קרה לכם ש..
בשנה ראשונה של התואר בסוף סמסטר א' הממוצע שלכם היה גבוה- 91 וקצת מאוד קרוב להצטיינות דיקן, ואז, אחרי המבחנים של סמסטר ב' הוא צנח פלאים בגלל כל התירוצים שבעולם (עומס, כבר לא מעניין כל כך כמו בהתחלה, אולי נחתם על זרי הדפנה מוקדם מדי וחשבתם ששוב תצליחו גם אם לא תשקיעו את הנשמה ותקראו את כל החומרים ופסה"ד בסמס' א', אולי שיטות הלימוד של סמס' א' לא עזרו וכאלה) ואז גיליתם בסוף שנה שהממוצע שלכם ירד ב5 נק' ממה שהוא היה?!? ואז, חשבתם לגשת למועדי ב', אך הייתם מבולבלים כי לא ידעתם במה בדיוק? בהכל? כי אם תעשו רק מועד ב אחד או שניים זה לא ישנה בהרבה (בפחות מנקודה) אבל רק אם תעשו שלושה שתשקיעו בהם מאוד תשפרו ב2 נק'? אז מה אתם אומרים? שווה לי להשקיע את החודש הקרוב של הקיץ בחרישה מאומצת לקראת שלושה מועדי ב' כדי להעלות את הממוצע מ86 ל-88? אגב- רקע: אני כן פרפקציוניסטית וכן רוצה ציונים גבוהים וכן השקעתי, לא יודעת מה קרה.. הנרמול הזה באוניברסיטה מחרפן אותי, אבל בגלל שלצערי ירדתי מפסגת התשעימים וכעת השיפור הוא בין 86 ל-88 התחלתי קצת.. להתייאש (? )זתומרת- אין לי כ"כ מוטיבציה לשפר כי למי יש כוח.. יכולים להיות לי חודשיים שלמים חופש עכשיו (עבודה, נרויח קצת כסף, תאילנד וכאלה) אבל מצד שלישי.. זה עלול לפגוע בי? בבקשה זריקת מוטיבציה! ואשמח לשמוע הצעות יעול/שיפור/הערות/הארות מנסיונכם הרב יותר ממבט מעוף הציפור..כי רק סיימתי שנה א'. תודה לכולם, קיץ נעים, ומועדי ב' מוצלחים (למי שיש)
