קטע שחייבים לתרגם

[dina199]

אין שום חלון

 

[dina199]

'אנשי מקצוע' טוענים שיש חלון הזדמנויות

שנסגר אפילו בגיל 3 ולא 5 (מבחיתנם אפילו גיל 5 זה מאוחר מדי).
ואם לא מטפלים אינטנסיבית בגיל הזה (זאת מפציצים את הילד בטיפולים) אז יותר מאוחר כבר אין סיכוי לשום דבר.
מאחר ואני לא 'איש מקצוע' מותר לי לא להסכים עם הגישה שלהם

 

[ענבלית8]

הנה צורה אחת לעשות את זה

להפחית שימוש בערוצי תקשורת שונים בבת אחת. למשל להשתמש רק בתנועות גוף ללא מילים, לצמצם לתנועות גוף מעטות וברורות. למשל במקום להגיד:תן לי את הספר שעל השולחן" , להצביע על הספר וביד שניה לעשות תנועה של יד מבקשת.

עוד צורה: להפסיק לתת הוראות. להדגים בלבד ולהשתמש רק בקולות נעימים כשנהנים ביחד ממשהו. למשל: לא לתת לילד מיליון הוראות לבנות מגדל מקוביות ואז בוא נהרוס אותו קדימה 3 4 ו... במקום זה פשוט לבנות לאט ובתנועות מודגשות את המגדל לידו ולהפיל אותו בכייף. ואחרי כמה פעמים שהוא מצטרף להפלה לחייך או ךעשות איזה קול בזמן ההפלה.

שתי דוגמאות לדברים מאוד בסיסיים שאפשר לעשות עם ילד קטן.

 

[Anat Shemer]

 

[arana1]

פרשנות שגויה, מצמצמת, של החוויה

וזה בעייתי במיוחד לקחת דברים שהם הכי ספונטנים, שכל משמעותם וערכם נובעת מהאמת האותנטית שבהם ולהפוך אותה לספר הוראות
זה כמו לתת הוראות איך לא לתת הוראות
ילדים ממש מרגישים בזה
במיוחד אוטיסטים

הפרשנות מצמצמת כי היא שוב יוצאת מההנחה של עליונות ותקינות החוויה הקיומית של האדם הנורמטיבי
ולכן היא מדמה את האוטיסט כמי שלוקה באינטגרציה בין ערוצית דווקא בגלל שיש לא אינטגרציה מאוד טובה בין מילים ותנועות גוף ומבטים
אלא מה ? בדיוק משום איכותה היא שונה
אז במקום לנסות להכיר ולהכיל ולקדם את האינטגרציה הבין ערוצית היחודית לאוטיסט
מסיקים
מתוך מבט אגוצנטרי
שאין לו אינטגרציה כזאת ולכן צריך להביא לו אותה בהפרדה
להתייחס אליו כאל מפגר

לכל אדם יש את האינטגרציה היחודית לו
דווקא אצל אוטיסט היא מאוד מאוד טובה
ולכן היא גם מאוד פתוחה ורגישה
אז מצד אחד רומסים את הרגישות הזאת ומצד שני מסיקים שהוא לא מוכשר לבו זמניות שהיא הבסיס ליחודיות הזהות וכופים עליו בו זמניות שמאפיינת ונכונה רק לנ"ט

גם לאוטיסט יש תפישה רב ערוצית
תפישה שמחברת בין הגוף למילה לתנועה למבט....
אלא מה
התפישה הזאת שונה
וכל עוד לא יבינו ויכילו את שונותה כהווייתה אנחנו בבעיה מאוד מאוד קשה

התפתחות זה עידוד הדרך היחודית שבה אנשים שונים חווים את בו זמניות הערוצים השונים
היחס המטומטם והמטמטם והמזיק למי שנחשבים כמופרעי קשב למשל
מבטא חוסר יכולת להבין ולקבל ולהכיל ולראות את היופי המופלא בדרך שבה אנשים שונים מחברים את הערוצים השונים בדרך המקורית והיחודית להם
מערכת אמיתית, שמסוגלת לקיים באמת הכללה מהותית של שונות הפרטים, הייתה יודעת להענות לזה במקום לעשות את מה שתואר כאן
ומה שתואר כאן הוא תוצאה של תצפית שנשענת כולה על ההנחה שהצופה הוא מרכז העולם
ושהנצפה הוא טעות שחיה בשוליו

אני חוזר על ההסבר הזה שוב ושוב,במילים שונות, כי אנשים, למרות שנדמה להם שהם מבינים בכלל לא מבינים את זה
לאדם עם אינטגרציה מסויימות בין הערוצים נדמה שלאדם עם אינטגרציה אחרת אין יכולת או צורך בתפישה רב ערוצית
זו טעות שאפשר לתאר אותה כלקות בTOM
וכל הנ"ט סובלים ממנה אנושות
ולכן הם גורמים גם לאחרים סבל

 

[Anat Shemer]

והנה שלושה סירטונים

שממחישים חלק ממה שעינבלית תארה: רואים כאן תקשורת לא מציפה של אבא ואמא, כלומר - הרבה פחות מלל והרבה יותר תקשורת בערוצים אחרים , קצב איטי שמאפשר לילדון זמן קליטה ועיבוד כפי שנכון עבורו, שפה מזמינה ולא הוראות או שאלות. רואים שיתוף בחשיבה, ביצירתיות, בחוויות. בנוסף אפשר לראות שההורים פועלים ביחד, כשותפים שווים לילד.

https://www.youtube.com/watch?v=3Dw-PD4mmPc
https://www.youtube.com/watch?v=fmliD8pqp4U
https://www.youtube.com/watch?v=_ETlkjNIv_Q&list=PL0524rfv_g2ab5v0A06ApDasfbT0z-mrI&index=8

מתנצלת על האנגלית, זו משפחה מקומית....

 

[arana1]

לא מוצא חן בעיני

כמו שחשדתי זה נראה כמו שימוש, או יותר נכון ניצול, של נחמדות מעושה על מנת למשמע, למסדר, למסגר את הילד

וזה בדיוק ההפך ממה שהאוטיסט צריך
כי הוא כמו כל ילד
ואפילו יותר
רגיש במיוחד לצרימות שנובעות ממסרים סותרים

הילד צורח בהתרגשות והאב משקיט אותו, למה ?
הילד מבצע את הדברים לא ביחד אלא בזמנו
רוצה ללכת לכיוון אחר
להפסיק פעולה מסויימת שאין לה ערך בעיניו וללכת למקום אחר
מה בדיוק הבעייה עם זה
שיתוף אמיתי
לא מעושה
היה מכיל בדיוק את זה
במקום למשטר את הילד במסווה של נחמדות

ילד לא ממושטר ולא ממוסגר לומד עם הזמן לשתף פעולה מבפנים,באמת, בצורה תורמת ויצירתית ולא בצורה קפואה ומשמימה שמנותקת ממהותו הפנימית

נכון שאוטיסטים הם מאוד מאוד מפוזרים לכל הכיוונים ולכן האינסטינקט הראשוני זה לסדר אותם
אבל הפראות הזאת היא ביטוי של רגישות לאיזה שהוא סדר פנימי אחר
מהותי יותר
הדדי יותר
ולכן לא נכון לנסות למסגר אותה בצורה שהוצגה בסרטונים

מה שמציף זה המסרים הסותרים ולא הקצב או המילוליות
שפה הוראתית זו שפה המבוססת על סתירה פנימית ולכן אוטיסטים ובכלל ילדים ואנשים הגונים נוטים להתעלם ממנה במצבים מסויימים

ההורה בתמונה לא פועל כשותף שווה
הוא מעמיד פנים שהוא שותף שווה בשביל להכניס לילד את האינטרס שלו מתחת לחגורה
אין דבר גרוע מזה
במיוחד לאוטיסט

 

[ענתנוי]

שגיאה חמורה

זו הדרך הנכונה לנרמל את ההתנהגות של הילד ולחסום את הפוטנציאל האמיתי שלו.

למידה, גם ברמה העצבית וגם ברמה האנושית, היא תוצאה של יצירת הקשרים או קישוריות בין קבצי מידע שונים.
צמצום ערוצי התקשורת לא יוצר סביבה שקטה אלא סביבה "ריקה" שלא מכינה אותך לחיים האמיתיים שבהם כל הגירויים והערוצים קיימים בו-זמנית. זה כמו לצמצם לא את כמות האוכל שאתה מקבל אלא את איכותו.....

להפסיק לתת הוראות, להפסיק לנסות ללמד אותו לחקות ולהפסיק להעמיד פנים שאתם נהנים. אוטיסטים קולטים את כל הכוונות הנסתרות ואם אתם מנסים ללמד אותם את הדרך הנכונה (לדעתכם) להשתמש בקוביות אתם מפריעים לו למצוא את הדרך שמתאימה לו, מדכאים את היצירתיות שלו ומלמדים אותם שאסור להם להראות לאחרים שהם יותר חכמים, יצירתיים ומקוריים.....

 

[dina199]

שאלת תם: למה להרוס דבר שבנו אותו ?

הרי כשבנו משהו המטרה היתה בניה ולא הריסה. לכן למה להניח שיש תענוג בהריסה של דבר שהושקעה אנרגיה בביתו ?

 

[Anat Shemer]

???

את מתכוונת לכך שהמגדל נפל להם בסוף? אם כן, אז זה קרה בגלל שהוא היה גבוה וצר. אבל זה לא ממש הפריע לאמא ולילד כי המטרה לא היתה שהמגדל ישאר וגם לא שהוא יפול. הם פשוט היו ביחד.

 

[dina199]

לא על הדוגמה הספציפית.

אלא על ההמלצה לבנות מגדל ולהרוס אותו ולהציג את ההריסה כפעולה כיפית.

 

[ענבלית8]

לבנות מגדל ולהרוס

זה סתם דוגמה למשהו שתינוקות וילדים קטנים עושים ונהנים ממנו...

 

[dina199]

ואם ילד ספציפי (במיוחד א"ס)

נהנה רק מהבניה ותוצר ממשי סופי. ולא נהנה ההריסה (כי אין הגיון להרוס בכוונה דבר שהשקיעו זמן ואנרגיה בבניה שלו) , האם הוא חייב ללמוד
שבגלל תינוקות רגילים וילדים קטנים רגילים נהנים מההריסה אז גם הוא חייב ?

 

[מהכא להתם]

תראי, אני לא מתיימרת להבין משהו על הפחת העומס

ובטח יקפצו עלי פה אבל הפחתת העומס עבור בני משמעה:הרבה זמן חופשי בו הוא לא נמצא במסגרת בחברת ילדים ואין ממנו דרישות. לא ללבוש תחתונים. לאכול אוכל מצומצם. לא לדבר עם ילדים .אגב, חגגנו לאחיו יום הולדת כיתתית בנוכחות כ40ילדים.להפתעתי,הילדון אמר מראש שירצה לברך. הוא ברך בפנטומימה ברכה מ ד ה י מ ה שהמציא. הוא ליטף את עצמו על הראש ועשה תנועות של ארנב.אחכ הסביר לי שהמשמעות היא שהוא מאחל לאחיו ש...ילטפו אותו ברכות כמו שמלטפים ארנב. הפחתת עומס זה קודם כל להיות גאה עד השמיים מהילד כמו שהוא בלי לנסות לשנות.

 

[arana1]

הפחתת עומס זה לא לבוא בדרישות,בוודאי,גם

ולקבל את האדם כמו שהוא
בטוח
אלא שיתכן שאפשר וצריך למצוא גם סוג של יחד שלא מעמיס
כי האדם, כל אדם, צריך ואוהב גם חברה והתייחסות של אחרים
ולכן נשאלת השאלה איזה יחד,איזה ציפיות,איזה תקשורת עם אחרים אינה מעמיסה ויוצרת קצרים


האם אפשר לתאר ציפיות ויחסי גומלין, אולי אפילו כאלה שכוללים דיבור, שלא יוצרים עומס על אוטיסטים
העובדה שאת מתארת כאן רק חוסר נוכחות וחוסר ציפיות וחוסר קשר כמה שמפחית עומס אומרת שיש כאן איזה שהיא בעייה

 

[מהכא להתם]

לא אשאל איפה ראית חוסר נוכחות וחוסר חברה

כי אולי ראית משהו שאני מפספסת...הילד נמצא רוב הימים עם בני גילו כ6 שעות ביום והשאר עם בן משפחה.מבחירה שלו. לא מדבר עם בני גילו.מדבר איתנו ההורים האחים וכל צוות הגננות הרבה.זה בסדר מבחינתי. לא רואה שום סיבה לשנות.לא חושבת שחווה "חוסר נוכחות".אלא שמעדיף לתקשר עם מבוגרים או ילדים גדולים ממנו במספר שנים מהותי. וגם עם הכלב והחתולה.זכותו.לא מבינה באוטיזם אבל לומדת את הנושא ומבינה הרבה במה שעושה לילדי טוב.
ומברכת יום ההולדת שלו לאחיו עשינו משחק...אמרנו לכל הילדים שעכשיו מותר לברך רק בפנטומימה.ראו את האושר על פניו כשהוא קלט שהוא היה הראשון וכולם אחריו.
א ב ל לפעמים אני גם שואלת את עצמי אם הוא לא בודד בלי אף חבר בן גילו.
אין לי תשובה. בטוחה שאתה תדע לפענח יותר ממני.
כן...שחור לבן בגוונים.

 

[מהכא להתם]

אגב, הפעילות האהובה ביותר עליו בימים אלו היא

ללמוד ביחד איתי או ליתר דיוק ללמד אותי.זה הולך ככה.אני צריכה להיות בחדר אחר.יש לו מדריך חרקים שהוא אוהב.הוא קורא משפט מהמדריך ורץ מהחדר השני לומר לי את המשפט.כך גיליתי היום שלעכבישים יש שיני ניבים חלולות.כל פעם הוא משנן משפט שקרא ורץ באושר לומר לי אותו.הוא משתף אותי במה שמעניין אותו.כמובן שמדובר במדריך חרקים שלא רק שלא מעניין ילדים בני 6וחצי אלא גם את רוב המבוגרים.וגם אותי זה לפעמים אממממ....מייגע.אבל כל עוד הוא שמח אני זורמת.ולפעמים זה באמת מרתק.

 

[arana1]

לימוד משותף מרגש הרבה אוטיסטים

וזו גם הסיבה שטופלים עליהם אובססיביות וחוסר כישורים חברתיים ודיבור לא מתאים לסיטואציה
נקווה שיום אחד הוא יזכה למישהו שמתרגש מזה בדיוק כמוהו
לדעתי יש לזה סיכוי

אוטיסטים מתחברים דרך גילוי משותף של העולם
לדעתי זה הדבר הכי יפה והכי משמעותי
לצערי הסביבה עדיין לא מוכנה לקבל את זה ולהכיר בזה
כי נ"ט הרבה יותר מתחברים דרך מי עשה למי למה וכמה ואיפה

 

[dina199]

באיבחון של הבן שלי כתוב שהוא

אוהב תחום מסויים. והיום הוא לומד את התחום הזה באוניברסיטה.
אז היום זה נחשב כתחום אקדמי רגיל ולא כמו `תחום עניין מצומצם`

(שלא מתאים לנושאים הנכללים ב`חוק חינוך חובה חינם)

 

[מהכא להתם]

זה ממש מעודד מה שאת מספרת.אבל נשאלת השאלה

האם בנך נהנה מהלימוד באוניברסיטה ? לכאורה זה אמור להיות ברור מאליו.אך אולי אחרי שנים של אוטדידקטיות -זו הפכה להיות דרך הלימוד החביבה עליו? או שהוא משלב:ממשיך ללמוד לבד ורק נבחן/עושה עבודות.בבקשה אם זה לא אישי מידי שתפי.מעניין איך הדברים מנקודת זמן אחרת משלנו.למרות שכל אחד הוא אינדוידואל בשבילע זו מעין הצצה לעתיד