

יש מנחה, ודיברתי איתה על זה ואחר כך גם העלתי את זה בקבוצה וסיכמנו שאם אחרים רואים שאני לא מדברת אז ינסו לעודד אותי לדבר, בפועל זה לא ממש קורה ובאותו רגע שזה קרה לא הייתי במצב של להגן על עצמי ואף אחד אחר לא יעשה את זה עבורי. אז המסקנה שהגעתי אליה שפשוט לא משתלם לי לדבר על דברים שחשובים לי.
זה פשוט מרגיז איך בשתי הפעמים שניסיתי להיפתח הפריעו לי ואף אחד לא עשה משהו לגבי זה. כי זה מעצים עוד יותר את התחושה שאני לא חשובה ושבכלל לא כדאי להתאמץ ולדבר על מה שקשה לי. ואני לא מבינה איך יכול להיות שהמנחה ראתה שהייתי באמצע וזה נקטע בגלל אירועים חיצוניים והיא לא חזרה אליי. וזה לא שהיא לא שמה, ברור לי במאה אחוזים שהיא מודעת לכל מה שמתרחש בקבוצה. זה מרגיש לי כאילו אני שקופה ושלאף אחד לא אכפת ממני שם. אפילו שחברי הקבוצה אמרו לי שאני נפתחת וזה מעניין אותם, זו לא התחושה שאני מקבלת, אני מרגישה שאני אוויר ואני מבזבזת את הזמן שלי.
זה נופל על רגשי הנחיתות בול וזה מה שגרם לי לתהות האם אני הבעיה, אולי אני מעבירה תחושה כלשהי שגורמת להם לחשוב שאני לא רוצה לדבר.
אחרי זה שלא יתהו למה אני מסרבת לשתף את מה שעובר עליי...

אוף... מוכרת לי מאוד התחושה שלך, אני לגמרי מבינה. המנחה לא בסדר לדעתי, במיוחד אחרי שכבר דיברת איתה על זה.