שלום (עזרה).

[קציצה חסרת חיים]

שלום (עזרה).

אני לא יודעת אם זה המקום המתאים. אבל הייתי מאוד רוצה שתעזרו לי. אני צריכה לעשות עבודה לבית הספר בנושא של דילמות. הדילמה שבחרתי היא על עקדת יצחק: האם זה היה מוסרי מצד אברהם להקריב את בנו למען אלוהים? אני אשמח אם תפנו אותי למקומות(קישורים וספרים) בהם אני אמצא פשרנות בנושא או איזשהי דעה ממקודת בנושא. אשמח גם אם אתה בעצמכם תגיבו.

 

[s u p e r mind]

עבודה פשוטה.

ברגע שעונים על השאלה "האם זה מוסרי?" כל השאר משתרע אחריה. אז הבא נעיין בשאלה: האם היית מוכנה להקריב את ילדייך למען ישות עלומה כלשהי? ורק על מנת לחדד את השאלה, נשאל: האם היית מוכנה להקריב את ילדייך, מכיוון שאדם שאת נורא מעריכה ומכבדת, ושומעת לעצותיו - ביקש ממך? ואם אותו אדם כלל לא היה מוכר לך, והיית יודעת שתפקידו "בכיר" ביותר בעולם, היית ממהרת לעשות כדבריו?

 

[s u p e r mind]

מה דעתך, האם זה מוסרי לרצוח?

 

[s u p e r mind]

ועוד דבר - אברהם בסוף לא הקריב את

יצחק.

 

[גוססי]

מוטב שקודם לכן תגדירי את המוסר

אם המוסר הוא "מה שאלוהים אומר לנו לעשות" אזי כן, עקידת יצחק - ולמעשה כל מה שנעשה במצוות האל - הינה מוסרית מתוך ההגדרה. לעומת זאת, אם נניח שמצוות האל אינן בהכרח מוסריות (חלקן יכולות להיות כאלה, אחרות יכולות להיות אנטי-מוסריות בעליל והשאר נייטראליות), יהיה עלינו לשפוט את התנהגותו של אברהם לגופה ע"פ אמות המידה המוסריות של החברה בה אנו חיים, וגם במקרה זה התשובה מתבקשת מאליה.

 

[טלמון סילבר]

ומה בנוגע לבת יפתח?

 

[גוססי]

איך אומרים בצבא? אותו כנ"ל

 

[גוססי]

למעשה, כאן המצב קצת יותר מסובך

והוא תלוי בשאלה אם הקרבת בת יפתח היתה חיונית להשגת הנצחון על עמון. על רוב העולם מוסכם כי הקרבת בנים ובנות - לאו דוקא בטקס דתי - כדי להשיג נצחון צבאי שבלעדיו צפויה סכנה לאומה היא ענין נורמטיבי, ואם נדרו של יפתח היה הגורם המכריע בנצחון יתכן שנוכל לסווג את הקרבת בתו כמעשה הכרחי ולכן מוסרי. יש כאן שאלות נוספות, כגון מה היה קורה אילו יפתח היה נוקט בלשון מפורשת בנדרו ומציין כי כוונתו לבעה"ח הראשון שיצא מפתח ביתו, אולם הכתוב אינו מספק אינפורמציה מספקת.

 

[טלמון סילבר]

שאלה קטנה בנוגע ללשון מפורשת

האם BY DEFAULT הנדר כלשונו אמוּר בכלל לכלול גם בני אדם? אכן הכתוב כתוב בלקוניוּת.

 

[גוססי]

מהבחינה המשפטית הטהורה כן

מצד שני, היהדות הוקיעה קרבן אדם, ויפתח היה אמור לדעת זאת. לא סביר שהאל היהודי שהתנגד בתוקף לפולחן המולך היה עומד על קיום הנדר כפי שיפתח פירש אותו.

 

[שייח ספיר]

נורמטיבי אין משמעו מוסרי

רצח בכלל והקרבת אנשים מטעמים פולחניים בפרט זה תמיד לא מוסרי. קרבן אדם עשוי להיות מקובל בחברות מסויימות. אבל כל פשע מתועב עשוי להיות מקובל אי שם בעולם. זה לא הופך אותו למוסרי.

 

[גוססי]

נורמטיביות לא תמיד מעידה על מוסריות

אבל ברוב המקרים מה שנחשב לנורמטיבי כמעט בכל העולם מעיד על כורח של החברה, ולפיכך ניתן לסווגו כמוסרי. "רצח בכלל והקרבת אנשים מטעמים פולחניים בפרט זה תמיד לא מוסרי" אכן, אולם לא ניתן להתעלם מהשאלה עד כמה היה המעשה חיוני למען השגת נצחון. לכאורה ניתן לומר ששליחת חיילים למות בקרב למען הגנה עצמית אינה מוסרית, אולם רק פציפיסטים מושבעים יטענו כך. אם מותם של מעטים חיוני לשרידתם של רבים אזי אין זה בלתי מוסרי לשלוח את המעטים אל מותם. "קרבן אדם עשוי להיות מקובל בחברות מסויימות. אבל כל פשע מתועב עשוי להיות מקובל אי שם בעולם. זה לא הופך אותו למוסרי" איננו מדברים על "חברות מסויימות" או על "אי שם בעולם". מעטות החברות האנושיות שאינן מוכנות להקריב חלק מאנשיהן כדי להגן על השאר, ואם הקרבת בת יפתח היתה חיונית להשגת נצחון היא אינה שונה מהותית משליחת חייל לקרב.

 

[שייח ספיר]

גם "כורח של החברה" איננו מעיד

על מוסריות. לשלוח אנשים נגד רצונם למוות וודאי בקרב זה באמת לא מוסרי. מי שחושב שזה מוצדק רואה בחיילים בשר תותחים. שליחת אנשים שמוכנים לכך לסכן את חייהם למען מטרה שהם מאמינים בה עשויה להיות מעשה מוסרי. אבל המוסריות לא נובעת מהכורח החברתי. היא נובעת מהאידאל למענו מוכנים האנשים להלחם. וחוץ מזה, מי אמר שהנצחון של יפתח היה חיוני? וגם אם כן, הרי הוא הקריב את בתו אחרי שהנצחון כבר הושג, רק כדי לקיים נדר - כלומר בכדי לרצות את האל. הנימוק של טובת העם/המדינה/השבט מנוצל פעמים רבות בכדי להצדיק מעשים נוראים. אם נקבל את הטענה נכשיר גם את סטאלין. בהקשר זה אני ממליץ על הספר "The dream of Scipio" של איאן פירס, מחבר "מקרה ידוע מראש" (ספר מעולה גם הוא). מדובר ברומן הסטורי המתרחש בפרובאנס בשלוש תקופות שונות: נפילת האימפריה הרומית, המגפה השחורה והכיבוש הנאצי בצרפת. הוא עוסק בדיוק בנקודה הזו - עד כמה "טובת הציבור" מצדיקה מעשים נפשעים.

 

[גוססי]

אי אפשר להתעלם מנטיות חברתיות...

אוניברסליות. "גם "כורח של החברה" איננו מעיד על מוסריות" אולי לא במאה אחוז של המקרים, אבל ברובם כן. "לשלוח אנשים נגד רצונם למוות וודאי בקרב זה באמת לא מוסרי" גם אם הקרבתם חוסכת את מותם של רבים אחרים ומונעת אסון בקנה מידה עולמי? "אבל המוסריות לא נובעת מהכורח החברתי. היא נובעת מהאידאל למענו מוכנים האנשים להלחם" אנשים מוכנים למות עבור אידיאלים מהסוג הגרוע ביותר - עליונות גזעית, נצחון הדת ה"נכונה", למען הפיהרר ושאר רעיונות נאלחים שבינם לבין תועלת חברתית כפי שאנו מבינים אותה כיום המרחק גדול ביותר. "וחוץ מזה, מי אמר שהנצחון של יפתח היה חיוני?" איש לא טען כך. זו היתה הנחת מוצא לצורך הדיון בלבד. "וגם אם כן, הרי הוא הקריב את בתו אחרי שהנצחון כבר הושג, רק כדי לקיים נדר - כלומר בכדי לרצות את האל" אנו מניחים שהפרת נדר היא ענין שהאל אינו יכול לעבור עליו בשתיקה, במיוחד לאחר שהוא את חלקו בעסקה קיים על הצד הטוב ביותר. בל נשכח שיפתח לא היה אדם פרטי, ואם היה מפר את נדרו התוצאות היו עשויות להיות חמורות לא רק לגביו באופן אישי אלא לגבי כל העם. זו ספקולציה, כמובן, אבל אם נציב עצמנו בנעליו של יפתח היא לא בלתי סבירה. "הנימוק של טובת העם/המדינה/השבט מנוצל פעמים רבות בכדי להצדיק מעשים נוראים" בהחלט. איני טוען שכל הנמקה כזו צריכה לגרום לנו לעבור לדום באופן אוטומטי. כל דבר יש לבחון לגופו.

 

[רון סי]

מי קבע שהקרבת אנשים אינה מוסרית?

עובדה היא שהיו ויש חברות שגרסו וגורסות שקורבן-אדם הוא מוסרי בהחלט, ואפילו זכות גדולה לקורבן. איך אפשר להגיד על משהו שהוא "לא מוסרי" כשיש מערכות מוסריות שכוללות אותו כדבר מוסרי?

 

[שייח ספיר]

מי קבע שהארץ היא כדור?

עובדה היא שהיו ויש חברות שגרסו וגורסות שהארץ היא בהחלט בצורת צלחת המוחזקת על ידי שלושה פילים. איך אפשר להגיד על משהו שהוא "כדורי" כשיש מערכות מושגים פיסיקליים שרואות בו צלחת?

 

[רון סי]

אנלוגיה מופרכת לחלוטין

אפילו אתה לא גורס שהמוסר זה משהו שקיים מחוץ לנפש האדם ושיש לו מבנה מנותק ממנה.

 

[שייח ספיר]

אבל אני טוען

ש"נפש האדם" קשורה למבנה המוח האנושי, וזה מקודד בגנים האנושיים. טענות לגבי מנגנונים ביולוגיים בהחלט אנלוגיות לטענות לגבי גופים אסטרונומיים, לפחות מהבחינה שגם פה וגם שם, דעות והשקפות מקובלות עשוייות להיות נכונות או שגויות. לא כל דבר שמישהו מאמין בו הופך להיות נכון.

 

[רון סי]

יפה

אז אני שואל: מי קבע שלפי המנגנונים הביולוגיים, גנטיים או וואט-אבר, הקרבת קורבנות אדם היא מעשה לא מוסרי? איפה ההוכחה שאותו מישהו סיפק? הרי כשמסתכלים על המציאות מתברר שהמנגנון הביולוגי הזה מביא לכך שהקרבת קורבנות כן נחשבת מוסרית, הן בעבר והן בהווה.

 

[שייח ספיר]

יש להבחין

בין השאלה הכללית, האם יש לטענה כלשהי משמעות אובייקטיבית מעבר לדעה של ציבור זה או אחר, ובין ההתייחסות הספציפית לאמיתות הטענה. למשל, הטענה שהאמיתות של המשפט המתמטי "2+2=7" איננה תלויה בהשקפה הספציפית היא טענה נכונה, למרות שהמשפט המתמטי עצמו הוא שגוי. אתה ערערת על התוקף הכללי של אמיתות מוסריות. על כך עניתי שתוקף זה הוא כללי משום שהוא נגזר מהביולוגיה של המוח האנושי. מאידך, טענת "מי קבע" נוגעת ספציפית לדעתי בעניין המוסריות של הקרבת קורבנות אדם. אפשר לנהל על כך דיון, אבל רק אם נסכים מראש שיש לו משמעות. אם אתה מתעקש שכל חברה יכולה לבחור לה מוסר משלה, אז אין טעם להצדיק עקרונות אבסולוטיים. "כשמסתכלים על המציאות מתברר שהמנגנון הביולוגי הזה מביא לכך שהקרבת קורבנות כן נחשבת מוסרית, הן בעבר והן בהווה." - המנגנון הביולוגי איננו קשור באופן ישיר למה ש"נחשב" מוסרי בחברה, אם כי הוא עשוי להשפיע על כך. אבל על הנורמות החברתיות משפיעים עוד אלף גורמים נוספים, חלקם אפילו מנוגדים לתפיסה המוסרית הטבעית. בכל מקרה, מרבית החברות האנושיות רואות בהקרבת קורבנות אדם (בפועל, לא בקונטקסט מיתולוגי) מעשה מרושע ופסול.