יכול להיות שהנשיקה שלהם היתה מוסיפה. קבלי
משהו נחמד - עליתי על ההקבלה שעשו התסריטאים:
ליאה (לשלומי): "לא חייבים לדבר על זה" שלומי: "את חושבת?" ליאה: "כן" יש כאן שני קווים שונים - קו ראשון: לא חייבים לדבר על מה שקרה בכמ"ג, מחוץ לו ועל כל עניין הנפילים, נוח, המיתות והיריות, ועל ההרגשה של שלומי לגבי כל זה - זה בסדר להשאיר את זה ככה בינתיים, ולטפל בזה כשיגיע הזמן הנכון והמתאים. קו שני: לא חייבים לדבר על מה שקורה בינינו, נישאר ככה בינתיים, הכול פתוח, הכול יכול לקרות ועוד משהו שממשיך את זה - ההמשך: שלומי (לליאה): "אז מה עושים בינתיים?" שלומי מחבק את ליאה, מצמיד אותה לכתפו ומסתכלים על הכוכבים. הקו הראשון: ממשיך את מה שהיה לפני כן, בינתיים נשאר ככה, לא נטפל בנושא הזה קו שני: לא מתנשקים, אופטימיות ליחסים - מכאן והלאה, בינתיים להשאיר את זה ככה, פתוח, ללא נשיקה, לא מחוייבות או התחייבות, מסתכלים על הכוכבים, מאושרים, וזה מה שהם עושים בינתיים. אני מאוד אוהב את הסצינה הזאת.
היו כ"כ הרבה סצינות מושלמות!!