שאלה- אשמח אם תענו

[zohar36]

שאלה- אשמח אם תענו

בשנים האחרונות יצא לי לתהות אם אני "א-מינית". אני מאוד רוצה להאמין שלא, ושזה מצב שנוצר בעקבות טראומות, אבל המציאות היא שאני לא מבינה מה העניין מסקס וזה מרגיש לי אובר-רייטד. אני בת 19 וחצי, ועד לפני כחודשיים לא חויתי אורגזמה מעולם. על אף שהיה חבר וניסיתי לבד מספר פעמים ללא הצלחה. ככל שהשנים חלפו, הרגשתי "פגומה" יותר בגלל המחסור בגמירה. ולכן הצבתי לי מטרה לגמור, לא משנה כמה האוננות משעממת אותי. אני לא בטוחה אם באמת גמרתי, או רק נדמה לי. אבל מה שהרגשתי לא היה "וואו" זה היה סתמי וזה נמשך משהו כמו 3 שניות. לא תחושה נעימה, לא ממש תחושה אפילו. אני מפחדת שעכשיו שחויתי גמירה (אם בכלל) וגיליתי שאני לא נהנית מזה- זה סימן סופי לזה שאין לי עניין מיני. בנוסף, כשאני עושה ביד- אני לא מפנטזת אף פעם. אין לי מושג על מה "לפנטז", שום דבר לא "מדליק" אותי או אנערף בכל מקרה, הגיוני שגמרתי ואני פשוט לא אוהבת לגמור? יש כאן עוד אנשים כמוני?

 

[ורוד עם נצנצים]

ברוכה הבאה! ../images/Emo140.gif

לרוב כשמישהו/י כותב הודעה ושואל/ת אם הוא א-מיני/ת, אנחנו קודם מזכירים שרק הוא יכול לדעת מה הוא ואנחנו לא יכולים לדעת במיוחד לא מהודעה אחת. במקרה שלך, נראה לי שקל לומר אפילו רק מהודעה אחת.. כמו שזה נראה בהודעה שלך, את א-מינית. ויש כאן בהחלט עוד אנשים כמוך

 

[zohar36]

ג'יזס קרייסט

דיכאון.

 

[המבורגר76]

למה? אחלה! ../images/Emo45.gif

 

[zohar36]

אחלה?

איך לעזאזל זה אחלה? הנורמה היא להימשך למין השני, להתחתן, להקים משפחה וכו' ואני לא אוכל לחוות שום דבר מזה, אני פגומה. אל תשלו את עצמכם שזה "אחלה". זה לא "אחלה". הייתי מתה להיות אחרת, 'נורמלית'

 

[ורוד עם נצנצים]

זה הכי אחלה!

ומי אמר שאת לא יכולה להקים משפחה? אם זה מה שאת רוצה, א-מיניות לא מפריע לך להביא ילדים לעולם. את יכולה עדיין לקיים יחסי מין בשביל להביא ילדים לעולם. זה לא כזה מסובך

בתור בת, זה אפילו קל יותר. את אפילו לא צריכה לגמור או ממש להתחרמן. מספיק לשכב על הגב

לגברים א-מיניים זה קצת קשה יותר אבל גם אפשרי. ותמיד תמיד תמיד אפשר לאמץ או לעשות הפריה וכד'. בעיני לאמץ זה אפילו עדיף ויותר מוסרי.

 

[zohar36]

הכי אחלה?

נו באמת, בואי לא נשלה את עצמינו. זה לא דבר טוב. אם אפשר לנסות לתמרן מסביב לזה? כן. כנראה שכן. אבל זה לא "הכי אחלה" כי זה לא מצב אידיאלי. כמו להיות הומו/לסבית, זה מצב שאפשר לחיות איתו, ואפשר לאמץ ילד ולהקים משפחה ולהתחתן אפילו. אבל זו לא האופציה האידיאלית. האמת שקיויתי לשמוע תגובה שאומרת שזה מצב הפיך שיוכל לעבור עם טיפול מתאים או משהו כזה, ואני יודעת שאמרת ש"רק אני יכולה לדעת" ואת לא קובעת עבורי. אבל אני מרגישה שזהו, חרצת את גורלי. כלומר, אמרת את המילים ועכשיו אני צריכה להתמודד עם המציאות. יש לי עניין רומנטי במין השני, וזה שובר לי את הלב לחשוב שלא אוכל להגיע לעומק שהיה ניתן להגיע אליו לולא הייתי נהנית מהמיניות שלי

 

[ורוד עם נצנצים]

חבל שככה את רואה את הדברים

האושר שלך לא צריך להיות תלוי במה נורמלי או מקובל. הוא צריך להיות תלוי במה שעושה אותך מאושרת. ואם מיניות לא עושה אותך מאושרת, מה איכפת לך? אין שום דבר בחיים שגורם לך אושר? דברים שאת נהנת מהם ורוצה אותם? בעיני זה דבר טוב, כי אני רואה כמה מיניות כובלת וגורמת סבל וכאב לאנשים מיניים. הם יספרו לך רק על הדברים הטובים, כי זה מה שמחצינים בעידן שלנו החוצה, אבל זה לא אומר שאין שם קושי, סבל וכאב. יש ועוד איך! תחשבי על מישהו מיני שלא מסוגל לממש את המיניות שלו. זה עדיף? או על מישהו מיני שכ"כ מכור לזה, שזה כבר מטריף אותו ולא מאפשר לו להתרכז בדברים אחרים שחשובים לו לא פחות. תחשבי על כל הפעמים שאנשים מיניים איבדו אדם יקר להם מאוד, רק בגלל רגע של משיכה מינית טיפשית שלא עמדו בה ונכנעו ליצר. זה נראה טוב מבחוץ. כי בחוץ מדברים רק על האושר והעונג של מיניות. אבל מבפנים התמונה הרבה יותר מורכבת. בנוסף ממש לא רציתי לחרוץ את גורלך. זה משהו שאת כמובן צריכה לברר עם עצמך ובמעטה של א-מיניות יכולים להסתתר הרבה בעיות לא פתורות. אם את חושבת שאולי זה המצב אצלך ואת רוצה לברר לעומק ולהיות בטוחה שמה שאת מרגישה, את כמובן יכולה לדבר על זה גם עם איש מקצוע. דר' דרבי מתארח כאן ביום חמישי בערב, כך שאת יכולה כבר עכשיו להעלות את השאלות שלך בשרשור היעודי והוא יענה ביום חמישי בערב. תתחילי בזה ותראי איך את מתקדמת. ואל תשכחי לקחת אוויר

 

[Berethor]

קודם כל תנשמי עמוק..

דבר שני אל תפרקי את הכעס שלך על חברי הפורום, אנחנו לא אלו שהפכנו אותך למה שאת, ותמיד עדיף לדעת מאשר לא לדעת, בין אם זה משהו שאת אוהבת ובין אם זה משהו שאת לא אוהבת. אף אחד לא חרץ את גורלך, לפי התפיסה הזאת גורלך נחרץ עוד בלידה, או מאז שהגעת לגיל של בגרות המינית

. עדיף לתמודד עם המציאות מאשר לתכחש עליה, וא-מינית את היית בכל מקרה, גם אם לא היית יודעת שאת כזאת. מה שאת תעשי עם זה זה כבר נתון לשיקולך, אבל חוסר ידיעה לא הייתה תורמת לך כלום, את פשוט לא היית יודעת תסיבות מאחורי כל מה שאת מרגישה ולא מרגישה. אנחנו כבר מודעים כאן לעניין שזה קשה להיות א-מיני רומנטי, זה הרבה יותר קל להיות א-מיני א-רומנטי, כי כמובן שנוצרת לך הבעיה שמצד אחד את מעוניינת בקשר ובדברים רומנטים, מצד שני רוב הקשרים שתכנסו עליהם יכללו גם מיניות וגם רומנטיות, ואז את בצרות, אלא אם כן הצלחת למצוא א-מיני רומנטי כמובן. א-מיני א-רומנטי מצד שני בדרך כלל לא רוצה לא את זה ולא את זה, אז אין לו בעיה. בכל מקרה העיקר שתביני שאת לא לבד, לא בא-מיניות, ולא בא-מיניות רומנטית. נכון אוליי אם היית מינית זה היה יותר פשוט, להשיג את כל מה שאת רוצה, אבל באותה מידה אפשר להגיד אם לסבתא היו גלגלים, את מבינה שהאם הוא לא באמת רלוונטי כל כך בשבילך? משום שאת מה שאת, בין אם תרצי בזה ובין אם לא, אז מה עדיף ללמוד לחיות עם מצבך ונטיותך, או לכעוס על כולם?

 

[orald]

../images/Emo45.gif

 

[zohar36]

למה אתה ממהר לומר

"א מינית היית בכל מקרה", ציינתי שאני חוששת שזה בעקבות טראומה מינית, ובמקום לעודד טיפול במצב אתה מעודד אותי "להכנע" לזה. כשהמציאות היא שרוב האנשים הם לא א מיניים. ככה שישנה סבירות שהמצב הפיך במקרים של קורבנות אונס גם אם הייתי א מינית מוצהרת ופעילה בקהילה, לא הייתי ממהרת לגרור אנשים מבולבלים ל"צד שלי". אם בנאדם באמת א מיני, זה נהדר שיש לזה קהילה כמובן. אבל אין צורך לשפוך על העניין נצנצנים וקונפטי ולגרום לאנשים לחשוב שזה אידיאלי וכדאי לוותר על המיניות שלהם כשהם מתחבטים בינם ובין עצמם מה הם בכלל

 

[ורוד עם נצנצים]

לא ממהרים להגדיר אף אחד א-מיני. בכלל..

את היחידה שיכולה להגדיר את עצמך ככזו. זו תחושה אישית פנימית, כך שאין משמעות להגדרה של אחרים, כי רק את יכולה לדעת מה את באמת מרגישה ואם זה חסם כתוצאה מאירועי עבר או שאת פשוט ככה. לאור הדברים שאת כותבת, אני חושבת שמאוד יעזור לך להתייעץ עם איש מקצוע שמתמחה בפגיעות מיניות (ושימי לב שהוא כזה, כי אין הרבה כאלה... ולהיות פסיכולוג או פסיכיאטר זה לא מספיק. מניסיון אישי.. חשוב שתהיה התמחות בנושא הזה.) אני חושבת שזה יעזור לך, לא כי אני חושבת שזה יהפוך אותך למינית. פשוט כי זה נשמע שיש לך עדיין דברים לא פתורים עם עצמך בנושא מיניות וזה יכול לעזור לך.

 

[המבורגר76]

טראומה מינית

בזמנו הייתי בטיפול "מגע בטוח" בעקבות המלצתה של המנצנצת כי גם אני לא הייתי בטוחה בא-מיניות. גם אותי תקפו מינית כשהייתי צעירה (לא אונס), אז היתה הנחשה שאולי אני נרתעת ממגע בגלל זה ואפשר לטפל בזה. המטפלת, שהיא בעיקר מטפלת בנפגעות תקיפה. הבהירה לי שיש הבדל ברור בין מישהי שהרגישות שלה למגע, ואי הרצון שלה באינטימיות מינית נובע מהטראומה לבין מישהי שהמגע פשוט לא נעים לה. ואין לה עניין במין. ההבדל הוא שאלו שאלו שהיו רגישות, רצו מגע, הרגישו את המשיכה המינית ורצו את האינטימיות, אבל בגלל הטראומה, פיתחו סימפטומים של פחד וחרדות ברגע שהסיטוציית המגע החלה. לעומת זאת, אלו שזה לא היה issue אצלן, אלא פשוט לא אהבו את כל העניין, ולא הרגישו נוח. לא היו להן תגובות קיצוניות של פחד, וכו'. בסופו של הדבר המטפלת שלי בעצמה הפסיקה את הטיפול כי טענה שאני לא אוהבת מגע של "סתם" אנשים. ואולי אני כן אוהב מגע של הבן זוג הרומנטי שלי. והיא ייעצה לי פשוט לנסות למצוא מישהו שיהיה מספיק סבלני איתי ויתן לי את הזמן והמרחב לנסות להתקרב אליו בקצב שלי. וזה מה שעשיתי

(אבל לא אהבתי אותו רומנטית, אז לא יכולתי לאשש את ההשערות XD) גם אם לכאורה החוסר נוחות שלי למגע, וחוסר המשיכה המינית שלי הם תוצר עקיף של התקיפה המינית, אני חושבת שזה כבר לא משנה. בסופו של דבר השאלה היא "האם טוב לך איך שאת. אם את שלמה עם עצמך?" והתשובה שלי, להכל, היא "בהחלט כן!". וזה גם מסתדר עם האינטואיציה הראשונה שהיתה לי, לפני שהתחלתי עם מסכת היסוריים של הטיפולים והספקות.

 

[Berethor]

'ממהר' לומר כי זה מה שעולה מהתיאור שלך

וגם אם הפכת לכזאת מאיזשהי טראומה את עדיין כזאת, נכון לעכשיו. את אפילו לא תיארת מצב של חשש מדברים מיניים, תחושות גועל, מחשבה שזה משהו מגעיל, משהו רע מוסרית, משהו מאיים, או שגברים מאיימים וכו, דברים שבהחלט יכולים היו להעיד שאוליי הא-מיניות אצלך היא לא טהורה/אמיתית, אלא נובעת גם מאחת מהסיבות האלה, שאילו לא היית חשה אותם אוליי היית מינית. אבל זה נשמע שאת בדיוק ההפך, את א-מינית שהייתה רוצה להיות מינית, אבל לא יכולה. בכל מקרה טראומות מיניות בהחלט יכולות להוביל לא-מיניות, זה גם הגיוני למה זה ככה. אבל תיארת פה מצב שאפילו עם עצמך את לא מרגישה שום דבר מיני ולא רק עם אדם אחר, ככה שנראה שזה הרבה יותר עמוק ממה שאת חושבת. דרך אגב אני עצמי לא א-מיני מוחלט, אני כנראה מה שנקרא א-אפור, שזה סוג של חצי א-מיני, אז זה בכלל לא נכון שאני רוצה שתהי א-מינית מסיבות אישיות. למעשה לא היה מפריע לי גם אילו היית מינית, או א-אפורה או דמיסקואלית(מושגים שאת עדיין לא מכירה אני מניח), למעשה עם המטרות שלך בחיים(בהנחה שאת באמת רוצה בהם באופן אישי ולא רק מתוך לחץ חברתי), עדיף היה לך להיות מינית. אבל מיניות זה לא דבר שניתן לבחירה, מה לעשות. ברור שאם היית מינית אז היה לך הרבה יותר קל בקשר מיני, כי אז זה היה הרבה יותר הדדי, ולא צד אחד רוצה ונהנה מדבריים מיניים, והשני סובל ומשתעמם וכו. את עדיין חדשה פה, ואת לא מכירה אותי, אני ממש לא חושב שא-מיניות זה הכל טוב ויפה, ואני גם רחוק מלהיות א-מיני מוחלט. לא אני לא דווקא חושב שא-מיניות זה הכי טוב, אני אפילו לא הייתי רוצה להיות א-מיני מוחלט, אני מעדיף לשאר כמו שאני. את צריכה להבין אבל שלכל דבר יש יתרונות וחסרונות, גם לא-מינית וגם למיניות. כרגע את רואה רק תחסרונות. את יודעת שנגיד מיניים ברמה גבוהה יכולים לסבול מהרבה בעיות, כמו תלות בדברים מיניים, ומשיכת יתר עליהם, בעיות שליטה עצמית וכו, את בטח רואה איך מיניות גבוהה גורמת לגברים מיניים לתנהג סביבך. אבל אני מסכים שמיניות ברמה יותר נמוכה ומתונה, יכול להיות נחמד ומאוזן, זה היתרון בלהיות א-אפור/ה.

 

[k500]

שלום לך

נראה שאת קצת שבויה בתפיסה החברתית שאת טוענת שהיא "נורמה", קרי להימשך למין השני, להתחתן, משפחה וכו'. ובכן, החברה השתנתה מפעם וכיום ישנן אפשרויות רבות לקיום בתוך החברה- לא כולם נמשכים למין השני (לדוגמא לסביות, הומואים ושות'), לא כולם מתחתנים (אלא חיים בזוגיות כלשהי) ולא כולם מקימים משפחה מתוך בחירה חופשית ובגלל כל אלה, החברה מכילה בתוכה ריבויים של צורות חיים חברתיות ולא צורת חיים אחת בלבד. להיות א-מיני אין פרושו להיות פגום. לא לחוות גמירה או משהו דומה אין זה אומר שמשהו אצלך לא בסדר ואם את לא מוצאת משהו לפנטז עליו ושאר עניינים "טכניים" בסיפוק העצמי שלך, זה לא אומר עלייך שום דבר בתפקוד החברתי שלך. את לא פגומה ואת לא חייבת להימשך ולהתחתן ולהביא ילדים אם את לא רוצה. אנחנו לא מכונה אוטומטית שעושה מה שאומרים לה בלחיצת כפתור, אנחנו בני אדם ויש לנו מזל גדול שאנחנו חיים בתקופה שמאפשרת פתיחות רבה יותר לדברים שהיו פעם בגדר משונים ומוקעים חברתית ולכן צריך להסתכל גם על הרצונות העצמיים שלנו ולראות מה אנחנו באמת רוצים בחיים ובאיזה דרך וצורה אנו רוצים לחיות אותם- האם בצורה של כפייה תרבותית (מה שהיה פעם "נורמה חברתית"), או מתוך רצון חופשי אמיתי. תקראי מעט על א-מיניות כאן, תשתתפי בפורום (אפילו מקריאה, לא חייבים לכתוב) ותראי האם לאורך זמן דברים מקבלים צורה אחרת אצלך או שתגבשי רעיונות נוספים שאולי את לא מכירה אותם עדיין כאן. דברים חדשים מגיעים כל הזמן. בהצלחה

 

[ורוד עם נצנצים]

../images/Emo45.gif תשובה מדהימה! מחזקת כל מילה!

 

[Berethor]

תגובה יפה ../images/Emo45.gif

אם כי אני סבור שלגבי האורגזמה שהיא פשוט לא התאמצה מספיק או לא יודעת איך עושים את זה נכון, או באה בגישה ממש שלילית ופסימית, מה שבטח פגע בהנאה שלה. עד כמה שידוע לי אפילו הא-מיניים הכי גדולים יכולים לחוות את זה, במיוחד אם זה עם עצמם, אלו שלא חווים את זה זה לרוב מתוך אדיאולוגיה קיצונית, אם כי גם יכול לבוא גם פשוט מחוסר משיכה לזה. ככה שבנקודה הזאת נראה לי שהיא לחלוטין ממהרת לקבוע. זה גם דבר ידוע אצל נשים(לא כולן) לרוב זה עסק יותר מסובך להגיע 'לסיפוק מיני מלא', גם בזמן שזה דורש וגם במאמץ, ביחס לגבר. אז לא למהר לתייאש, זה באמת דבר שמבחינה פיזית כמעט כל אחד מסוגל עליו, וברגע שהיא תצליח זה יבוא לה בהרבה יותר קלות בעתיד, להבדיל ממשיכה מינית, החלק הנ"ל הוא הרבה יותר פשוט, עניין של תכניקה, מגע וגישה..

 

[Berethor]

תראי אני יכול להבין אותך

זה לא יעזור לך למות להיות אחרת, א-מינית זה מה שאת, את רק יכולה לבחור אם לקבל את זה או לא. חוץ מזה לתחתן ולהקים משפחה את יכולה, א-מיניות לא מונעת ממך את זה, הקטע הבעייתי יהיה בחלק המיני, זה שלא תהיה התאמה מינית בינך לבין בן הזוג, וזה שרק צד אחד רוצה ונהנה זה תמיד בעייתי. תראי את צריכה לקבל את מצבך כמו שהוא< בין אם את אוהבת את זה ובין אם לא, זה שאת שונה זה לא תמיד אומר שזה לא בסדר. אם את לא רוצה להיות א-מינית את יכולה לנסות לשנות את זה, רוב הסיכויים שזה לא יצליח, כי לא מוכר לי מקרים של א-מיניים שהפכו למיניים, במיוחד אם הם א-מיניים מוחלטים, אבל עדיין זה עדיף משבת ולבכות.

 

[mai86]

הי.

קראתי את התגובות שהגיבו לך והחלטתי להגיב גם. אני ממש ממש מבינה את הרצון להיות "נורמלית" ושזה ממש לא "אחלה" אני כבר שנים מתחבטת האם אני א-מינית או סתם מוזרה או שלא ניסיתי מספיק ואני לא מעיזה מספיק. אבל האמת היא שזה לא קשור. לדעתי, א-מינית זה בעצם חוסר הרגשה. זה שגם ככה אני מרגישה שונה, ולא, זה ממש לא אחלה. אבל זה מי שאני ואני מתחילה לקבל את זה. רק שלשום "יצאתי" בפני מישהו בעבודה שזה משהו שעדיין לא עשיתי, כי אני באמת לא בטוחה אם אני מרגישה בנוח עם ההרגשה הזו וההגדרה השו של א-מיני. אבל את יודעת מה? אתמול, אחרי שערב לפני סיפרתי למישהו ודיברנו על זה כמה דקות, היתה לי את ההרגשה הכי טובה בעולם. אז אולי אני כן א-מינית, ואולי הבעיה היא זה שאני לא מקבלת את זה ושאני רוצה להיות "כמו כולם" עד כמה שאני יודעת מעולם לא הרגשתי משיכה מינית - המילים האלו "משיכה מינית" הן ללא משמעות מבחינתי, ולכן, כניראה, אני א-מינית. אז אני חושבת שאת צריכה לבדוק, עם עצמך ורק עם עצמך כי רק את תוכלי לדעת. ואל תכניסי את עצמך להגדרות לפני שאת מוכנה לזה. ההגדרות יחכו. תבדקי את עצמך ואם את מתאימה לקבוצה הזאת אז תדעי שיש פה אנשים מדהימים שמוכנים לעזור וללכת איתך את הדרך.

 

[orald]

../images/Emo45.gifלפעמים צריך לצאת בפני אחרים בשביל להתחיל

לקבל את עצמך באמת כמו שאת.