קרב מגע בעתיד

חגבים

"אך את זה תאכלו מכל שרץ העוף ההלך על ארבע אשר לו כרעים ממעל לרגליו לנתר בהן על הארץ: את אלה מהם תאכלו את הארבה למינו ואת הסלעם למינהו ואת החרגל למינהו ואת החגב למינהו: וכל שרץ העוף אשר לו ארבע רגלים שקץ הוא לכם: (ויקרא, י"א, כ"א-כ"ג) אגב, גם ג'ירפה זה כשר - למה לא אוכלים? כי לא יודעים את הילכות שחיטת החיה הנל.
 
אף אחד לא יתקע לידי שכך זה גם בעיני הקב"ה

אבל אני לעומת אחרים (כל מיני רבנים גדולים וחכמים) מדבר בלשון עצמי ולא מתיימר לדעת מה אלוהים חושב. מה שכן, מכיר את הסיפור על פתיחת שערי שמיים במוצאי יום כיפור? הסיפור בגדול מספר שישבו בבית הכנסת כל האנשים והתפללו ובכו במשך זמן רב ולמרות זאת הרב הרגיש ששערי שמיים לא נפתחו. פתאום קם ילד קטן, ולפני שמישהו הספיק להשתיק אותו הוא החל לדקלם בקול רם וצלול את אותיות האלף-בית בכוונה גדולה (לקרא ולהתפלל הוא לא ידע). כולם הביטו בו בהשתאות, וכשהוא סיים הלך אליו הרבי, חיבק אותו ואמר לו שבזכותו נפתחו שערי שמיים ושאפשר לסיים את הצום
. זה סיפור די ידוע (אני מכיר אותו מילדות) ומוסר ההשכל שלו הוא כמו שאמרתי קודם: מה שחשוב זה הכוונה מאחורי הדברים, ופחות הדברים עצמם (תלוי כמובן מה הדבר, אבל במקרה של קידות כמו שנידון כאן, אז זה תופס חזק לדעתי). רן.
 
מכיר בגרסא שונה במעט

שוטה הכפר, לא ילד, ושריקה/משרוקית, לא דקלום הא"ב. בכל מקרה, זהו סיפור חסידי, לזכרוני. למתנגדים ייתכן שיש זוית ראיה שונה.
 
לא היינו הך

הענין בסיפור הוא שמדובר על אדם (ילד או שוטה או אילם, לא משנה) שאינו יכול לקיים את התפילה כהלכתה, ובכל-זאת בקשתו מתמלאת כי יצאה "מהלב". זה לא אומר שלכל אדם אחר מותר לנהוג כמוהו.
 
אם אתה כבר כאן, תוכל לפתור סוגיה עבורי?

במקום שבעלי תשובה עומדים וגו' - למה אסור לאדם לחזור בשאלה כדי שיוכל לחזור בתשובה ולעמוד במקומם של בעלי תשובה?
 
זו כבר שאלה ליצחק... אבל נראה לי (מהגיוני,

לא מלימוד) שאין סיבה שאדם ירד כדי לעלות אם הוא יכול פשוט לעלות; ומקומם של בעלי תשובה אינו בהכרח מקום כל-כך טוב (אחת הגרסאות ששמעתי היא שבעלי תשובה, מרוב הכאה על חטא או מרוב דבקות, לא מתרחצים - ואפילו צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד לידם, בגלל הריח...). מה עדיף? גנב שהחזיר את הכסף שגנב, או אדם שהחליט ברגע האחרון שלא לגנוב?
 
גנב ששמר על הכסף, ואז בא גנב אחר וגנב ממנו

שנאמר, הגונב מגנב פטור מעמידה במקום. וברצינות, לא רואה הבדל -גם גנב שהחזיר את הכסף וגם גנב שברגע האחרון לא לקח את הכסף - שניהם פסולים - שניהם חדרו לרשות הפרט, ועשו בשל אחר כבתוך שלהם. עצם המעשה של נגיעה בשק הכסף, אינה מעלה או מורידה כאן. עצם ההתפרצות לקניינו של אחר היא החשובה.
 
נק' נכונה, אבל אני לא חושב שזו הנק' המרכזית

אני מבין מהסיפור שהנושא של הילד / השוטה שהצליחו היכן שחכמים ומנוסים לא הצליחו בא רק כדי לחדד את הנק' של להוציא את הדברים מהלב. אפשר היה לספר את אותו סיפור על תלמיד חכם וצנוע שישב בירכתי בית הכנסת והתפלל בשקט ובכאב בזמן שכולם עשו זאת חיצונית ביותר אנרגיה ובכל זאת הוא זה שהצליח לפתוח את שערי שמיים, אבל אז זה אולי היה מדגיש את הנושא באופן אחר. הנק' המרכזית בעיני היא העבודה מהלב ולא שרק אם אתה לא יודע אז זה תופס.
 

bmt29

New member
מראית עין לא תהיה בדיוק תקפה במקרה שכזה.

שכן רוב האנשים לא יתיחסו אל הקידה כאל סגידה ומכאן שלמראית לא תהיה חזקה על כך. JB
 

bmt29

New member
תן לי שבר...

הרי כל עניין הסיפור היה שהטבעת נזרקה כדי לגרום לו להשתחוות. ההבדל בין זה לבין קידה פשוטה באימון הוא תהומי... JB
 

bmt29

New member
אגב, בנה של חנה לא עשה מעשה "בסדר".

לפי ההלכה הוא היה צריך להרים את הטבעת ולא לסכן את נפשו... JB
 

bmt29

New member
הממ בוא נראה:

"ויצא משה לקראת חתנו וישתחו" - שמות י"ח, ז. אתה מבלבל. אין בקידת נימוס משום כריעת ברך בפני מלך. קידה כזו היא שוות ערך ללחיצת יד או חיבוק ידידותי. כמו הינד ראש מוגזם. JB
 

ofir c

New member
דרך אגב

כוונת קידה זוו השתחוות והינד ראש סימן לשלום
 
אופיר, חפש פה דברים שכתב issacl

הרב יצחק ליפשיץ, שמלמד אייקידו בירושלים, הסביר פה כמה פעמים שזה בסדר לקוד קידה אחד לשני. ממליץ לעשות חיפוש, ולהתלהם פחות.
 

amir_aikido

New member
../images/Emo45.gif מעט קישורים

כמי שלא מתיימר להבין דבר ביהדות, מצורפים קישורים אל דבריו של יהודי חרדי וחושב: http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=1262&msgid=70275958&archive=1 http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=1262&msgid=76148123&archive=1 http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=148&msgid=57732005&archive=1 אבל, בסופו של דבר, להבנתי הצנועה, הכל מסתכם באמירהעשה לר רב, את מנהגי היהדות האישית שלך אתה המגדיר, בשיח האישי שלך עם אלוהים. אמיר
 

Tonjin

New member
אותי תמיד מפליא איך ומדוע יוצאים כמה רבנים

כנגד קידות ולא נגיד, כנגד ההצדעות המקובלות בצבא, הייתי רוצה לחשוב שזה בגלל שחסרה להם החוצפה, אבל איכשהו אני חושש שזו לא התשובה הנכונה...
 
שלום גוטמן איני מתיימר להיות רב אבל ...

כמי שבעבר היה דתי מבית אבא זכורים לי ובצורה חזקה מאוד הסממנים שהיו בבית הכנסת וכמובן בכותל המערבי . הסממנים כללו : קידה בכניסה לבית הכנסת (נשיקת מזוזה בכניסה לכל דלת כמו בבית הכנסת) קידה מול היכל הקודש קידה בכניסה לכותל המעריב קידה מול הקיר יציאה מבית הכנסת כשפניך אל ההיכל יציאה מהכותל המערבי כשפניך מול הקיר ולא אחוריך זכור לי גם כשעשיתי קראטה בעברי כי : קדנו בכניסה לחדר האימונים ( כמו בבית הכנסת) קדנו בכניסה למזרון יצאנו תמיד עם פנינו למזרון ולא הפנינו את הגב/אחורינו למזרון יצאנו עם פנינו מדלת הכניסה ולא הפנינו את אחורינו משום מה זה הזכיר לי את בית הכנסת כמו הכניסה לכותל (אולי רק לי ? ) כשקדנו למאמן יפאני/קוריאני לקידה היתה משמעות רבה יותר מאשר רק אמירת שלום בביקור האחרון של אחד ממאמני האיקידו הבכירים שביקרו אצל "אייקידו" מנהל הפורום השכן ביקשתי לבדוק את הקשר שבין הסממן הדתי לבין האימונים באייקידו בפרט ובאומנויות לחימה בכלל כמו כן ביקשתי לשאול האם יש קשר בין ההתקדמות בדירוג הבכיר בתחומים הנ"ל לבין הקשר הרוחני/דתי או כל שם אחר שרק נבחר . סממנים דתיים הם לא מעט לטעמי "בראשינו" אבל הם מאפיינים דתיים בכל מקרה באם נרצה ובאם לאו . כבודו של הרב דר' יצחק ליפשיץ (שהוא גם מאמן אייקידו) במקומו אני רק זוכר שוב שבבית אבי שהיה איש דתי ומאמין מאוד הדברים האלה צרמו מאוד ואפילו היו "עילה " לבקשות חוזרות ונשנות ממני להפסיק לעסוק בתחום הנ"ל חיים נ.ב: האם הקידה בתחילת וסוף כל אימון מול תמונתו של מיסד וראש שיטת האייקידו אינה סממן רוחני/דתי משהו ?
 
למעלה