קרב מגע בעתיד

../images/Emo2.gifלא רואה למה שלא יהיה שילוב

איפה יש סתירה בין הדברים? הגדרה של אמנות לחימה (עפ"י חבר שמתאמן איתי, הגדרה שאני מסכים איתה) היא "ללכת מכות עם מתודה". מה הקשר בין זה לבין דת? יש שיגידו שדת דוגלת באי אלימות (ויילחמו עד חורמה כדי להשיג זאת...), יש שיגידו שהגנה עצמית ושמירה על החיים היא יסוד בסיסי בדת ולכן חשוב ללמוד א"ל. יש מורים בכירים לא"ל שונות שהם דתיים, ויש דתיים שחושבים שאסור לבטל את הזמן בהבל הזה. בן של חבר דתי שמתאמן איתי הוא דאן 2 בקיוקושין קרטה, אבל ברגע שהוא התחיל "להתחזק" בדת, הוא, בעצת רבו, החליט שאסור ליהודי להרים יד על יהודי והפסיק את כל העיסוק בקרטה וא"ל בכלל.
 

ofir c

New member
רן בקשר לתגובתך:

אני חייב לספר לך על סרט שראיתי בטבע הדברים (הסרט עדיין משודר בתדירות של פעם בשבוע), בסרט הזה הראו אנשים שלומדים אייקדו , אנשים יהודים וראו שיעור הדגמה. בתוך השיעור הם השתחוו הכניסה , השתחוו אחד לשני וגם אם אני לא טועה היה שם פסל בודהה שהם גם אליו השתחוו. הדבר הזה אפשר להשוות אותו ליהודי שמכר את דתו. מאחר יש גבולות, ותסביר לי עכשיו האם יש קשר בין אמנויות לחימה לדת?
 

Boogieman

New member
ואתי התאמן באייקידו חרדי ממאה שערים

והוא, באישור הרב, קד קידות והתאמן עם בחורות.
 
מה שחשוב בעיני זה לא המעשה אלא הכוונה

אני לא אדם דתי (אני די רחוק מכך), ובכל מקרה מה שאני כותב כאן הוא דעתי האישית בלבד: מה שחשוב הוא לא המעשה אלא הכוונה שמאחורי הדברים. אתה יכול לקרא את טקסט התפילה עם כל הטעמים והתנודדויות הגוף בלי לפספס פסיק, ובכל זאת לא להתכוון לשום דבר, כלומר לקרא את זה "על ריק". מצד שני אתה יכול הרבה פחות לדקדק אבל להתכוון בכל מאודך כשאתה מברך את אלוהיך, מודה לו (וכל שאר הדברים שכתובים בטקסט), וזה בעיני ייחשב הרבה יותר. כך גם לעניין הקידה: אם בקידה אתה מתכוון לומר שלום לזה שאתה קד לו, זה מה שיעמוד מאחורי הקידה (וזה בסדר ומותר עפ"י הרבה דתיים שעושים זאת). אם בקידה אתה מתכוון לומר שזה שאתה קד לו הוא אדם (או פסל או תמונה) שאתה סוגד לו, מייחס לו כוחות עליונים על טבעיים, ושכל מה שאותו אחד יגיד לך (או תחשוב שאותו אחד רוצה) תעשה, אז זה כבר מצד אחר לגמרי. איך אמרו חז"ל? "הכל בראש".
 
בעיניך יחשב יותר

אבל מי לידך יתקע שגם בעיני אלוהיך? שים לב, חלק מכל נושא הגינונים בדת הוא "למראית עין". לזכרוני, גם איסור מאכל בשר בחלב מגיע מאותו מקום - גם אם ידוע לך בוודאות שהבשר בשר טלה, והחלב מפרה, עדיין בשל חשש ממראית עין אסור לערבב. או אולי אני מבלבל עם נושא אחר לחלוטין.
 

Boogieman

New member
אתה כנראה מדבר על עוף.

עוף לא נחשב כ"בשר" כך שטכנית, מותר לאכול אותו עם חלב. אבל ההלכה אוסרת זאת מסיבות של "מראית עין". כלומר, הדמיון בין עוף לבשר יכול ליצור בילבול או לטשטש את רעיון ההפרדה.
 
לידיעתי, האיסור היחיד המופיע בתנ"ך הוא

"גדי בחלב אימו". כל השאר זו פרשנות מאוחרת. אחת הסיבות ל"כל השאר", להבנתי, מקורה במראית עין.
 

bmt29

New member
פרשנות מאוחרת?

במידה ואתה קראי שאינו מאמין בתורה שבע"פ אז טענתך נכונה.
 
לא עניין של אמונה

תקופתה של התושב"ע על פני התורה שבכתב זה עניין של בחירה, והבנת תהליכים שקרו בחברות בזמן שהתגבש הקוד המדובר. אבל כן, חלק גדול מהתושב"ע זו בעצם פרשנות למקרא. משה קיבל תורה מסיני ומסרה לנביאים - משמע התושב"ע אינה מאוחרת מהתורה, אולם זה לטענת התושב"ע עצמה.
 

bmt29

New member
אני חושש שלא הבנתי.

כמו שאמרת התושב"ע נתנה יחד עם התורה שבכתב. מה הופך אותה למאוחרת מהתורה? JB
 
זה באמת עניין של אמונה

אם התושב"ע נתנה או לא נתנה במעמד הר סיני... בלי קשר, לבד מהסימון שלי כקראי, לא סתרת טענתי. מהיכן האיסור על אכילת בשר וחלב?
 
שוב, ענית על "מתי" - שאלה שאינה רלוונטית בשום

צורה לדיון. מדוע ההתעקשות לענות על מה שלא נשאל והוא בין כה צדדי, במקום על העיקר?
 

bmt29

New member
אווו סליחה, משום מה קראתי "ממתי" במקום

"מהיכן". התשובה כמובן: סדר קדשים מסכת חולין פרק ח' משנה א' שורה ראשונה: "כל הבשר אסור לבשל בחלב, חוץ מבשר דגים וחגבים." מקווה שעניתי על שאלתך... JB
 
ובכל זאת

דף קד,א גמרא: ...כל הבשר אסור לבשל בחלב מהן מדברי תורה... כלומר התושב"ע במקרה זה מסתמכת על התורה הכתובה. אלא שבתורה הכתובה זה אינו מופיע. לכן אני שואל, מדוע ההלכה כפי שהיא בתושב"ע? האם נתנו הלכה כאילו דאורייתא, כאילו אין צורך לתת דין וחשבון עליה? אפילו בתורה, מנסים להבין ולתרץ מצוות שונות. על אחת כמה וכמה בתושב"ע. בינתיים נתת מראה מקום להלכה, אבל עדיין לא קיבלתי הסבר, מדוע ההלכה הזו קיימת, אם ברור לנו שמקור ההלכה באותו פסוק בתורה, ולא במקור חיצוני שאנו קשור לתורה.
 
למעלה