אתה צודק בקשר למטריקס
ההמשכים מעפנים והראשון באמת מתחיל להיות כבר לעוס. אבל אין מה להגיד, מבחינת רעיון, מבחינת ביצוע, מבחינת מקוריות [גם של התסריט], המטריקס לוקח תא הסרט הזה. וזה לא שבמטריקס אין פגמים כן? אבל כשלמדנו דקארט בבי"ס, ואח"כ הראו לנו את הסרט, רואים פתאום איךהפילוסופה של דקארט נכנסה במטריקס [כל התהליך עד שהוא הגיע למסקנה ש- אני חושב משמע אני קיים], באופן כזה שעדיין התאים לסרט. לעומת זאת ב"התחלה" הרגשתי שאין להם ממש מסקנה אחידה. אז החלום הוא חלום, אבל הוא יכול להיות מציאות, אבל בעצם גם ככה מתעוררים מזה, אבל בעצם אנשים יכולים להתמכר לחלום, לא יודעת, גם ברמה של מדע בדיוני הרעיון מאחורי הסרט לא היה מובן לי עד הסוף. חוצמזה שיש קטעים שתמיד מעצבנים בסרטים הוליוודיים, כמו כל הקטע של הגיבור הטראגי-המיוסר-העמוק וכל מיני דברים הוליוודיים כאלה P: