פרה מעופפת Oo
New member
../images/Emo80.gifאני ילדה מוזרה? >.<;;
גיליתי שיש לי מלא אובססיות, אבל אני לא אכתוב את כולם כי אני ממהרת לחוג
- אני חייבת אבל חייבת ללעוס משהו. למרות שאני לא יכולה לסבול מסטיק - לא מסוגלת לסגור את הדלת כשאני ישנה לעומת חברות שלי. אני לא יודעת למה - לא מסוגלת להישאר עם דלת סגורה בחדר גם ביום עצמו, מרגישה שעוקבים אחריי. - כנ"ל לבית, כולם חושבים שאני מתנהגת כמו ילדה קטנה אבל אני כל פעם מרגישה שעוקבים אחריי, כשאני לבד וצופה בטלוויזיה למשל, (השרותים והמקלחת ממש ליד הספה) אז אני חייבת לסגור את דלתות השרותים והמקלחת או שאני בכלל מרגישה נוראי. - אם אני לא אנשק את אמא ואת אבא (אחד מהם לא נחשב) לפני שאני אלך לישון אני כנראה אמות. - כל יום יש לי חלום על היום שעבר. (טוב, אני מניחה שבד"כ. אבל ממש לעתים קרובות) - אני משתגעת בגלל הגשר כי עכשיו אני לא יכולה לאכול את העור ליד הציפורניים שלי (איכ ציפורניים עצמן.) - אם יש לי ציפורן שבורה אז אני משתגעת עד מוות, אני פשוט ארוץ ברחבי העולם לבקש מספריים או משו - אם אמא מוציאה שאריות אני תמיד אעדיף שניצל תירס, אפילו אם זה האוכל האהוב עליי. מוזר - אני מעדיפה דיאט קולה על פני קולה - ילדים מהכיתה שלי תמיד אומרים לי שאני צריכה להפסיק להיות אובססית לירוק >.< - שלא תעיזו לגעת לי בשיער - לדעת לי בתיק - לגעת לי בכל דבק קטן בחדר - לגעת בגוף שלי (לא מבחינה מינית
אפילו להחזיק ידיים, אני יודעת) - אם אני לא עשיתי שיעורים אני מתחילה לבכות. אפילו אם אני יודעת שלא יקרה לי כלום - כל בוקר כשאני מתעוררת יש לי לוח מסודר כל כך: 6:40 - 7:00 לקום, לשתות, מנחות שנה קטנה עד התהליך הבא (למה אני פשוט לא קמה מאוחר יותר!?) 7:01- 7:15 מתלבשת 7:16- 7:20 מסתרקת ואז עד שבע וחצי אני מצחצחת שניים ולובשת גרביים 7:31 - 7:35 לעשות מערכת מאז לרדת למטה ולארגן דברים. אני מסיימת בדיוק ב7 ו-43 ואז נועלת נעליים. ב-50 אבא יורד למטה ואני נוסעת לבצפר. -אם תקחו לי דברים בבצפר מהקלמר רק כדי, למשל, למחוק אני.. כנראה אכה אותכם. - כל יום אני חייבת לבדוק 3 פעמים את הפורום - אם אני אפגע במישהו (אוף, יש מקרים שאני חייבת להיות צודקת או שאני אסבול. זה קורה הרבה) או שאני אאכזב מישהו אני אזכור את זה להרבה זמן.. אני זוכרת שאכזבתי את אמא כשהייתי בת 4 בגלל הטיפשות שלי, ואני לא סולחת לי על זה. אני זוכרת מלפני שלוש שנים שלא הסכמתי לעזור לילדה מכיתה ו' ומאז אני כל הזמן חושבת שהמורה שלי לאנגלית מאוכזבת. - רושם ראשוני על כל ילד/ה שאני פוגשת: הוא מסתכל אליי כאל חייזר, הוא לא מחבב אותי - כשאני קונה אוכל בחנויות, למשל נקנקיות אז אני אף פעם לא לוקחת את כמות העגבניות הקטשופ ומיונז שאני אוהבת כי אני חושבת שאנשים מסתכלים עליי וחושבים "איזו שמנה" - אם משעמם לי אז אני אקח את העכבר של המחשב ואעשה ריבועים על שולחן העבודה שלי. - אני לועסת את השיער שלי >.< זה מנהג בזמן האחרון (בגלל שאני לא יכולה להכניס דברים לפה שלי~גשר) אני לוקחת קבוצה קטנה מקדימה ופשוט לועסת אותו. אני חייבת להפסיק - כדי לדעת אם אני כותבת את המילה נכון אני אזכור אותה ע"פ צילום. כנ"ל לשימוש בספר תנ"כ במבחן - כל שיעור חשבון אני חייבת לצייר משהו על היד בתחילת השיעור או שאני לא רגיש טוב עם עצמי - ברגעים של כעס ושל בכי אני אעמוד מול המראה ואבהה בי. כשאני כועסת וחושבת על מה שאני רוצה לעשות לאותו בן אדם שגרם לזה (כגון להרוג אותו) אני אקח את הבובות שלי ואזרוק אותן על המיטה בכל הכוח - אני חייבת לבדוק 5 פעמים בשיעור אחד אם הפלאפון דלוק או לא מתחילת השנה בגלל המורה המפחידה שיש לי. - כשאין לי מה לעשות עם הידיים (כגון, לחשוב) אני אעשה קליקים בלי שליטה על עצמי. - כשאני הולכת לישון אני חייבת לישון על הצד (בד"כ לקיר), להתכרבל עם בובספוג ושהשמיכה תכסה את כל הגב שלי אה, זמן ללכת. להית. יוו אין סיכוי שמישו יקרא את זה. משעמם לי.
גיליתי שיש לי מלא אובססיות, אבל אני לא אכתוב את כולם כי אני ממהרת לחוג
