אנסה לענות מהמעט שאני יודע
הספרים שראיתי, "שם משמואל" של חסידי סוכוטשוב מזכיר זאת הרבה. וגם ר' צדוק הכהן מלובלין. לא מכיר הרבה ספרות חסידית. דוקא ר' נחמן מברסלב בא לעזור בנידון ע"י התיקון שלו, ובנסיון למנוע מהאנשים ליפול לידי יאוש. הוצאת זרע לבטלה גם בגמרא מופיע כענין חמור, וכך גם בפסקי הרמב"ם, אבל בזוהר עשה ממנו העבירה החמורה ביותר וכן העתיק ממנו השו"ע. אם כי יש מפרשים שלאו דוקא, ואם בכדי להימנע מאיסור עריות עדיף הוצאת ז"ל. גם בחלק מהראשונים רואים שזה פחות חמור, שהיו אפילו שהתירו ביאה שלא כדרכה באשה בתנאי שלא יהא דרך קבע, והטור הביאם בפסקיו, ור' יוסף קארו מציין שאלמלא הכירו את הזוהר לא היו כותבים כן. אם כן ברור שגם אצל הפרושים זה היה עניין חשוב. אבל כפי שציינת מיעטו לדבר בו, וניסו לכוון את כל המרץ לתורה. לגבי היישוב הישן. כמדומני שהחלק הקיצוני שלו גם החסידי וגם הלא חסידי הוא מהעלייה ההונגרית, ששם האורתודוקסיה היתה קיצונית. בתקופת ר' שמואל סלנט שהנהיג את היישוב הישן, הוא היה ידוע כפוסק מתון. וחלק לא מבוטל מהיישוב הישן הצטרף לחרדים הרגילים, כגון הרב פרנק שהיה בבי"ד של הישוב הישן ועבר אפילו לרבנות. החלק שנשאר בקיצוניותו, היה האגף ההונגרי. כך נראה לי. אני מקוה שאני לא טועה. וסתם הערה לגבי הגר"א. אם היותו ממנהיגי ליטא החשובים, הוא עצמו היה עוסק הרבה בקבלה לא פחות מהחסידים, ובזה היה קצת חריג בנוף הליטאי, ולא רק בזה. גם היו לו הנהגות פסיקה מיוחדות.
הספרים שראיתי, "שם משמואל" של חסידי סוכוטשוב מזכיר זאת הרבה. וגם ר' צדוק הכהן מלובלין. לא מכיר הרבה ספרות חסידית. דוקא ר' נחמן מברסלב בא לעזור בנידון ע"י התיקון שלו, ובנסיון למנוע מהאנשים ליפול לידי יאוש. הוצאת זרע לבטלה גם בגמרא מופיע כענין חמור, וכך גם בפסקי הרמב"ם, אבל בזוהר עשה ממנו העבירה החמורה ביותר וכן העתיק ממנו השו"ע. אם כי יש מפרשים שלאו דוקא, ואם בכדי להימנע מאיסור עריות עדיף הוצאת ז"ל. גם בחלק מהראשונים רואים שזה פחות חמור, שהיו אפילו שהתירו ביאה שלא כדרכה באשה בתנאי שלא יהא דרך קבע, והטור הביאם בפסקיו, ור' יוסף קארו מציין שאלמלא הכירו את הזוהר לא היו כותבים כן. אם כן ברור שגם אצל הפרושים זה היה עניין חשוב. אבל כפי שציינת מיעטו לדבר בו, וניסו לכוון את כל המרץ לתורה. לגבי היישוב הישן. כמדומני שהחלק הקיצוני שלו גם החסידי וגם הלא חסידי הוא מהעלייה ההונגרית, ששם האורתודוקסיה היתה קיצונית. בתקופת ר' שמואל סלנט שהנהיג את היישוב הישן, הוא היה ידוע כפוסק מתון. וחלק לא מבוטל מהיישוב הישן הצטרף לחרדים הרגילים, כגון הרב פרנק שהיה בבי"ד של הישוב הישן ועבר אפילו לרבנות. החלק שנשאר בקיצוניותו, היה האגף ההונגרי. כך נראה לי. אני מקוה שאני לא טועה. וסתם הערה לגבי הגר"א. אם היותו ממנהיגי ליטא החשובים, הוא עצמו היה עוסק הרבה בקבלה לא פחות מהחסידים, ובזה היה קצת חריג בנוף הליטאי, ולא רק בזה. גם היו לו הנהגות פסיקה מיוחדות.