על סמך מה אני אומר שאת לא מבינה?
על סמך זה שאני משרת בעזה, ואת - לא. אם לא יהיה אף חייל בעזה ובשטחים, לא ימותו חיילים בשטחים. והפלסטינים אינם אחיי, כפי שאת וחלק גדול מהכותבים בפורום, בכלל, מהאנשים בעולם אינם אחיי ולא הייתי רוצה אותם כאחיי. אחיי הם צאצאים לאימי ואבי, וחברים קרובים שאני מרגיש קרבה אליהם כמו למשפחה על מנת שאוכל להגדיר אותם כ"אחים". ולא, לא משמח אותי מה שהפלשטינאים עושים, זה מכעיס, מעציב, ומקומם אותי. אבל אני מבין ויודע שלהחזיר באותה המטבע רק יגרום למעגל אלימות מתמשך ללא קץ. אז בבקשה, אל תיהי דמגוגית בשקל ותטעני שיש לי אהבה עזה למי שמוגדר כאויב רק בגלל שאני חושב שהמדינה פועלת בצעדים שגויים, והצבא, ככלי של המדינה, הוא זה שמיישם אותם. רגב, אנחנו לא מפעילים כזה כח כפי שאת מתארת. אנחנו אפילו לא במלחמה, אלא במה שקרוי "עימות מוגבל", היות ומולנו עומדים ארגוני טרור ו"סתם אנשים" ולא צבא מאורגן ומסודר, לכן אין שווין בלחימה. הרי זה ברור שגם אם היינו מפעילים רבע מכוחנו כנגד הפלשטינאים, הכף היתה מוכרעת לטובתנו. אה, וכן - אני יודע כמה פיגועים אני עוצרים שם בכל יום, כשאנו עוצרים. ואת, יודעת? לילה שקט. אלכס, צפון רצועת עזה