קפוץ משחק, קפוץ!

[DDN]

אחד האורקים עוצר בדהרתו ליד אריזארד

"בוא!" הוא אומר ומושיט לך את ידו, "תרכב איתנו" הדהירה מביאה אתכם בסופו של דבר, לאחר כשעתיים של דהירה מהירה לפתחה של מערה. זה המקום לפי ההשערה של אדם, בו היו אמורים לנחות נאורון ואלכסנדרה. "אף פעם לא ייחסתי למערה כאן חשיבות", אומרת ניקול, "הייתי משחקת פה כשהייתי קטנה. יש פה אפילו אגם בפנים. אבל לא משהו מיוחד"

 

[Nihau]

"מה נעשה עם הסוסים?"

שאלה ניהאו בעודה יורדת מהסוס ועוזרת לג'ייד לרדת גם כן.

 

[dragon zlotnik]

"אולי נקשור את הסוסים למשהו"

מציע אריזרד ויורד מהסוס, מחכה שמישהו יציע מה לעשות.

 

[Nihau]

"למה לקשור? אולי תהיה להם סיבה טובה

לברוח או לחזור לארמון? אפשר פשוט לבקש מהם להשאר כאן או שאנחנו נחזור ברגל לארמון, אנחנו ממהרים לתפוס את נאורון, אחרי שנתפוס אותו לא נמהר כל כך, יהיה לנו זמן ללכת חזרה לאט."

 

[dragon zlotnik]

"טוב נו, בוא נזוז אין זמן לזה"

"השאלה היא...איפה לחפש"

 

[DDN]

מנהיג האורקים יורד מסוסו,

ובוחן את הקרקע בכניסה למערה. "עברו מכאן ארבעה אנשים" הוא פוסק. ניקול יורדת מהסוס ואומרת בהרהור: "נשאיר את הסוסים כאן ונבקש מהם להישאר כמו שניהאו הציעה. לא נקשור אותם כמובן". היא פונה אל הוריל, "אתה חושב שהמערה זה מקום מתאים לך ולג'ייד?" היא שואלת בדאגה.

 

[Nihau]

ניהאו פנתה לטפל בעיניין הסוסים

 

[iguessgrampy]

ג'ייד יורד מהסוס ומתיישב בצילו של

אחד העצים, בודק את ידו הכבר לא כל כך שבורה.

 

[DDN]

"יהיה עדיף שתיכנסו איתנו"

אומר מנהיג האורקים להוריל, "בפנים נוכל להגן עליכם. כאן בחוץ? העולם גדול". הוא אומר בעוד הוא מתחיל לפסוע לכיוון המערה. הוא מלחשש כמה מילים וכדור אור נדלק בידו, הוא משלח אותו קדימה. ניקול מתחילה לצעוד אחריו, האורקים האחרים כמדומה, מתכוונים ללכת במאסף. הוריל מושיט ידו לג'ייד, לעזור לו לקום, "ניכנס?"

 

[Nihau]

ניהאו הולכת במאסף, הרחק מהאור ואז

משחררת את צלצר שילך אחריה. זו הדרך הטובה ביותר למנוע התקפה מאחור לפי דעתה והגיע הזמן שהיצור המסכן ימתח קצת את רגליו, להיות כל היום בתיק בטח היה לא נוח. היא מצידה לו צריכה אור, לא יותר ממה שמסתנן אחורה מכדור האור של האורק.

 

[snift]

אדם נכנס למערה לפני ניהאו

בעקבות שאר הנכנסים.

 

[iguessgrampy]

ג'ייד מושיט לאביו את ידו וקם, מנקה

את ישבנו מעלים. "ראית איך היא פשוט ריפאה לי את היד ככה? זה היה קסם נחמד מאוד", חיוך מרוצה מרוח לו על הפנים.

 

[DDN]

הוריל מחייך

"גם אותי היא רפאה אתמול. ראית איך הרגל שלי נראתה, נכון?" לוקח את ידו של ג'ייד והם נכנסים למערה. המערה עצמה מוליכה עמוק פנימה ולמטה. "יש לי הרגשה שאנחנו צועדים הרבה זמן", אומרת ניקול, בוודאות בחוסר נוחות בעמקי האדמה. אתם צועדים עוד מעט, עד שאתם שומעים מקדימה קולות חלשים של בכי.

 

[Nihau]

ניהאו לוחשת לניקול לעצור ומתקדמת עד

אליה לדיון קצר. "אני יכולה לראות היטב בחושך הזה. את רוצה שאסייר קדימה?"

 

[DDN]

האורק אוחז בידה של ניהאו.

"אני אבוא איתך, הוא אומר", אתם צועדים בצללים, לכיוון קולות הבכי. יש לניהאו הרגשה שצלצר צועד לידם, למרות שהוא בלתי נראה לחלוטין באפלה. פתח המערה מתרחב בהמשך, ונפתח להיכל גדול, אתם תופסים מחסה מאחורי אחד הזקיפים. החלל הוא ענקי ומואר, כנראה מבנה האבן. במרכז המערה ישנו אגם שקט שבמרכזו אי. סמוך לגדות האגם, בצד שלכם, אתם מבחינים באלכסנדרה, יושבת על אחד הסלעים, ממררת בבכי.

 

[Nihau]

ניהאו עצרה את האורק וסימנה לו לחכות

היא יישרה את בגדי הכהונה שלה, עטתה על פניה הבעה רצינית וחשבה היטב על מה שהיא הולכת לעשות עוד רגע. היא נשמה עמוק ואז יצאה החוצה מאחורי זקיף האבן. התקרבה לאלכסנדרה באיטיות, כמעט מלכותיות, ונעמדה לפני אלכסנדרה לוחשת את שמה בעדינות. "אלכסנדרה, הלכת לאיבוד ועכשיו מצאתי אותך. דאגתי לך. ספרי לי מה שבר את ליבך?"

 

[DDN]

אלכסנדרה מתנערת מהבכי שלה,

מביטה במבט מזוגג אל ניהאו: "הוא שיקר לי. אין לו שום תרופה בשבילי. אין תרופה בשבילי. הוא ניצל אותי להגיע לפה. עכשיו הוא הולך להחיות את המלכה ולהשתלט על העולם. ואין אף אחד שיכול לעצור בעדו". הדמעות עדיין זולגות על לחייה. עכשיו ניהאו מבחינה בשרשרת גדולה שנעולה סביב רגלה של אלכסנדרה ומצמידה אותה לסלע. "הוא השאיר אותי כאן לחכות לגיאות. הוא אמר שהמים של האגם מכושפים וידאגו שלא ישאר ממני כלום. אני לא יכולה לשבור את השרשרת. .. .. "

 

[snift]

אדם, ששמע את הדברים, מתקרב גם הוא

לאלכסנדרה. "אולי הוא שיקר בנוגע לכך שיש לו תרופה, אבל תרופה כזו אכן ריימת, צריך רק למצוא אותה". הוא רוכן ובוחן את השרשרת.

 

[dragon zlotnik]

אריזרד פונה אל אדם,

ושואל אותו,"VARARת הזאת מחוברת בקסם או בכוח?"

 

[Nihau]

ניהאו מסתכלת על האבן ואומרת לאדם

"אולי השרשרת מכושפת, אולי המנעול קסום, אבל האבן היא רק אבן. אם נשבור את האבן אפשר יהיה לקחת את השרשרת והמנעול ולמצוא להם פתרון אחר כך, דבר ראשון צריך למנוע מאלכסנדרה לטבוע אחר כך יהיה זמן למצוא תרופה" אל אלכסנדרה היא פונה בקול מרגיע "אנחנו כבר נשחרר אותך ואל תדאגי, ביחד נמצא גם תרופה בבוא הזמן, בינתיים אני יודעת שאת חזקה, את יכולה לפוצץ את הסלע הזה מהקרקע כמו שפוצצת את הקיר בארמון"?