הפרידי את הדת מהמוסריות
היתה לך דת שהחזיקה אותך? הרי כל פעם שאני הדוסית הולכת ברחוב ויוצא לי לדבר עם חילוני השאלה השניה שלהם היא כל הדתיים כמוך? התשובה היא כל דתי הוא לעצמו, יש הרבה דתיים גנבים, ויש אנסים, כל אדם הוא האשיות שהוא יצר (בעזרת הוריו והמורים שלו). למה לדת יש סטיגמה? אם אני דתי אסור לי לגנוב, אסור לי לשקר, אסור לי ללכת לזונות וכו' מדוע כשאדם דתי גונב בראש ובראשונה אומרים הוא דתי והוא גנב. מה הקשר בין מוסריות לדת? הדת מנסה לעשות אותך מוסרית ובדרכה שלה, לתת גבולות,אצל כול חוג הגבולות הם שונים, ההורים שלך נתנו לך את הגבולות שהם ראו לנכון לתת לך והעבירו לך אותם דרך הדת, זאת אומרת, אל תיגנבי תחזירי כל עשר אגורות אחרת תחזרי לעולם כחתולה, הטעות הזו נפוצה, החינוך צריך להיות אל תיקחי זה לא שלך! לחנך אותך כילדה ולתת לך את הכלים להבין מה מוסרי לעשות ומה לא בלי שום קשר לדת או לאלוהים. תפקיד ההורים והמחנכים הוא להעביר לילד איך לחיות בחברה מתוקנת ולהיות בן אדם! אדם מוסרי לא גונב, אדם מוסרי לא עושה דברים שכלל החברה אוסרת אותם, אך אם את עצמך מרגישה שבא לך פחית ואין כאן שום דבר לא מוסרי שתיתני עליו את הדין אם יתפסו אותך,לכי על זה! פתחי לעצמך מצפון ולפיו תילכי. אם כל זה, אני כאדם מאמין חושבת שהתורה נותנת גבולות אך לא מאיימת, כמו שבמגזר שבאת ממנו נוהגים לעשות, על כל מעשה שאסור לעשות יש מיד עונש, וכדוגמא אתן לך סיפור מחיי, כשהייתי בת 6 בתשעה באב, בלילה שיחקנו בחוץ וכשעליתי הביתה הייתי מאוד צמאה נגשתי לאמא שלי וביקשתי לשתות ותשובה היתה אסור, אמרתי לה ואם אני אשתה מהברז? היא ענתה לי את תישרפי בגהנום, אני זוכרת את הפחד שהיה לי לחמש דקות ומיד אכ"ר הלכתי לאמבטיה ושתיתי. אני אישית לא מאמינה שעל כל מעשה שאנו עושים והוא לא מוסרי יש עונש משמים, אך בשביל לאיים להפחיד ובמיוחד את הילדים זה עובד מקסים! אז אלוהימית יקרה, פתחי מוסריות והעיקר תהיי בן אדם!