רוצה לספר לכן משהו.

[איילת המתולתלת]

אני אגיד לך למה

כי לא מדובר על חולצה. מדובר על משחקי כבוד.
ועל סבתא שהאגו שלה הוא בגודל של החולצה הכי גדולה, אבל הבגרות שלה עוד יותר קטנה משל הילד החמוד שאמור ללבוש את החולצה.

 

[B l u e D e v i l]

זה לא קשור לאישור

זה קשור למידת הרצון שלך לעשות טוב לכל הצדדים.
אמא שלי קונה לבת שלי הרבה בגדים ונעלים. ממש ממש עוזרת לי בענין הזה.
ישנם 2 מצבים -
לפעמים היא קונה מתוך גחמה, עוברת במקרה ליד איזו חנות ורואה שמלה מטריפה או נעליים מיוחדות - לשבתות/חגים/אירועים ורוצה לקנות
בשאר הזמן היא שואלת אותי בתחילת העונה מה חסר לי. עכשיו לפני החורף בדקה איתי אם אני מכוסה מבחינת מעיל, מגפיים, פיג'מות, חליפות לגן, גופיות ארוכות וכו.

ב-2 המקרים היא מתקשרת אלי כדי לוודא מידה למרות שהיא מכירה טוב את הבת שלי, קונה לה כל הזמן, גדלה ילדים וכו רק כדי לוודא. וכמו כן, בגלל שהיא כבר יודעת שאין לנו טעם זהה בהרבה מקרים היא מתקשרת לתאר לי את הבגד/נעל במידה (במיוחד אם מדובר בבגדים לאירועים) ושואלת מה דעתי. בדר"כ אני גם שואלת מה המחיר ועושה לעצמי חישוב האם שווה להעיק על התקציב שלה בשביל משהו שלא בטוח שאני צריכה.

השורה התחתונה שבגללה אני מפרטת את זה, היא, שגם כשקונים מתנה, אפשר להתחשב במה שצריך ומה שמתאים לכל הצדדים.
במקרה הזה הילד רצה חולצה, אנילה רצתה לקנות לו את החולצה, והשאלה הגדולה -האם האמא מצפה לחולצה לערב חג הקרוב ולא הכינה אופציות חלופיות או שאין לה בעיה שזה יתאים גם לשנה הבאה.

(בכל מקרה, כמו שכתבתי, אין ספק שהכלה פה היתה מאוד לא נעימה)

 

[שיר לי שני]

כמו שאני כתבתי

הכלה הגיבה באופן כוחני מדי, לטעמי, מול הבן שלה, בעיקר.
יחד עם זאת, אנילה היתה יכולה לבדוק לפני שקנתה חולצה שידעה שתהיה גדולה מדי, וידעה שמצד אחד לא תתאים עכשיו, ומצד שני, הילד ירצה עכשיו.
היא יצרה פיתוי, והשאירה לאמא להתמודד עם אמירת ה"לא".
אחר כך, היא גם נעלבה מזה.
לקינוח, היא מענישה את הנכדים בזה שלא קונה להם יותר בגדים ומתנות, מוותרת לגמרי על הכיף שלה ומקטרת על זה, במקום למצוא דרך לדו קיום בין הכיף שלה לבין הרצונות של כלתה כאמא.
אז פה, מבחינתי, שני הצדדים לא נהגו תקין.

 

[אסתי קלי]

אבל זה בדיוק העניין

למה צריך לשאול לפני שקונים חולצה גם אם היא גדולה
זו חולצה למען השם לא פלטה לשיניים במידה לא נכונה
להתמודד עם להגיד לא?
ביג דיל,לוקחים את סבתה אנימה הצידה לאחר שעה ובשקט מבקשים ממנה שתסביר לנכד שהיות שהחולצה גדולה אז שידע שהיא מבקשת שילבש את רק בבית
איזה סיפור נהיה כאן מחולצת טריקו
איזה דו קיום אפשר למצוא עם כלה תוקפנית שגורמת לילד שלה לבכות בגלל חולצה?
לגרום לסבתא לצלם כל חולצה או גרב ולשלוח לאישור המשטרה?

 

[אסתי קלי]

אבל זה בדיוק העניין

הילד הצעיר רצה חולצה כמו של האחים שלו
אז הסבתא רצתה לשמח את הילד
היא קנתה לו מתנה מכספה לא מהתקציב המשפחתי
לא מכספה של האם
מתנה לא חייבת עזרה כלכלית
היא צריכה דבר ראשון לשמח את מקבל המתנה ועל הדרך לעשות טוב לנותן המתנה
עכשיו נגיד שהיא לא מתאימה,אז מה?
זו מתנה,בונוס שקיבלת
אם את חוגגת לילד יום הולדת תבקשי מהאימהות בגן להביא כסף?
למה זה כן בסדר להתייחס לסבתא כאל כספומט שצריך לתת כסף ולא לקנות מתנה בעיקר כשמדובר פה על סבתא ונכד שנהנו מזמן איכות והנכד בחר בעצמו את המתנה!!!
אז באמת התרחשה טרגדיה והחולצה גדולה
זה על חשבונך?
אז החולצה תשמש לבית או לעוד שנה,מה קרה


ככל שאני חושבת על זה יותר אני מגיעה למסקנה שהאמא פשוט רצתה להחליף את החולצה ולקחת משהו לעצמה

 

[B l u e D e v i l]

לקנות מתנה, לשמח את הילד,לממן מכיסך

כל זה מעולה.
מתנה אכן לא צריכה לבוא על מנת להקל, אך אם היא תואמה מראש לפעמים בונים עליה. וכאן נאמר שזה תואם מראש, הילד ביקש כמו לאחים, היא הלכה וקנתה כמו של האחים.

אם המתנה לא מתאימה, היא לא מתאימה, מחליפים או שומרים - עם זה אני מסכימה לגמרי.
קנית לצורך מתנה בלבד ולא עזרה מקובלת עלי אף היא.
האם קרתה טרגדיה? מובן שלא. בדיוק כמו שכתבתי בכל אחת מהתגובות שלי וגם באחרונה אליך - הכלה היתה לא בסדר. אין פה ספק.
אני לא חושבת שהאמא רצתה להחליף כי הקניה תואמה איתה מראש,וכולם ברור שזה עבור הילד וישתמש את הילד ויצפו מהילד להשתמש בזה. אני עדין חושבת שלאמא יש כאן איזו הפרעה קטנה של צורך בשליטה במצב.

 

[שיר לי שני]

תגידי, בלו

את או אני אמרנו שהכלה צודקת?
אמרנו שתינו, שהיא לא נהגה נכון, שהיא עשתה הרבה מהומה על לא מאומה.
יחד עם זאת, אמרנו שכולן יכלו לנהוג קצת אחרת ולחסוך את הבלגן, בסה"כ.
זה שהכלה לא היתה בסדר, לא מונע ממני לומר שגם אנילה יכלה להיות טיפהל'ה יותר בוגרת, ולהגיד לנכד "אין במידה שלך, אני אזמין לך לשבוע הבא/אקטין את החולצה/אקנה לך עכשיו, אבל תלבש בעונה הבאה/תבחר פריט אחר".
או לחילופין, להגיד לאמא "תשמעי, אין במידה שלו, לקנות לו ולקצר, או לקנות לו ותשמרי לשנה הבאה? אולי פריט אחר?"
אמירה מפורסמת בפסיכולוגיה רפואית אומרת: זה שיש לך סרטן לא אומר ששפעת לא יכולה לתקוף. זה שהכלה לא בסדר, לא אומר שאנילה קדושה.
מה כל כך קשה להבין פה?

 

[B l u e D e v i l]

לא ספרתי כמה פעמים אמרתי

שהכלה לא בסדר אבל די הרבה.
יחד עם זאת גם הוספתי בשלב בשלב כלשהו שאנילה קצת דרמה קווין. ולא בגלל שהיא לא תיאמה איתה את גודל החולצה, אלא כי לתאר את המקרה כ"פגיעה בציפור נפשי" זה קצת מוגזם.
במיוחד בהמשך לתיאור שזו פעם ראשונה שזה קורה.

 

[שיר לי שני]

נו, ואיכשהו

תראי איך כל מה שאמרנו על הכלה נעלם, בשניה שאמרנו שאולי גם החמות יכלה לשקול לחשוב על התנהגות טיפה שונה.
ממש מוזר, הא?

 

[אסתי קלי]

זה שאת אומרת הרבה כנראה מונע ממך להקשיב לצד

השני
הבנתי שאת חושבת שהכלה היתה לא בסדר
מקסים
עדיין זכותי לא להסכים איתך לגבי הסבתא שלדעתי נהגה בצורה מעולה
אין שום הגיון שסבתא תצטרך להסביר בעדינות למה קנתה חולצה קצת גדולה
או להציע הצעות איך לפתור את המשבר הבינלאומי הנורא הזה של חולצה קצת גדולה
סבתא קונה חולצה לא מחזירה חוב
לא משלמת קנס
ולא לוקחת חלק בתקציב המשפחתי
היא נותנת מתנה
תרצו תשמשו לא תרצו אל תשתמשו
אם לא תשמשו זה לא יצא מכיסכם
ולא הפסדתם דבר

ההתנהגות המטורפת של האם שגרמה לילד שלה לבכות בגלל מידה של חולצה מדגימה בצורה מדוייקת למה זו אישה שאי אפשר לרצות אותה כי היא בכלל לא חושבת בצורה הגיונית אלא נוהגת בהיסטריה

 

[אנילה1]

אסתי היית הכי קרובה לתחושותי. הכלה לא החליפה

את החולצה, כי קניתי את המידה הכי קטנה, והנכד מדד את החולצה בחנות, ואמרתי לו שזה קצת ארוך עליו, אבל הוא אמר שזה בסדר, והוא מאוד רצה. כולה חולצה.
העלבון שלי הגיע מכך שכלתי השפילה את הנכד בנוכחותי, וכאב לי לראות אותו בוכה בגלל החולצה שהוא כל כך רצה, ושהיא הכריחה אותו להוריד אותה. פשוט הזדהתי עם הנכד, כי הוא במקרה גם הנכד שהכי מחובר אלי.
הנכדים לא יודעים את הסיבה האמיתית שהפסקתי לקנות, והם די מרוצים מהכסף. הם כבר גדולים כיתות ה'-ו' ו-ט', כך שזה יצא בסדר.
אני כל הזמן רואה לנגד עיני את העלבון של הנכד וזה פשוט הוריד ממני את הכייף בקניית בגדים. אולי אני רגישה מידי. לא יודעת. זה לא קשור לפולניות, זה קשור לרגשות. נפגעתי והלך לי הכייף. זהו.

 

[sweetdreams]

מזל באמת שהבהרת מה מוסר ההשכל מהסיפור

לטובת אילו מאיתנו שלא הבינו.

 

[4 בבוקר לא נרדמת]

לא הבנתי, מה הבעיה להחליף למידה קטנה יותר?

הרי לא תמיד קולעים למידה הנכונה, אז אפשר להחליף למידה קטנה יותר, מה כל כך נורא בזה?

 

[B l u e D e v i l]

זה כי לא באמת נכנסת וקראת את ההודעה

היא כתבה במפורש שזו המידה הכי קטנה שהיתה.

 

[4 בבוקר לא נרדמת]

לא שמתי לב לזה, אבל בכל מקרה היה אפשר לקחת

אותו ושהוא יבחר חולצה אחרת, ככה גם זמן איכות עם סבתא וגם יודעים בדיוק מה מתאים לו.

 

[B l u e D e v i l]

הוא היה שם.זה מה שהוא רצה

היא כסבתא לא רצתה להגיד לו לא. האמא גם אישרה את החולצה, רק לא את המידה.
מה הבעיה להגיד יפה תודה ובסוף היום להסביר לילד שישמר לשנה הבאה שיתאים לו? מדובר בילד בכיתה ה' אם הבנתי נכון מתגובה אחרת - בן 10. אם אחרי ההתלהבות הראשונית מסבירים לו, הוא מבין ומקבל.

 

[4 בבוקר לא נרדמת]

טוב, כנראה באמת לא קראתי עד הסוף

במקרה הזה באמת הכעס וההתנהגות של האמא לא מובנים, זה באמת סתם לחפש ריב.

 

[פרפרי אהבה]

אני מבינה אותך והתגובה של כלתך הייתה מוגזמת

אבל לדעתי גם התגובה שלך הייתה מוגזמת במידה מסוימת.
יכול להיות שכלתך לא אוהבת שאת קונה לה בגדים (אני למשל לא סובלת שבוחרים עבורי בגדים-זה מוציא אותי מדעתי מאז ומתמיד, מגיל 12 אני קונה לעצמי בגדים מהכסף שלי).

אבל היא הייתה צריכה לומר את זה בצורה יפה ולא להשפיל אותך.
אולי שווה לקנות להם דברים אחרים שהם לא בגדים-צעצוע/משחק כלשהו, או להזמין אותם לבילוי עם סבתא.

מקווה שההרגשה שלך השתפרה

 

[B l u e D e v i l]

בגיל 12 היה לך כסף משלך לקנות מלתחה?

את צריכה ללמד אותי את הסוד למען הדורות הבאים

 

[אסתי קלי]

היא לא קנתה לה בגדים

היא קנתה לילד
והיות שבתור ילדה את גם קנית בגדים לעצמך את בטח לא תראי פגם בזה שהילד הזה בחר לעצמו יחד עם סבתא שלו