העניין הוא סטטיסטיקות. בבודדים - תמיד יש חריג
א. זה שגם ככה יש סיכון במועד ב' לא אומר שהעובדה שהוא לא ישנה לגבי רשימת דיקן לא תשנה להחלטה. אני אנסה לבנות את זה בצורה מתמטית: (הדוגמא מומצאת, אבל נראה לי שהעקרון נכון) יש לי 20% סיכוי להוריד מהציון, בממוצע ב-3 נקודות. 10% סיכוי לא לשנות. 70% סיכוי להעלות את הציון ב-5 נקודות. אם אעלה את הציון ב-3 נקודות, אכנס לרשימת דיקן, מה ששווה לי 5. כלומר, הרווח הצפוי לי הוא להעלות בממוצע ב-2.9 נקודות. כלומר, בתוחלת אני כנראה גם אקבל את ה-5 של הרשימת דיקן, כך שממועדי ב' ארוויח בתוחלת בערך 8 (אולי קצת פחות). נכון? מול זה אני צריכה לחשב כמה תעלה לי ההשקעה, במונחי עייפות, ויתור על חופש וכו'. נגיד שזה עולה לי 5. אבל אני מרוויחה מזה 8 בתוחלת (כלומר, יש סיכוי שארוויח יותר, ויש סיכוי שפחות, אבל סטטיסטית, אם אעשה את זה מאות פעמים, ארוויח בממוצע 8 בכל פעם). לכן שווה לי לעשות את זה. אם הציונים היחידים שנחשבים לצורך רשימת דיקן הם של מועד א', זה אומר שתוחלת הרווח שלי ממועדי ב' היא רק 3, ולא 8, ולכן לא שווה לי להשקיע את ה-5, כי הסיכון הוא אותו הסיכון, אך הרווח משתנה. בנוסף, יש סיכון גדול מאד בלגשת רק למועד ב' בלי זכאות למועד ג'. שוב צריך לעשות חישובי תוחלת - מה הסיכוי שארוויח מכך שאדע מה סוג השאלות לפני המבחן? כמה ארוויח? כמה אני עשוי להפסיד מזה (נגיד אם אגש רק למועד ב' ואשיג 70, בלי אפשרות לשפר)? נראה לי שלא יהיו הרבה סטודנטים, במיוחד חננות שיש להם סיכוי להכנס לרשימת הדיקן, שיסכימו לעשות דבר כזה. מועד ב' בלבד זה סיכון רציני. לכן נראה לי שאנשים ימשיכו לגשת למועדי א'. אני אברר בין החברים שלי אם זה אכן מה שקורה, ואעדכנכם בהתרשמויותיי. זה לגבי הטיעון של הסיכון. לגבי השיפורים ממועדי א' - אם מישהו התכונן כמו שצריך, סיים את החומר ותרגל מבחנים, ובעצם עשה מה שסטודנט חננה וטוב עושה, הסיכוי שהוא יצליח במבחן מאד גבוה. נגיד 90%. 10% סיכוי שהוא יפשל, ויצטרך לגשת למועד ב'. אם מישהו לא גמר את החומר, לא התכונן כמו שצריך וכו', הסיכוי שהוא יפשל גבוה יותר, נגיד 35%. לכן מי שניגש למועדי ב' זה יותר האלה שלא התכוננו כמו שצריך ופחות האלה שכן. ומקרים חריגים קורים, נכון. תמיד יכול להיות שסבא שלי יתאשפז, החבר שלי יזרוק אותי או שהחתול שלי ימות. אבל, כמו שאמרתי, אלה המקרים החריגים. לכן עדיין מי שניגש למועד ב' הוא בד"כ מי שלא התכונן כמו שצריך בגלל עצמו, לא בגלל סיבות חיצוניות שלא ניתנות לצפייה מראש. ואז כן, ה-90 שלו פחות שווה מה-90 של מי שמתכונן כמו שצריך מלכתחילה, ובאופן כללי אחראי יותר. אישית, הפעם היחידה שעשיתי מועד ב' שיפרתי מ-78 ל-91, ואני באמת מעידה על עצמי שזה הקורס שהייתי הכי פחות טובה בו, התכוננתי בו הכי פחות למועד א' (עד אז, מאז כבר התחלתי לזרוק...
), והייתי צריכה את העוד פעם הזאת לעבור על החומר כדי להגיע לרמה הדרושה כדי להכנס לתשעימים. אני פחות טובה בו מאשר אחרים שהשיגו 5 נקודות פחות, אך לא ניגשו למועד ב'. אני חושבת שהמקרים האלה הם הרוב, והמקרים האחרים שהזכרת הם המיעוט, ולכן יותר הגיוני לא להתחשב במועדי ב', אלא ב-א', שסטטיסטית משקפים יותר את ההישגים המתאימים של הסטודנטים. בנוסף, הנירמול במועד ב' יותר קל, כי מי שניגש לב' הוא א. מי שבא' היה לו משבר חריג ולכן לא ניגש/ ניגש על רגל שמאל. יש מעט כאלה. ב. מי שבא' היה לו מבחן אחר בחוג השני כאלה. ג. מי שקיבל ציון נמוך בא' ד. מי שלא הספיק להתכונן לא' כי הוא לא מתכנן את הזמן טוב. כלומר - תמהיל פחות איכותי מהתמהיל שניגש ל-א' (שם יש גם את החבר'ה המבריקים שלא קרה להם שום דבר חריג וקיבלו ציונים מאד גבוהים בא', ולכן לא ניגשים לב'). לכן 90 בב' פחות משמעותי מאשר 90 בא', כי מנרמלים אותך מול אנשים אחרים (זו אגב גם הסיבה שאני חושבת שצריך לנרמל אחרת במועדי ב', אבל זה כבר נושא לשרשור אחר, שאכן התקיים כבר, לפני כשנה, אם זכרוני אינו מטעה אותי, וזיכה אותי בשלל תגובות, אף אחת מהן לא לעניין, למיטב זכרוני). ב-ק-י-צ-ו-ר נראה לי יותר הגיוני, בין היתר לאור שיטת הנירמול דהיום, לבנות את רשימת הדיקן על סמך ציוני מועדים ראשונים אליהם ניגשים. כך באופן פלאי גם הממוצע שצריך בשביל להכנס לרשימה יעלה, וגם אנשים לא יצטרכו לשרוף את הזמן שלהם בלימוד למועד ב', כי זה כבר לא יהיה שווה להם, וכך הרבה מאיתנו הרוויחו חופש קצת יותר ארוך. וזה כבר משמח.