ריטלין לילד עם פדד?

[רונן שפירא1]

בדיוק

לדעתי

 

[arana1]

ההסבר שלי נמצא בתגובות אחרות

אבל בשביל להבין את זה צריך כושר הפשטה וניתוח שריטלין לא מאפשר.

זו אחריות הורית להסביר לילד שיש דברים חשובים יותר מתדמיתו הציבורית והצלחות קצרות טווח.
זו אחריות הורית לעזור לילד לקיים מבט קשוב לפנימיותו מול לחצי הסביבה לרדדו.
זה הפירוש האמיתי של בית ומשפחה.

 

[רונן שפירא1]

כד'י להבין כמה שהפרעת קשב מפריעה להתפתחות

צריך לצאת קצת מהאנטי ממסדיות החולנית ולהסתכל על הילד הסובל שממול.
זאת האחריות האמיתית של ההורה והפירוש של להיות בית ומשפחה.
לא להיות מקובעים לכל מני חכומולוגים ומומחים על דעת עצמם

 

[אמא חמסה]

תסביר לי בבקשה למה התכוונת כשכתבת:

"שביל להבין את זה צריך כושר הפשטה וניתוח שריטלין לא מאפשר".

 

[arana1]

בבקשה

ריטלין,בדיוק כמו קוקאין שהוא סם מאוד דומה לו בהרכב ולכן גם בפעולה,הוא חומר שבאמת מחדד את תשומת הלב,הופך את האדם למאוד ממוקד במטרה,
ריטלין מסלק את רעשי הרקע
אלא ש"רעשי הרקע" האלה הם אנושיות האדם
והם נתפשים כמפריעים רק בגלל שאנחנו חיים בחברה שמתנהלת עדיין לפי תבנית של מכונה ואנשים בה נחשבים כסוג של משאב

הילד שומע בלא בלא בלא בגלל שתשומת ליבו משוטטת בין חדרי חווייתו הפנימית,זכרונות חלומות,איזה שהיא מועקה לא פתורה שלוחצת עליו,איזה חוויה שפתאום עולה
וגם בגלל שמשהו בהקשר של מסירת המידע לא מתאים לאיך שהנפש בנויה להבין ולהשתמש במידע(בשנים האחרונות יותר ויותר מומחי חינוך והוגים מתחילים סוף סוף להבין את מה שאמור להיות מובן מאליו לכל אדם סביר כבר מזמן)
הדברים האלה אינם רעשי רקע,הם העיקר
אפשר להבחין שאוטיסטים מגונים כדפוקים גם בגלל שהם נוטים לשים לב דווקא למה שנחשב כזניח ולא חשוב,בגלל שהם לא מפנימים את הפרשנות הנוקשה שדרכה רוב הסביבה מספרת את הזהות והקיום,ולכן הם גם "מדי",אסוציאטיבים מדי,תזזיתיים מדי,חולמנים מדי,או אקטיבים מדי

כושר הפשטה וניתוח שנמצא מעבר לחוויה של התמכרות ותלות בסמים זה כושר הפשטה וניתוח שמבוסס על הדרך היחודית שבה כל אדם חווה ומפרש את אין סוף הזיקות וההקשרים בצורה מקורית ואישית
זה המקום שמאפשר יצירתיות אמיתית,פריצות דרך מהותיות,קיום מוסרי ורגיש יותר
הסמים,כמו הריטלין והקוקאין ויתר האמפיטמינים מוחצים את המקום הזה באלימות
הם הורגים את הנשמה
את הזהות

אם המורה הייתה מלמדת דרך ההקשר האישי והפרטי,דרך חוויית הקיום היחודית של הילד,היא לא הייתה נשמעת לא כמו בלא בלא בלא,היא הייתה לא רק מובנת לו אלא מובנת לו בדרך שהייתה גורמת לו להמציא את המקצוע שאותו היא מלמדת מחדש,להתאהב בו,לתרום לו
להצליח לפתור משוואה או להבין איך המורה רוצה שנבין את הסיפור שהיא מספרת זה לא הצלחה,זה נחשב כהצלחה,אבל אם את מחפשת את ההבדל בין חוקר ומדען לטכנאי ומהנדס,בין עיתונאי לסופר,אז תמצאי אותו גם בהבדל בין ילד מסומם לבין ילד שלא משתלב
ואני בא לזלזל במהנדסים או עיתונאים
אלה הטובים בהם יצירתיים בדיוק כמו חוקרים וסופרים
אבל גם הם כאלה בדיוק בגלל שהם נותנים לעצמם לנפשם לנדוד,לחלום,לשוטט מחוץ למה שמוסכם כזמן ומרחב נתון
ואפילו להרהר ולערער על פירושו של המוסכם על הסיבה לקיומו ועל הדרך שבה הוא משתנה ומשנה

ריטלין הוא כפתור שמנתק את האדם ,את יחודו,למען מטרות הכלל(הצרות והזמניות),ולכן הוא יעבוד בכל הקשר בדיוק בגלל שהוא מביא לריכוז שהוא מנותק מכל הקשר,זו מראית עין של ריכוז,כזה שמכחיד את השוליים ,ריכוז אמיתי הוא כזה שיודע לחבר את השולי עם המרכזי,ולכן הוא גם יחודי ומקורי

 

[randy1982]

מזדהה עם כל משפט.
זה מחזק אותי בהתנגדותי למתן ריטלין לילד שלי.
כל שנה מחדש המורות מעלות את זה,
יש לי את הקופסה עם ריטלין בבית כבר כמה חודשים
ואני לא מסוגלת לגעת בה.
משהו בפנים בנשמה אומר לי שאני לא צריכה לתת לו את הסם.

 

[alonaken]

 

[kagome10]

 

[אמא חמסה]

תקרא מה אישה מבוגרת כותבת על הריטלין

http://thegoldenberg.com/2007/10/07/הפרעת-קשב-add-עדות-אישית/

כל אחד יחליט לעצמו, אם הילד שלו ילחם מול העולם כולו ומול עצמו, כי הוא מרגיש כשלון
או יעביר אותו לחינוך ביתי
או יעביר אותו לכיתה קטנה, שבה יהיה לו קל יותר להתרכז
או יתן לו ריטלין
או יתן לו טיפול אחר.

לכל אחד מתאים פתרון אחר. וכל אחד יבחר פתרון אחר, על פי מה שמתאים לו וילד שלו.

 

[רונן שפירא1]

אחד הדברים שכל מתנגדי שוכחים

כשהם טוענים שהכל אשמת בית הספר שרוצה לסמם את הילדים,
זה שכמעט חצי מאלה עם הפרעת קשב הם בכלל לא ילדים בעייתיים... סתם כאלה שיושבים בשקט בצד ומרחפים להם בנחת , מתוסכלים כי הם לא מצליחים לבטא את עצמם ואת מה שהם יודעים, בטוחים שהם כשלון...

 

[arana1]

לי ריטלין מאוד מאוד עזר

גם הרואין מאוד עזר לי,וגם אלכוהול וגם מריחואנה וחשיש וקוקאין ולסד וסמים פסיכיאטרים מכל הסוגים מאוד עזרו לי
אפילו סתם אקמול פורטה גורם לי לאושר והופך אותי לרגוע ונחמד נורא במיוחד
גם סיגריות זה מאוד מאוד עוזר להתרכז
יש סופרים שלא מסוגלים לכתוב בלי סיגריה,או אלכוהול

פעם לקחתי אמפיטמינים (ספידים בלשון העם,אפקט ממש דומה אם לא ממש זהה לריטלין) ובמשך שלושה ימים ציירתי בלי הפסקה ציור שזיכה אותי במה שאנשים כאן והחברה בכלל תופשים כהצלחה
זאת אומרת שבחים ומבטים והזדמנויות ברמה שחבל על הזמן
וגם הכנסה כספית יפה מאוד מאוד

תני לי ריטלין ואני מפצח לך משוואות וקודים ברמה של גאון וחצי
מויחל טויבס
מעדיף להיות מפגר
בגדול
כבר מזמן החלטתי לוותר על כל ההצלחות האלה ולהישאר הבן אדם המוסח והמבולבל והאבוד והנכשל והדפוק שאני
לא נראה לי ששווה לבזבז את זמני על נסיונות להסביר לאנשים בפורום הזה וכזה למה
כי מדובר באינסטינקט אנושי ומוסרי
ולמדתי שזה לא משהו שמדבר לאנשים כאן

כל אחד יעשה מה שהוא חושב
אבל פורום ציבורי קיים בשביל שאנשים יחלקו את הנסיונות והעמדות וההחלטות שלהם עם הכלל
גם בשביל לשמוע תגובות ולהתייעץ
לא כולם כל כך בטוחים בעצמם כמוך

 

[רונן שפירא1]

מי שיש לו נטיה להתמכרויות

באמת אסור לו לקחת ריטלין... וריטלין משפיע עליו אחרת ממה שהוא משפיע על אנשים שאין להם נטיה להתמכרות.
אבל זה לא כל מי שזקוק לריטלין...
ולא כל מה שטוב לך טוב לאחרים.
אגב נטיה להתמכרות זה משהו אורגני לגוף, אז למה להילחם בה?

 

[arana1]

אני לא נלחם בה

שוב מצאת מוצא נח,האשמת הפרט,אני כותב שריטלין עזר לי,בדיוק כמו שסמים אחרים עזרו לי,אז במקום להתייחס לנקודה הזאת אתה בוחר להתייחס לאיזה שהוא פגם באישיותי,כביכול
כל הכבוד רונן
ממש ענייני
זו גם הגישה של כל הפסיכולוגים (שיקח אותם השד)

אני לא נלחם בנטייה שלי להתמכרות
פשוט החלפתי את ההתמכרות שלי לחומרים מרחיבי תודעה להתמכרות לאדם שאותו אני אוהב
לדעתי זו אופציה סבירה וטובה מאוד
גם הרבה יותר מרחיבת תודעה מהריטלין ונגזרותיו וגם הרבה יותר ראוייה מוסרית ורגשית ובכלל

 

[רונן שפירא1]

שוב התחלת בהאשמות אישיות, כמו תמיד

להתמכר זה הפוך מלעזור לעצמך.
וכתבתי עיניינית.
וכרגיל התעלמת מהזולת וממה שהוא אומר ובחרת להאשים אישית.
כמו כל אנשי המקצוע הגרועים ביותר.
כל הכבוד. אתה אחד מהם

 

[arana1]

להתמכר לאדם אחר זה לעזור לעצמך

להתמכר להרואין או ריטלין או כל סם אחר זה להרוס את עצמך
גם כאן
הכל תלוי בהקשר

 

[רונן שפירא1]

אז יופי לך

אבל רק מעט מקרים של התמכרות לריטלין ישנם, וכמעט כולם הם של אנשים שכבר היו מכורים לדברים אחרים, או שפתחו תלות פסיכולוגית בריטלין כי לקחו אותו לא כחלק מטיפול בהפרעת קשב. לפני כמה שנים קראתי שהיו בארץ רק 4 מקרים כאלה , ושניים מתוכם של משפחת דיין.....
מי שלוקח ריטלין כחלק מטיפול תרופתי מבוקר בהפרעת קשב ובמינון מבוקר אין כמעט סיכון שיפתח תלות.

 

[randy1982]

גם אני השתמשתי בריטלין

כשהתכוננתי למבחן אמיר
(מי שלא זוכר - חלק אנגלית של הפסיכומטרי).
היתה לי מטרה ברורה: להוציא פטור מאנגלית במכללה.
3 ימים ישבתי עם ספרי לימוד,
לוקחת ריטלין ונכנסת לארבע שעות ממוקדות
ואינטנסיביות של למידה.
מזוגגת מעולם חיצון, זאת היתה תחושה מוזרה מאוד.
זה עזר יופי, קיבלתי פטור מאנגלית.
(יתרון בלהיות סטודנטית ואמא להיפר בו זמנית

)
אז זה באמת היה סבבה למטרה קצרת טווח.
אבל לחשוב על ילד שלוקח ריטלין יום יום,
שנה אחר שנה במשך 12 שנים,
גדל ומתבגר עם אמפטמין בדם,
שבשלב מסוים לא ידע להבדיל בין עצמו האמיתי
לעצמו המסומם -----
המחשבה הזאת עושה לי רע.
זו התעללות רפואית.

 

[רונן שפירא1]

זה ניצול לרעה של ריטלין

שיכול להיות אפילו מסוכן במקרים מסוימים.
זה לא אומר כלום על מי שצריך ריטלין ליום יום.

 

[dina199]

הבעיה זה לא הריטלין עצמו.

הבעיה זה התגובה של א"סים לתרופה שיש להם תופעות לוואי שבד"כ אין לנ"טים

 

[אמא חמסה]

אז כל אחד יחליט לעצמו.

אם הוא לוקח סיכון או לא.

אי אפשר לדעת מה הכי טוב לעשות ומה הדבר הנכון ואם יהיו תופעות לוואי או לא.

עובדה, שיש כאלה (כמו הילד שלי), שהריטלין שיפר את איכות חייו. הריטלין אינו ממכר, ולכן אם רואים שיש תופעות לוואי אפשר להפסיק או לנסות מינון אחר. גם אצלנו זה קרה. הילד היה קצת עצוב בעקבות התרופה, ולכן החלפנו, ועכשיו זה לא קורה, אלא הוא שמח יותר מהרגיל, כי הוא מרגיש תחושה של הצלחה.

כל הורה יחליט בעצמו אם שווה לו לקחת הסיכון של לתת ואת הסיכון של לא לתת ויגבש דעה אם לנסות או לא. ברור שצריך להיות במעקב רפואי.