שלום.

Tynertine

New member
הבחור שמעלייך צודק בדבריו

הבחור שמעלייך צודק ראשית, אף אחד לא תקף, בסך הכל מדובר בשיח בין סטודנטים, את לא חייבת להסכים עם מה שאני אומר, אני בוודאי לא מסכים עם מה שאת אומרת. הבעיה עליה אני מדבר, היא בעיה בקנה מידה הרבה יותר גדול מהאוניברסיטה העברית, הבעיה היא שהכל ההתנהלות של המדינה מושתתת על דת, והתחשבות המוגזמת בציבור שעד לפני כמה שנים היה בחזקת מיעוט, וכיום הוא נוטה לרוב (בסה"כ ההגדרה של אדם דתי בישראל היא רחבה מאוד והמגמה בשנים האחרונות היא שיותר יותר אנשים מתקרבים לדת). אבל זהו דיון אחר. כן קראת נכון, התחשבות מוגזמת, יש דבר כזה. את שאלת לגבי ההתנהלות באוניברסיטה. אז אני אתמצת את דעתי בכמה שורות: לעניות דעתי, לא צריך להתחשב בכל ציבור לגבי פעילויות שהן לא לימודים. כמו שאני אדע לא להגיע להרצאה של רב, כך גם אותו שומר מצוות ידע להתרחק מקללות, גידופים, תועבה ושיקוצים בהם הוא לא מעוניין להיתקל, ויצא ונתקל בהם - יפתח את הדלת וילך לדרכו. לא צריך שלט אזהרה לפני כל דבר: מתאים לדתיים, רפורמים, בגילאים 22-26 עם נטייה לימין. הופעה זה לא תרופה. ולסיום - כן, אני חושב שהציבור הדתי הוא הציבור שהכי מזוהה עם המשפט "אכלו לי, שתו לי". ולא, אני לא רואה שום דמיון בין ה"אכלו לי, שתו לי" של ערביי ישראל או הפלסטינים לבין הדתיים, אבל גם כאן, דיון אחר, נושא אחר. גמ"ח טובה.
 
אתה תפוס בדוסיפוביה לא מוסברת.

בס"ד וחבל. שנה טובה
 

אבי1985

New member
ממש לא תוקף

אלא מתאר הלך רוח שהולך ופושה בציבור הדתי לאומי (שכדי להרגיש טוב עצמו מתקרב לחרדים בקצב מפחיד). את לא רואה את זה כי את חיה בתוך הציבור שלך אבל כאחד שהיה בפנים ורואה את זה מבחוץ אני רואה את זה קורה לחברים, למשפחה וכל מיני מכרים ודי מטריד אותי כל העניין הזה. אם גם הציבור הדתי לאומי יהפוך לחרדי הלכה לנו המדינה.
 
וואו,

בס"ד חבל שלא כתבתי לך 'נכון אתה דתל"ש?' כשרציתי. הציבור הדתי לא מתחרד, הוא פשוט הפסיק לעגל פינות. הקפדה על מצוות היא לא התחרדות. ברמת הרעיון, ההבדל בין דתי לחרדי הוא הציונות <והבגדים,למשל, הם חלק מהגדרות חיצוניות>. ודווקא אני האחרונה ש'לא רואה את זה בציבור שלה'. הלכתי ללמוד ריפוי בעיסוק באוניברסיטה העברית מתוך תחושת מחוייבות לערכים שלי ולעצמי, מתוך רצון לשבת בתוך עמי. יכולתי גם ללכת ללמוד במכללה החרדית בבני ברק. זה קרוב יותר לבית..
 

אבי1985

New member
שוב המס שפתיים הזה

כן אני דתל"ש. וכן אני מכיר את הציבור הדתי לא פחות טוב ממך וסביר להניח שאפילו יותר טוב ממך. גם יכולת ללכת לבר אילן או לת"א. באת לעברית כי זה אחלה מקום ללמוד בו ואת יודעת טוב מאוד מה שווה התואר מהמכללה החרדית. וכן, היופי של הציבור הדתי היה ההשתלבות שלו וחוסר הרצוןן לכפות את עצמו על אחרים. ההתנחלות בלי קשר לשאלה הפוליטית אם זה נכון או לא הפכו את הציבור הזה לקיצוני, מיליטנטי וכבר היום יש כאלו שלא הולכים לצבא מאותם סיבות של החרדים (כי אסור לשרת עם בנות, אנחנו שומרים על העם בלימוד שלנו, יותר חשוב ללמוד). ולא, את לא רואה מה שקורה בציבור שלך. את מצטטת מנטרות של רבנים. ההתיצבות של תלמידיו של הרב מוטי אלון מאחוריו מוכיחה את הטענה שלי. חלק גדול כבר לא יכולים לחשוב לבד. מה שהרב אומר קדוש. ושרשור הזה מוכיח שאת שייכת לחלק הזה. ראיתי את האחים והאחיות שלי אחד אחרי השני מתפכחים מאשליית הרב צודק. כולם דתיים עם עיניים פתוחות. אני מאחל לך שלא תישארי רובוטית.
 
אתה מתאר משהו אחר,

בס"ד זה לא לא להיות רובוטי,זה להפוך לחפיפניק ולחפש מתחת לאדמה להצדיק את זה. ללכת עם שיער בחוץ, עם מכנסיים, לא לשמור נגיעה ועוד כל מיני דברים שאני רואה חברים שלי עושים כי 'מי אמר שצריך' זה לא לפקוח עיניים, זה לעגל פינות. וזאת לא הדת שאני בוחרת לשמור. איך אני אמורה לנהל איתך דיון אם על כל משפט שלי אתה אומר לי שזה מס שפתיים?! זה מטופש,אני אומרת טיעון,אתה אומר שזה מס שפתיים,אני מעלה עוד טיעון אתה פוסל גם אותו. זה לא דיון,זה משחק טניס עם הקיר ממול. אתה מכניס לעצמך לראש כל מיני דברים שנח לך להאמין להם. אתה לא התחברת לדת? לך תדע למה. אני אומרת לך במה אני מאמינה. אם הייתי מתחרדת, הרמה הדתית של הסביבה שלי היתה בעדיפות עליונה על פני טיב התואר-או -לא. אם הייתי מחפשת להשמר בבועה שלי, המתחרדת, התואר במכללה החרדית בבני ברק היה שווה אפילו יותר מהעברית. למדתי במכינה לפני שנתיים. היינו קרוב ל30 איש בכיתה. 5 בנות,אני הדתיה היחידה מביניהן. נקלעתי להמון המון סיטואציות שאף רב באולפנא לא חשב לרגע להדריך אותי ולכוון אותי אליהן ויצאתי מהן בהכרה שחילונים,כמה שנבהלתי מהם בהתחלה <אוירת בסיס צבאי>, הם אחים שלי. ולמצוא שפה משותפת זו המטרה. בגלל זה נשארתי גם כשהרגשתי שאני קמה כל בוקר למלחמה מחודשת על הגבולות שלי. היה לי קשה. ירקתי דם. אבל נשארתי בגלל שמה שכתבתי למעלה הוא לא מס שפתיים. אין לך שום זכות בעולם לקבוע שרירותית שאני 'מדקלמת משפטים מהאולפנא'. אתה ברחת,אני נשארתי להתמודד.
 

אבי1985

New member
כמו שאמרת

אין מה הלמשיך עם הויכוח הזה. ולפתוח את העיניים לא נקרא לברוח. להיפך. תאמיני לי שההתמודדות ההפוכה לפעמים יותר קשה. שוב, זה שרב "איקס" אומר אסור לא אומר שרק אחר לא אומר מותר. ברגע שהרב השני אומר מותר מגיע סבב השמצות נגד ה"ניאו רפורמי" הדורי וככה ההלכה הולכת ומדור לדור אוסרת דברים ומחמירה. את רואה את זה בימינו שוב. ושוב גם על חלק מהדוגמאות שנתת יש רבנים שמתירים ולכן כמו שאת לומדת באוניברסיטה למרות שיש רבנים שאוסרים, ככה יש כאלו שהולכות עם שיער בחוץ כי יש רבנים שמתירים. אז הם חפיפניקים לשיטתך אבל כל עוד הם מגדירים את עצמם כדתיים הם כאלו.
 
שים לב,

בס"ד שהאופנה הפכה לכזאת שמחפשים את הרבנים שמתירים. לא סתם אמרו לנו 'עשה לך רב והסתלק מן הספק'.
 

אבי1985

New member
כמו שזכותך ללכת אחרי רב איקס

יש שתי אופנות. אחת כמו שהזכרת. ואחת שהולכת לקיצוניות השניה של ההידמות לחרדים. עכשיו אם יש רב שמתיר הוא לוקח על עצמו אחריות מסויימת וזה עניין של מי שהולך איתו ולא של מי שתוקף אותו. זה קורה גם בפוליטיקה הדת"ל. מקדשי הארץ מעל הכל מול אלה שחושבים שעם ישראל לא פחות חשוב מהארץ. (השילוש הקדוש. ארץ ישראל, עם ישראל, תורת ישראל).
 
אבל יש אופנה מדהימה כזאת

בס"ד של ללכת אחרי הרב נח. כי הר' שמתיר לי להוציא שיער לא מתיר לי מכנסיים,אז מה אני אעשה עכשיו? תבדוק את הדברים האלה לעומק,תן לי שמות של רבנים. אני, אישית, תמיד האמנתי שארץ ישראל מגיעה לנו בזכות ועמ"י זאת החובה שלנו. איזה הלם. אולי אני לא בת אולפנה נטולת מחשבה עצמית כמו ששכנעת את עצמך.
 
בחרת בכתובת הלא נכונה

אומנם אני גם שותף למאבקים החילוניים שלמירה על צביון חילוני-פלורליסטי של העיר, אבל כל מה שכתבת לשירה הקטנה הוא הדבר הלא-נכון לאדם הלא-נכון, אלא אם כן אתה בטוח ששירה הקטנה הציתה פחים וזרקה אבנים על שוטרים ומכוניות.
 

ענת פ.

New member
הבנה מועטה בנבכי החברה הדתית - זה כדאי

לידיעתך, רוב הדתיים (אני מניחה ששירה דנן משתייכת לציבור הדתי לאומי, תקני אותי אם אני טועה) הם אנשים שפויים לגמרי, ויש מהם לא מעט שיגידו שהם מזדהים יותר עם החילונים מאשר עם החרדים. יצא לי להגיע לכמה הפגנות בשנתיים בהן אני גרה בירושלים, ובכל אחת מהן היתה כמות נכבדה של חובשי כיפות ולובשות חצאיות. גם בתוך הציבור החרדי, כמובן, יש קיצוניים יותר וקיצוניים פחות, ולא כל החרדים הם נטורי קרתא או סיקריקים, לא כולם תולים פשקווילים או מציתים פחי זבל. התקשורת מאוד אוהבת להכליל את כל מי ששומר שבת באותה קטגוריה, אבל ממש כדאי, במיוחד למי שגר או מתכנן לגור בעיר הקודש, לדעת דבר או שניים על החברה בה הוא חי. גילוי נאות: הכותבת היא חילונית על גבול האתאיזם, כופרת, לובשת בגדים קצרים, נוסעת בשבת ואוכלת ביום כיפור.
 

Dawson girl

New member
אני לא כל כך מסכימה איתך

מהשנתיים שאני באוניברסיטה ראיתי שיש המון בחירה באפשרויות של פעילויות האגודה (וגם לי יש בטן מלאה עליהם ואני ממש לא באה לסנגר), כמו שכבר אמרו פה לפניי. שנית- אני יודעת שזה לא קשור לאגודה אבל "בית הלל" והפעילויות שלהם לא נועדו בגדול לציבור הסטודנטים הדתי? זה גם באוניברסיטה כך שיש אלטרנטיבה... בגדול נראה לי שאפשר למצוא פתרון לכל דבר. את לא חייבת לשלם את דמי הרווחה, את יכולה לארגן בעצמך מסיבות במועדי ישראל כמו שכבר עשית- אז אני לא רואה איפה פה הבעיה... האגודה צריכה לפנות לרוב הסטודנטים, ומה לעשות שמעניין את רובנו מסיבות וצ'ייסרים? זה לא נועד לפגוע בציבור מסוים או משהו- רק לקלוע לטעם הרוב (שוב, לדעתי!). אבל עדיין, יכול להיות שאני לא רואה בעיה בגלל שאני לא דתייה אז זה לא מפריע לי אישית. כן נוצר מצב השנה, למשל, שבאחד הקורסים שלמדתי המרצה הציגה צילומי עירום שהיו די בוטים לדעת הבנות הדתיות מהכיתה, והיא אכן קיבלה על זה ביקורת מהן, ולטעמי זה גם היה מוצדק. ובלי קשר- בהצלחה בריפוי בעיסוק
 
קודם כל- תודה!../images/Emo140.gif

בס"ד קצת עמעמת את הרושם התוקפני שהתקבל אצלי לאחרונה מהפורום... אני חושבת אולי אני בעצמי קצת מבולבלת ומערבבת שני דברים ביחד. אני מסכימה איתך שאין עניין לעשות ערבי מונופול המוניים כי זה לא יעניין הרבה אנשים, אבל במסיבות שאני ארגנתי,למשל, היו מלא משחקים ברוח החג. אמנם משחקי 'יומולדת' אבל היה ממש כיף להשתטות. הבעיה אצלי בארגון היתה שלא היה לי מקום נח לרכז את כולם,וכל הארגון נפל עלי. זה היה בסדר עד שחליתי אבל עכשיו אני באמת שלא מסוגלת,וחבל. אני מקווה להתחזק בקרוב ולחזור לזה <למרות שכמו שאמרו לפני,בריפוי בעיסוק בטח יהיו מלא דוסות אחרות שרוצות להציל את העולם>. אולי מה שמפריע לי באמת הוא שאני רואה מלא פרסומות נוסח 'בואו לחגוג את סנט פטריק דיי' <ככה קוראים ליום התלתנים לא?> אבל לא רואה כלום למשל בט"ו בשבט. זה חג יהודי. היה מטורף בסילבסטר אבל פורים עבר בשקט. אנחנו לא באיזה אוניברסיטה בניו יורק,אנחנו בארץ ישראל.. כולם פה צודקים שיש שיעורי תורה ובית הלל והכל אבל הרצאות זה לא מה שדיברתי עליו. אני מדברת על דברים יותר חוויתיים. הנחות וכאלה על דברים אחרים נגיד..שווארמה. או ארוחות בוקר <למרות שבד"כ יש ביום הסטודנט> או באולינג. למה הכל צריך להתקשר עם אלכוהול? אולי הבעיה בי שאני נמנעת בכוונה מכל פעילות שמעורבת בה שתיית אלכוהול כי אני יודעת שהאוירה לא תתאים לי. אין כאן אף דתי בפורום שיכול להבין מה אני מרגישה?
 

Dawson girl

New member
אנחנו? תוקפניים? נההה...

קודם כל מאחלת לך רפואה שלמה- מי כמוני יודעת עד כמה בריאות זה חשוב.
לגבי החגים הנוצריים: אני, אישית, לא חוגגת אותם בגלל שהם נוצריים או כי אני וואנבי-אמריקנית שחושבת שאני בניו יורק (בדיוק להיפך- אחרי שנה א בכפר הסטודנטים אני אפילו די מתעבת אותם). את הסיינט פטריק חגגתי עם חברים כי קרעתי את התחת סמסטר שלם בלימודים ויצאתי אולי פעם פעמיים בכל הסמסטר- וזאת היתה הזדמנות טובה להתפרק קצת, כי יש מלא אנשים ומבצעים על בירות וחברה טובה. ממש לא כי זה חג של קדוש אירי- זה באמת לא מעניין אותי... אני לא חושבת שהעניין הוא בכוונה לחגוג על חשבון חגים יהודיים (ואם זו לא כוונתך אז מתנצלת שכך פירשתי)- אלא פשוט לחגוג! הלימודים קשים וצריך להתפרק וליהנות לפעמים. אם זה חג יהודי/נוצרי/בודהיסטי, זה כבר לא משנה לי... אם האווירה של שתיית אלכוהול לא נעימה לך אז זה כבר לא קטע דתי, אלא של בחירה אישית- ושוב, יש לך אלטרנטיבות
זה העיקר. לגבי הדברים שהצעת על הנחות וכו'- אולי תלכי עם זה לאגודה ותציעי להם? אני בטוחה שיקשיבו, ותדעי שלפחות ניסית לשנות קצת את המצב הקיים...
 
למעלה