אינני מתווכח עם רגשותיך
אולם מתמיה שהצלב מסמל עבורך דבר שכזה. לי דווקא צלב מזכיר דבר יפה מאד; את כל החולשה והסבל, את הסליחה על החטאים (שהרי לפי האמונה הנוצרית, ישו הקריב את עצמו למען האנושות). אינני מבין מה הקשר בין הצלב הנוצרי לצלב הקרס, שמסמל גבורה, אושר אנושי, ובקיצור, כל מהות ההומאניזם החילוני הרומנטי. נכון כי בשם הנצרות בוצעו אי-אילו מעשים, אולם ראשית, בוקשה עליהם סליחה בידי האפיפיור, שהוא מחליפו של ישו עלי אדמות בדיוק כמו אותם אפיפיורים שתחת ידם בוצעו אותם פוגרומים (מה שמעיד על כך שאין זו דרכה של הנצרות, שכן אחרת, לא הייתה לכנסיה סיבה להתנצל. התנועה הנאצית, למשל, לא התנצלה מעולם). שנית, אין קשר בין מעשי הנוצרים לבין מה שמסמל הצלב, בעוד שבין השמדת המכוער, החלוש ו(מה שנתפס כ)המזיק, לבין צלב הקרס, יש הרבה.