שאלה בקשר להלכה

מנסון1

New member
אנסה לענות מהמעט שאני יודע

הספרים שראיתי, "שם משמואל" של חסידי סוכוטשוב מזכיר זאת הרבה. וגם ר' צדוק הכהן מלובלין. לא מכיר הרבה ספרות חסידית. דוקא ר' נחמן מברסלב בא לעזור בנידון ע"י התיקון שלו, ובנסיון למנוע מהאנשים ליפול לידי יאוש. הוצאת זרע לבטלה גם בגמרא מופיע כענין חמור, וכך גם בפסקי הרמב"ם, אבל בזוהר עשה ממנו העבירה החמורה ביותר וכן העתיק ממנו השו"ע. אם כי יש מפרשים שלאו דוקא, ואם בכדי להימנע מאיסור עריות עדיף הוצאת ז"ל. גם בחלק מהראשונים רואים שזה פחות חמור, שהיו אפילו שהתירו ביאה שלא כדרכה באשה בתנאי שלא יהא דרך קבע, והטור הביאם בפסקיו, ור' יוסף קארו מציין שאלמלא הכירו את הזוהר לא היו כותבים כן. אם כן ברור שגם אצל הפרושים זה היה עניין חשוב. אבל כפי שציינת מיעטו לדבר בו, וניסו לכוון את כל המרץ לתורה. לגבי היישוב הישן. כמדומני שהחלק הקיצוני שלו גם החסידי וגם הלא חסידי הוא מהעלייה ההונגרית, ששם האורתודוקסיה היתה קיצונית. בתקופת ר' שמואל סלנט שהנהיג את היישוב הישן, הוא היה ידוע כפוסק מתון. וחלק לא מבוטל מהיישוב הישן הצטרף לחרדים הרגילים, כגון הרב פרנק שהיה בבי"ד של הישוב הישן ועבר אפילו לרבנות. החלק שנשאר בקיצוניותו, היה האגף ההונגרי. כך נראה לי. אני מקוה שאני לא טועה. וסתם הערה לגבי הגר"א. אם היותו ממנהיגי ליטא החשובים, הוא עצמו היה עוסק הרבה בקבלה לא פחות מהחסידים, ובזה היה קצת חריג בנוף הליטאי, ולא רק בזה. גם היו לו הנהגות פסיקה מיוחדות.
 
גם בספר התניא קדישא

לכ"ק האדמו"ר הזקן (בעל התניא והשו"ע) זי"ע בפרק ז' (מיקרה?!) כותב: [ביאור ישיר בתוך הסוגריים] "אך החיות שבטפות זרע שיצאו ממנו לבטלה אף שירדה ונכללה בשלש קליפות הטמאות האי זו עולה משם בתשובה נכונה ["רגילה" אך כנה] ובכוונה עצומה בק"ש שעל המטה כנודע מהאריז"ל [שכוונה בק"ש שעל המטה מסוגלת לתקן חטא זה] ומרומז בגמרא [ברכות דף ה עמ א] כל הקורא ק"ש על מטתו כאלו אוחז חרב של שתי פיות כו' להרוג גופות החיצונים [של הקליפות] שנעשו לבוש לחיות שבטפות [הריגת גופות הקליפות נעשה ע"י אחת הפיות מהחרב של ק"ש שעל המטה] ועולה החיות מהם כידוע לי"ח [ע"י הפה השני של החרב]. ולכן לא הוזכר עון זרע לבטלה בתורה בכלל ביאות אסורות אף שחמור מהן [אף שבפרט מסוים חמור עוון ז"ל מביאות אסורות] וגדול עונו בבחינת הגדלות ורבוי הטומאה והקליפות שמוליד ומרבה [את הקליפות] במאד מאד בהוצאת ז"ל יותר מביאות אסורות [כלומר בכמות הוא יוצר ע"י עברה זו הרבה יותר קליפות מאשר ע"י ביאות אסורות] רק שבביאות אסורות מוסיף כח וחיות בקליפה טמאה ביותר עד שאינו יכול להעלות משם החיות בתשובה* [הגה"ה...] [בתשובה רגילה] אלא אם כן יעשה תשובה מאהבה רבה כ"כ עד שזדונות נעשו לו כזכויות [ומשום כך לא נזכר בתורה, חטא זה, של ז"ל, הכלל ביאות אסורות, שכן, בהוצאת ז"ל אפשר לאדם להעלות את החיות לקדושה ע"י "תשובה נכונה", רגילה, אך כנה, ו"כוונה" בק"ש על המטה גם בלי תשובה הנובעת מאהבה רבה]. ובזה יובן מאמר רז"ל איזהו מעוות שלא יוכל לתקון זה שבא על הערוה והוליד ממזר שאז גם אם יעשה תשובה גדולה כ"כ אי אפשר לו להעלות החיות לקדושה מאחר שכבר ירדה לעולם הזה ונתלבשה בגוף בשר ודם..." הפליט משוק הדגים
 
על הונגרים, ליטאים ושאר ירקות

ארגון נטורי קרתא הוקם בסביבות שנת תרצ"ה כחלק מהעדה החרדית. בסמוך להקמת מדינת ישראל כשלוש עשרה שנה מאוחר יותר, התפלגו נטורי קרתא מהעדה החרדית, תחת הנהגתו של הרב עמרם בלוי מבני כולל הונגרי'ה והרב אהרן קצנלבוגן מבני כולל ליטא. הפיצול העיקרי הי'ה בתחילת שנות הששים, כאשר פלג בלוי בראשות אורי בלוי התקרב חזרה עדה החרדית ואילו פלג קצנלבוגן ("תורה ויראה") בראשות חיים קצנלבוגן התחזק בשלילתו את המדינה. על פלג קצנלבוגן נימנה גיסו משה הירש - שהי'ה ידוע בקשריו עם עראפת ימ"ש. לפני כמה שנים בודדות, התפצל פלג קיצוני חדש (מפלג קצנלבוגן) המכונה "סיקריקים". הפליט משוק הדגים
 

מנסון1

New member
יישר כח על המידע

דרך אגב לגבי הרב אליישיב. עד כמה ששמעתי. סיפור מינויו לבית הדין של הרבנות היה כך. הרב הרצוג זצ"ל שהיה אז רב ראשי, נתקל במקרה של עגונה שלמרבה צערו לא הצליח למצוא לו פתח של היתר. אז הוא הסתובב בבתי המדרשות בירושלים אצל העילויים לחפש מי יכול לעזור לו למצוא פתח כזה. והרב אלישיב שהיה כמובן צעיר אז, מצא לו. כתוצאה מכך הוא אירגן לו מינוי בבית הדין הרבני. זה מלמד על שני האישים הדגולים האלו, ואיך דברים פעלו אז. עוד שמעתי, שהרב מבריסק שהיה מגדולי הלוחמים נגד הרבנות ושאסר בחרם להיכנס להיכל שלמה, קרא עליו אז אלישיב, אל ישוב. כלומר אם הולך לרבנות לא מקבלים אותו בחזרה. כשהיה מקרה הממזרים עם ההיתר של הרב גורן זצ"ל, הרב אלישיב לא השלים עם זה מבחינה מצפונית, והתפטר מהרבנות. ואז היה שנים רבות יושב בפינתו, כאר אנשים שהכירו בגדולתו היו באים אליו לקבל פסקי דין. את ההנהגה על הציבור החרדי, קיבל עם פטירת הרב שך והסטייפלר, כשנוצר חלל ריק בהנהגה ובאופן טבעי פנו אליו. על אף עברו ברבנות.
 

מנסון1

New member
ועוד סיפור

כשהרב שך יצא מאגודת ישראל בגלל המחלוקת עם חב"ד והלך להקים את דגל התורה, אז הוא חיפש גדולים שילכו איתו למהלך. אז הוא הלך לר' שלמה זלמן אויערבאך, והוא סירב, כי הוא תמיד ברח ממחלוקת ומפוליטיקה, וגם טען כי לעורר מחלוקת כזו על עדה בישראל צריך להיות בדרגת החפץ חיים והוא אינו כזה. ואז הרב שך אמר, אין ברירה נלך לההוא מהיכל שלמה, כלומר לרב אלישיב שהיה קודם ברבנות. הרב שך אמר על הרב אלישיב שהוא לא רק תלמיד חכם, הוא גם חכם. כך שמעתי. מקוה שהסיפורים מהימנים.
 

מנסון1

New member
ודרך אגב

את שניהם, ר' שלמה זלמן אויערבך זצ"ל, והרב אלישיב שליט"א, שהם מגדולי הפוסקים של הדור, חיתן הראי"ה קוק הגדול זצ"ל.
 
נא לדייק!

הוא קיבל את ההנהגה על הציבור החרדי הליטאי! הציבור החרדי החסידי אמנם מכבד את גדלותו בתורה, אך אין בינו לבין ציבור זה שום דבר וענין. לגביי הסיפור שכתבת עם הצטרפותו של הרב אלישיב לדגל התורה - שמעתי סיפור בסגנון, אך פרטים קצת אחרים, לכן אני תמיד נוהג להגיד שטוב מראה עינים ממשמע אזניים. לא תמיד צריך להאמין לכל שמועה ששומעים מכל מיני מאן דהוא. שבוע טוב מהפליט משוק הדגים
 

מנסון1

New member
ברור

שרק על הליטאי. ולגבי סיפורים, אז לכן אני מציין כך שמעתי, כדי להדגיש שזו שמועה ואין לי הוכחה על זה.
 
לאו דוקא

אני חושב שתלוי למי אתה קורא גדולי הדור. יש הרבה רבנים - מהגדולים באמת - ששמים לנגד עיניהם את טובת האדם. דוגמאות קלאסיות הן ר' אריה לוין ור' שלמה זלמן אויערבאך. הבעיה היא שהיום יש גם רבנים שאינם כאלה. אני לא רוצה לחטוא בהכללה, אבל לבי אומר לי שכל הרבנים הגדולים באמת מבינים שיסודה של היהדות הוא היחס בין אדם לחברו, ומי שלא מבין את זה, כנראה שאינו רב גדול.
 

גנימדס

New member
ואולי חשוב להעיר

שגם הרב נאנח ואמר בשקט:"לבנות יותר קל הלכתית" אשרייך....
 
למעלה