דת וכוח
לדעתי אתה מחליף את מהות הסיכסוכים בתופעה, בלבוש שאותו הם לובשים. הסכסוכים האלימים מתרחשים בשל אי סובלנות ובשל משיכה לאלימות. הם לובשים סכסוך דתי, משום שאנשים הם דתיים. קח מהם את הדת - והאנשים, התאווים לאלימות ואינם מוכנים להשלים עם האחר, יילחמו על הבדלים אחרים. הפחתת סכסוכים והאופי האלים שלהם יכולה להעשות, אם כן, בשתי דרכים: באמצעות מחיקת המאפיינים היחודיים לכל קבוצה (או לפחות צמצומם) - כך שכל הארץ תהא "שפה אחת ודברים אחדים"; או באמצעות עידון יצרי האלימות וחינוך לסובלנות. האופציה הראשונה אינה נראית לי. אני מאמין שזוהי זכותה של כל קבוצה לקיים חיי תרבות יחודיים לה, ובכלל זה - חיים דתיים. האופציה השניה נראית לי יותר, והיא דורשת בין השאר שיפור תנאי המחייה של כלל בני האדם (שכן בתנאי שובע, כך אני סבור, בני אדם כקבוצות ייטו למתן את יצריהם). התכנים והרעיונות המערביים של קידמה, שאתה כל כך שש להנחיל למאמינים הנבערים, אינם בהכרח מנותקים מהדת. ארה"ב היא אחת המדינות בהן הליברליזם וצורת המשטר הדמוקרטית המודרנית הגיעו לשיכלולם המלא ביותר. ובכל זאת, רוב אזרחי ארה"ב הם אנשים המזהים עצמם כמשתייכים לדת זו או אחרת (כמה מהם בקנאות מפחידה). כמ כן, אל לנו לשכוח שדווקא רעיונות הקידמה החילוניים של המערב הצמיחו את הקומוניזם הסטאליניסטי ואת הנאציונאל-סוציאליזם של הרייך השלישי (שני משטרים חילוניים). לעיתים נרדפו מעוטים בשם הליברליזם והדמוקרטיה (רדיפת חברי המפלגה הקומוניסטית בשנות ה- 50 בארה"ב; בצרפת של המאה ה- 19 נתפשו היהודים כאויבי הקידמה והחופש, לאחר שזוהו עם בעלי ההון). במקרים מסויימים, ההצעה לביטול הדת על מנת למנוע תוקפנות כמוה הצעה לאדם לשנות את עורו על מנת שלא יירדפו אותו. בסין הקומוניסטית, רדיפות הדת נעשו בידי המשטר הקומוניסטי (שהוא, כאמור, מתנגד לדת מטעמים אידיאולוגיים). כך גם בארצות הקווקז (ובכללן אוזבקיסטן), שהיו תחת שלטון הסובייטים. הדת, במדינות הקומוניסטיות נתפשה כאוייבת השלטון - כשהצידוק האידיאולוגי לכך הוא ההתקפה על הדת בכתבים המרקסיסטים (מצטער שאני לא מפנה אותך לקישור ברשת שדן בדיכוי הדת ע"י הקומוניסטים - אני לא מכיר כזה). המקרים של הרומה ושל היהודים מדגימים עד כמה הדת היא חלק בלתי נפרד מהמכלול התרבותי-זהותי-אתני (הקישור שהבאת בנוגע לרדיפת הרומה החל מסוף המאה ה-19 דווקא תומך בטענתי). בסך הכל אני לא חושב שאני לחלוטין לא מסכים עם הדרך בה אתה מציע להלחם בסכסוכים אלימים - באמצעות הפחתת הנטיה לאלימות. אני רק לא חושב שמדובר בהחלשת הדת כמערכת אמונית-מנהגית, אלא בהחלשת המוסדות הפוליטיים העושים בה שימוש לרעה - דבר שחייב להעשות במקביל להטבת תנאי חייהם של בני העמים.