הקונצנזוס המדעי לא מעניין אותי בכלל
זה לא שיקול, כמו שלא שיקול שיש קונצנזוס בין התאיסטים על קיומו של אלוהים. כפי שכבר הסברתי, להגיד "מדענים מסכימים שהאבולוציה תקפה" זו קביעה טאוטולוגית, משום שמדעני אבולוציה, ראשית, הם אנשים שמלכתחילה חושבים שהאבולוציה תקפה. זה תנאי להיותם מדעני אבולוציה. אדם לא הולך להקדיש את חייו למשהו שהוא לא מאמין בו. שנית, שאר המדענים או שאין להם דעה על האבולוציה (היא לא בתחום עיסוקם), או שהם מקבלים את הדעה הרווחת בקהילתם, משום שהם שייכים לקהילה, ואילו לא היו מקבלים את הדעה הרווחת לא היו שייכים לקהילה (כפי שאינך יכול להיות חרדי, ולא להאמין באלוהים). אחרי מכניקת הקוונטים: למה דווקא אחריה? בדרך כלל מדברים על תאוריה שתסביר את הממצאים הכי טוב, נכון. אבל תאוריה זו נחשבת לזו שמתארת את האמת המוחלטת. אין טענה שמכניקת הקוונטים, למשל, לא מתארת את העולם התת-אטומי כפי שהוא. המדענים משאירים מקום לקביעה שיכול להיות שהם טועים. הם חייבים לעשות זאת, שהרי ההסטוריה הוכיחה שהמתודה שלהם מובילה בלא הרף לטעויות, ומדען שיצהיר שלא יכול להיות שטעה, פשוט ייחשב לאדם שלא למד הסטוריה, או בחר להתעלם ממנה. אבל המדען לא יצהיר שטעה, אלא רק שאפשרות זו קיימת עקרונית, לאור נסיון העבר.