זה כנראה הכל בעיני המתבונן..
יהיה מי שיראה קידה מול קיר עמוס תמונות ומדליות של בעלי הדוג'ו ויראה בזה יותר "סגידה" מאשר קידה למול קיר עליו יש דיוקן קטן וצנוע של מייסד השיטה. לטעמי אלו באמת נמצאים שם כדי לתת כבוד ועליך לזכור שהמנהג הזה בא מתרבות שבה "קידה היא אמירת שלום"... כפי שערן אומר, גם במקומות בהם קדים לשומן ובשומן יש תמונה, דגל או מזבח - אין יותר מידי טקסים ומלמולים (לפחות למי שדובר את השפה בה הם נאמרים, השאלה אם זה טוב כך הוא שעדיף לדבר בשפה שאותה יבינו כולם היא לדיון אחר): "קידה לחזית, קידה למורה (לפעמים), קידה אחד לשני, מדיטצייה", זה לא תפילה, לא "תפילה" ולא שום דבר מיסטי או רוחני (כן, נכון מדיטצייה, אבל הרי כולנו יודעים שבד"כ וברוב המקומות המדיטצייה נמשכת אולי 30 שניות..) מייסד האייקידו היה אמנם אדם מאמין, אבל את תחקור מעט את עקרונות האומוטו-קיו תגלה שהיא יותר צורת חשיבה מאשר דת, אינני מאייקיקאי ואיני באמת יודע מה קורה בצמרת שם באמת, עד כמה שידוע לי "אין מערבבים שמחה בשמחה" ואין קשר בין האמונות הפרטיות של אדם לקידומו וליחס אליו. אגב, הרבה פעמים קשה לנו לקבל כיהודים וכישראלים (או כמערביים, פחות או יותר..) שיש גישה אחרת לאמונה דתית בעולם, בקרוב ל-6 שנים באסייה לא נתקלתי בגילוי מסיונריות אחד ולא בשום מחלוקת, דיון או אפלייה על רקע דתי: ליפנים באמת לא משנה אם אתה שינטואיסט, בודהיסט (יכולים להיות בתי-קברות בשביל הסוג הראשון במקדשים של הסוג השני ולהיפך), אומוטו-קיו, נוצרי או חילוני גמור. לדעתי העובדה שאף אחד כנראה לא יודע (לא בגלל שזה סודי, בגלל שזה כנראה לא משנה וזה לא עולה אף פעם) אם דושו (היורש והנכד של אואשיבה ו"ראש הדרך" כיום) אכן מאמין באומוטו-קיו אומרת משהו.. (יש לי חבר שמתאמן איתו על בסיס די סדיר, אם זה מאד מטריד אותך אנסה לבקש ממנו לשאול) לגבי סעיף 7 שלך, אני חושב שחסר בו סימן שאלה - אם זה ככה אז די הרבה, קורה מידי פעם ש מישהו ממהר או שוכח, אני לא חושב שמעולם ראיתי מישהו מעיר על כך, כמובן גם שלא תמיד יש מי שרואה - אין "משק"י משמעת". לגבי אנשים שנמנעים בצורה עקרונית לקוד לחזית אין לי תשובה בשבילך ממקור ראשון נראה שזו בעייה של מגזר מסויים מאד ומעולם לא נתקלתי אישית במקרה כזה, אבל זכורים לי סיפורים של אנשים (חלקם אפילו כאן בפורום) שהסבירו למורה את הבעייה שלהם והיא נפתרה בקלות... לגבי עוד מועדונים שנוהגים כך, שוב - אינני יודע. ביפן הרבה מאד מהשיעורים נערכים בדוג'ויים ציבוריים או שכורים, בחלקם אין מקום לשים תמונה אפילו אם רוצים בכך. לעומת זאת נדמה שאני זוכר מקומות של ג'ודו שהייתה בהם תמונה של המייסד ואם אינני טועה ראיתי גם כמה תמונות של אויימה פה ושם במועדוני קיושינקאי. לי אישית זה לא מציק ונראה כמנהג יפה, המייסד בכל המקרים האלו עשה והקריב הרבה בשביל השיטה ומן הראוי שנזכור אותו, כל הנושא הזה לא מציק לי יותר מידי מאחר ואני בא להתאמן ולא להתפלל ומאחר שאני מסכים איתך לחלוטין שאם הגעת מרצונך למקום מסויים עליך לכבד את הכללים בו ולכן אני באמת לא מקדיש לכל הנושא הזה יותר מידי מחשבה. בעקבות הדיון הזה אבל אני לא יכול להמנע מלחשוב שאולי יש יותר היגיון בלקוד למייסד השיטה, מאשר למזבח, לתמונה של המורה או לדגל... במקרה של אייקיקאי, כפי שהזכרתי אני לא מצוי בעניינים שם, ואני לא יודע אם יש הוראה כלל אירגונית לשים תמונה של או-סנסיי בחזית הדוג'ו (ואני אישית יודע שזה לא כך בכל המקומות), גם אם כן, כל נושא הקידות גם שם הוא ענייני ויעיל כפי שהזכרתי קודם. ישנם כמה אנשים ותלמידים שחוטאים או חטאו בפולחן-אישיות כלפי אואשיבה, אבל זה בד"כ נעשה מחוץ לדוג'ו ולא קשור באף צורה לטקס פתיחת או סגירת האימון. יותר מזה - סגידה והאלהה של המורה זה בטח לא משהו שיחודי לאייקיקאי או לאייקידו בכלל..
