רוצה לספר לכן משהו.

[אסתי קלי]

למה שההורים יחליטו מה לקנות מתנה מהכסף של

סבתא?
גם כשמזמינים ילדים ליום הולדת מבקשים מהם כסף ושההורים יבחרו לבנם את המתנה?

בעיקר כשהיא מספרת שהילד בחר את החולצה הספציפית בעצמו
כדאי. שתקראי את דבריה לפני שאת כותבת כי היא לא בחרה לבד הוא הגיע איתה לחנות ובחר

 

[Jen74]

את יודעת מה? שסבתא תחליט מה קונים

הסבתא שפתחה את השרשור הלכה עם הנכד, ראתה שאין חולצה במידה אבל היא תתאים לו יום אחד. יש לאחים שלו חולצות כאלה, זה שיא האופנה.
מתנה נהדרת.

סבתא אחרת הולכת עם הנכד שלה לקנות לו צעצוע או פלאפון או משהו מאוד משוכלל, שיא הטכנולוגיה, כמו שלאבא של הילד יש או כמו של האחים הגדולים. זה לא מתאים לילד בגיל הזה ואמא בבית אומרת לילד לשים את זה בצד עד שיגדל ויהיה בגיל המתאים. הילד לא רוצה ובוכה וסבתא נעלבת שאמא של הנכד שלה לוקחת לו את המתנה שהיא רק עכשיו קנתה לו באהבה גדולה ובמחשבה שהיא תשמח את הנכד שלה במכשיר/צעצוע "של גדולים".

זה אותו סיפור בסך הכל.
העניין הוא שסבתא יכולה להביא במתנה מה שהיא רוצה לנכדים שלה אבל חבל שהיא תכעס או תעלב אם אחד ההורים יקח לנכד את המתנה החדשה בגלל שלדעתם היא לא מתאימה לו בכלל או בשלב זה.

אז אם סבתא מתעקשת לבחור לנכד מתנה שתיקח בחשבון שתמיד יכולה לצוץ איזו בעיה מצד ההורים של הנכד שלה לגבי המתנה וזה לא בגלל שלא אוהבים אותה ומחפשים לריב איתה.

 

[הדסהש1]

אני הייתי נותנת תלושים מחניות ילדים

והילד היה בא עם אמא לבחור מה שהוא אוהב.כדאי לא להתעמת
עם החמות על המתנה.או להבדיל מבקשת מהאמא לקנות בגדים
שהיא אוהבת להלביש את הילדים ונותנת לה את הכסף לשם כך.

 

[babylli]

פולן זה פה....

 

[אביה המואביה]

אני מהראשי..

תראי, אני בהחלט יכולה להבין למה נפגעת.
אני לא ממש מכירה אותך ואותה, אבל האם לא היה יותר פשוט לקרוא לכלתך באותו היום לשיחה קטנה ולהסביר לה בנעימות ובעדינות שהדבר פגע בך?
יתכן שאני תמימה, אבל לדעתי היא לא חשבה שהדבר יפגע בך כל כך, ולו היית אומרת לה את זה אני חושבת שהיא היתה מבינה ומתנצלת.

בכל אופן, הרעיון לתת להם כסף הוא כן מוצלח. כך את לא שמה את הנכדים בינך לבין כלתך, ועם זאת כן נותנת להם מתנה שבה הם ישמחו.

אני מניחה שיחסים בין כלה לחמות הם לא פשוטים. אני מאחלת לך ולמשפחתך חג שמח, והלוואי שלא תפגעו יותר זה מזה

 

[כמי22]

גם אני

בעד לדבר ולשאול מה קרה. את אומרת שהיא תמיד אהבה מה שקנית, אולי היה לה יום רע, חבל לקלקל יחסים בין המשפחה בשביל חולצה מסכנה. איך היחסים בינכם בדרך כלל? האם זאת מעידה חד פעמית מצידה?

לדעתי האישית אנשים מחשיבים מתנות יותר מידי. אני כבר מזמן נותנת רק כסף לאחיינים שלי אני לא יכולה לעקוב מידי יום אחרי האהבות המשתנות שלהם אז שיהנו ויקנו מה שהם רוצים, הם מנשקים אותי ואומרים תודה. פעם הייתי מסתובבת שעות כדי לקנות מתנות, חבל על הזמן. יש אנשים גרועים מאוד בקניית מתנות ויש שממש מצטיינים בזה, זה לא אומר כלום על האופי שלהם. מתנות זה דבר משונה מה שנדמה לך שזה מעולה אצל האחר זה לא הכי. לפעמים קולעים ולפעמים לא.
כמובן שלא היה צריך את הדרמה אולי בסיפור, אבל מי יודע מה קרה אצל הכלה, האם זאת התנהגות קבועה אצלה?

המתנה הכי גדולה בעולם היא המשפחה ואף משפחה לא מושלמת, חבל לקלקל יחסים בגלל חולצה. אל תתעסקי עם מתנות, הכי טוב זה לשאול מה הם רוצים, עזבי את אלמנט ההפתעה רק צרות יש ממנו, והכי טוב זה כסף או שובר.
וכבר כתבו חכמינו "שונא מתנות יחיה". כלומר כדאי להנמיך ציפיות בכל מקרה.
חג שמייח!!!

 

[mykal]

מגיבה דרך משפט שלך--לרעיון שלם.

אני מצטטת משפט מדבריך--
"הרעיון לתת להם כסף הוא כן מוצלח...... כך את לא שמה את הנכדים בינך לבין כלתך, ועם זאת כן נותנת להם מתנה שבה הם ישמחו. "
מוכרחה להודות שזה הפתרון שאני משתמשת בו כבר שנים,
אגב, זה חוסך ממני-הרבה התרוצצות, ואפילו כסף, כי אם הייתי קונה
מה שאני הייתי קונה היה בטוח יקר יותר.
אבל החויה שנכד יהנה ממה שקבל --קצת נגוזה בתוך ההתחשבות בכלה.

אתמול בחג, הבת הצעירה שלי, לבשה חלוק חדש, מקסים--את זה קניתי עם סבא.
והגדולה ממנה ענדה תכשיטים זה מסבא, ונזכרו איפה קנו ומה קנו.
והזכרון מסבא שאיננו --כ"כ מוחשי וכ"כ קיומי.ופתאום אבא היה איתנו כ"כ,
וכן, אין זכרונות מצד שני של סבא סבתא.

אני יודעת שלכלות שלי טעם משלהן, ואני בהחלט מכבדת,
ורוצה שיהיה להן הכי כיף איתי ובכלל.
אז אני זו שמחלקת ונותנת את המתנה. אבל השותפות הרגשית הזו--מתאדה לה קצת--אולי חבל,
סתם חומר למחשבה.

 

[EcoT]

אני מסכימה איתך

אני יודעת שהרבה פעמים כסף זה משהו שהכי קל לתת וגם לקבל, אבל גם יש בזה משהו מאוד לא אישי.
למשל (לא קשור לסבא וסבתא) בחתונה שלנו בקשנו מאנשים לא להביא מתנות ואם כבר מביאים אז שיביאו מתנה ולא צ׳ק, אז בשביל חלק מהאנשים זה תיק והם הביאו צ׳ק ואני יכולה לומר שאני לא זוכרת מי הביא וכמה אבל אנחנו מאוד זוכרים את כל מי שהביאו מתנות וזה נותן לנו קשר מאוד אישי. וגם אני אוהבת לתת מתנות (אפילו לחתונה) כי אני מאוד אוהבת לחשוב על האנשים שאני שמחה בשמחתם (אבל משתדלת תמיד פתק החלפה)
ונחזור לסבא וסבתא, נכון יש כאלה שיודעים מה לקנות ומבינים במותגים ויש כאלה שלא (אבל פתק החלפה זה שימושי במקרים הללו) כמו כן, אם אני מקבלת מסבים והסבתות שלי כסף אני משתדלת לא להפקיד אותו בחשבון הבנק אלא לקנות איתו משהו שאני רוצה ואני יודעת שזה מהם, ואני לא יודעת אם זה בדיוק מה שקורה שנותנים את הכסף להורים או לנכדים.
לסיכום כל מה שרציתי להגיד שאני מסכימה עם mykal, יש משהו מאוד אישי במתנות ולפעמים אפשר להביא כסף אבל אני חושבת שמתנות אישיות נחרטות בזיכרון יותר.
לכן אני לא חושבת שכדי שתפסיקי, את יכולה לשלב וגם עוד מעט אולי העלבון יעבור ותרגישי אחרת

 

[B l u e D e v i l]

לגבי מתנות

ישנם מקרים שאכן נתינת כסף מראה על חוסר מחשבה, וישנם פעמים שדווקא להפך. במיוחד אם את יודעת שהמקבל צריך את הכסף שלך הרבה יותר מאשר מתנה שהוא לא תמיד צריך או יכל היה לוותר עליה.

אני מסכימה עם הנוהג שלך לגבי כספי מתנות והפקדות בבנק. כשאנחנו מקבלים כספים במתנה אני לרב שמה אותם "בקופה" ומשתמשת בהם כדי לקנות דברים שהם אקסטרות ולא קניות לבית ותשלום חשבונות.
ככה הספר, המחשב, הסלולארי, האופניים, עגלת הבובה וכו... הם המתנה שקבלנו מX.

ולגבי פתק החלפה, אם כבר עלה על הפרק אמיקן-איגל, בפסח האחרון קבלנו מזוגתו של אבא שלי חולצות מאמריקן איגל. לחלוטין לא הטעם שלנו (אני מבינה שוינטג' זה אופנתי אבל אם אני וסבתא שלי חולקות חולצה שיש לה 60 שנה זה כבר הזוי) ולגמרי לא המידה (אני מידה M קבלתי XXL ואחותי מידה S קבלה XL - תהיתי אם היתה פה רמיזה אבל לאחותי אין משקל עודף להוריד) אין אצלנו באיזור המגורים חנויות של הרשת. הם נמצאות רק במרכז הארץ - כן, בדקתי.
רק נסיעה לצורך החלפה היתה עולה לי יותר מהחולצה הזו. אז החולצה הזו ישבה לי בארון סתם כמה חודשים עד שלאחרונה עשיתי ממנה חולצת שינה. חבל על הכסף,על הטירחה ועל הזמן שהושקעה בחולצת שינה - למרות שהיה פתק החלפה.

 

[אסתי קלי]

אמריקן איגל זה וינטג'? מאיפה הבאת את זה?

 

[B l u e D e v i l]

כתבתי

"אני מבינה שוינטג' זה אופנתי " לא כתבתי שאמיקן איגל זה וינטג'

 

[אסתי קלי]

כתבת

בפסח האחרון קבלנו חולצות מאמריקן איגל לחלוטין לא הטעם שלנו
(אני מבינה שוינטג' זה אופנתי אבל אם אני וסבתא שלי חולקות חולצה שיש לה שישים שנה זה הזוי)
ולגמרי לא המידה. וכו

למה קשורה ההערה על הוינטג' באמצע הסיפור על חולצות אמריקן איגל?

 

[B l u e D e v i l]

זו היתה הערה צינית

שדווקא ממך היתי מצפה להבין, לאור העובדה שהיא זהה לחולצה בת 60.

 

[אסתי קלי]

מודה שלא הבנתי ועדיין לא מבינה

 

[B l u e D e v i l]

לא שזה כזה חשוב אבל אני אסביר

החולצה שקבלתי זהה לחלוטין לחולצה שיש לסבתא שלי כמה עשורים.
אם נתאר אותה, מדובר על חולצה לבנה עם רקמת קרישה כזו (כמו של מפות שולחן משנות ה60-70)
בגלל שזו חברה שמתיימרת למכור עיצוב חדש, קצת לעגתי להם שהעיצוב החדש שלהם דומה בדיוק לעיצוב משנות ה50, קרי - וינטיג'.
מקוה שהבנת, ואם לא, זה באמת לא חשוב. סתם הערה טיפשית.

 

[אסתי קלי]

תודה על ההסבר

 

[p o o p i]

הלוואי והייתה לי חמות כמוך אבל....

אני לא מצדיקה את כלתך, אבל במקום להעלב ולהתחיל לצבור רגשות שליליים פשוט יכולת לומר לה שזה פגע בך.
היית צריכה לומר לה שהיה נחמד לו הייתה נותנת לילד ללבוש את החולצה באותו יום ואז שומרת לשנה הבאה כי רצית לעשות טוב לילד ובמקום זה הילד בכה וכאב לך.
את חושבת שאת מענישה אותה? את מענישה את הנכדים שלך.
אני בכלל לא חושבת שצריך לתת לילדים כסף, ילדים לא יודעים מה לקנות ויכולים לבזבז את הכסף על שטויות.
בלי קשר, הלוואי והייתה לי חמות כמוך. לא העלבת את כלתך לא סיפרת לבן שלך כדי לא לסכסך בניהם( חמותי אפילו הייתה ממציאה דברים כדי לסכסך ביננו), חמותי עשתה הכל כדי שלא נהיה משפחה וחבל. אני מסתכלת על אחרים פשוט מקנאה כי קיבלתי ממנה רק שנאה ועל כלום.

 

[TheSecretWithin]

לא רוצה להישמע גזענית, אבל את פולניה בטירוף

תגידי לציפור הנפש שלך להתחשל טיפה ולא לקבל התקף לב מכל שטות.
בנוסף, אנשים נורמליים מדברים על מה שמפריע להם, אז פשוט תגידי לכלתך שהיא עשתה משהו שפגע בך.

 

[mykal]

בין התגובות היותר מכוערות שקראתי אי פעם.

 

[shelycat]

לא ברור לי למה בכלל נעלבת

כלומר ברור לי אבל למה לא יכולת לקחת צעד אחורה ולנסות להבין
שסביר שמה שהיה פה לא היה קשור לחלוטין אלייך אלא אל מאבק
כוחות\רצונות, שבתור אמא אני מנחשת שהתחיל עוד לפני כן בין האמא לבנה
בהקשר אחר בטח וזה פשוט היה עוד פרק בסיפור שאת היית נוכחת רק בפרק אחד ממנו.

אז נכון שהיתה יכולה לנהוג אחרת בצורה שאולי תהיה מנומסת יותר כלפייך, יכול להיות שיכלה לבחור לא להלבין פניו של בנה ברבים לראייתך, אבל אני מניחה שלה היה חשוב יותר להמשיך באופן עיקבי בקו
המקדים שלא היית נוכחת לו שאין לך מושג מה עבר בין האם לבנה ואילו בחירות הוא עשה שהביאו אותה ללמדה את הלקח הזה.

אני משתדלת לא להכנס בין ההורים שלנו, אני בועטת החוצה בצורה לא עדינה כל מי שמנסה להתערב לי בזמן אמת בחינוך מול ילדי.
ואני בעיקר מבהירה למבוגרים סביבי שלהעלב זאת בחירה אישית (יש לנו אחת נעלבת מקצועית במשפחה) ששמה את עצמם במרכז ואין לנו כוונה בגילם המופלג לנהוג בהם כאילו היו ילדים במיוחד כשהם בוחרים להעלב מילדים (בין אם ילדיהם או נכדיהם) ומבחינתנו זה גם לגמרי בסדר לשלם את המחיר של לא לתת חיזוק חיובי להעלבות\התנהגות שכזאת או ללכת על ביצים כדי לא לטלטל את הסירה איפה שמלכתחילה המבוגרים בחיינו היו כבר מזמן צריכים להבין את הגבולות.