ובכן,
לי ולך ולקודמינו בעולם לא היתה קיימת האפשרות לראות את כל חלקי היקום- וזה גם לא יקרה בתקופת חיי ילדינו. אם כן, זה לא יכול להיות לכבודי. וגם בתקופת נינינו ובניהם האנושות לא תצליח עדיין להגיע לכל חלקי היקום. אם אלוהים כל כך טורח לבנות יקום כל כך גדול- למה הוא לא גורם לנו *לדעת* שהוא קיים -ודי. הרי אין שום *הוכחה* שהוא קיים, וישנם אנשים שמטבעם לא מסוגלים להאמין בדבר שהם לא *רואים*. אם תזכיר עכשיו את "זכות הבחירה"- אזכיר לך את מה שכתבתי בעבר: "ומה עם מעמד הר סיני? כשכולם ראו את אלוהים והיו בטוחים בקיומו לא "מתבטלת זכות הבחירה" שלהם? אני לא מסכימה איתך בעניין זכות הבחירה. כשניתנת לך זכות בחירה אתה צריך לדעת את כל הנתונים במקרה, ואז לבחור. אם אני חושבת שאין אלוהים, אני לא יכולה לבחור אם לעבוד אותו או לא, כי מבחינתי אין כאן בכלל שאלה. לעומת זאת, אם הוא קיים, ויכול להוכיח שהוא קיים- ויש אנשים שמחפשים ומחפשים ומוצאים שאין- אז מדוע אין הוא עושה זאת? ה"בחירה היתה בידי" רק במקרה שהייתי יודעת שאלוהים קיים- אזי הבחירה היתה האם לעבוד אותו, ולהיות דתית, או לעשות כרצוני."