פינת הנונסנס
- פותח הנושא דויד הישראלי
- פורסם בתאריך
דויד הישראלי
New member
הייי
כשאני הזכרתי תחתונים, איימו למחוק אותי מהפורום. איפה כאן השיויון ? למחוק את אורן לאלתר ויפה שעה אחת קודם. נ.ב. תתחיל לתת דוגמאות חדשות, התעייפתי מה - hp
כשאני הזכרתי תחתונים, איימו למחוק אותי מהפורום. איפה כאן השיויון ? למחוק את אורן לאלתר ויפה שעה אחת קודם. נ.ב. תתחיל לתת דוגמאות חדשות, התעייפתי מה - hp
לאורן ולדויד, אתם מתבקשים להוכיח
כושר איפוק והבלגה (התנהגות שלגברים קצת קשה איתה), ולעזוב את התחתונים על המדף. אני בטוחה שאתם יכולים לנהל דושיח נטול זלזול ולעג הדדיים. אני בטוחה שאתם יכולים לגלות דברים חדשים כל אחד על עצמו, תוך כדי דושיח תרבותי ועם הרגל על הברקס. גם לי (לנו) יהיה כיף להשתתף בדושיח כזה, לעומת מה שאני חשה כרגע.
כושר איפוק והבלגה (התנהגות שלגברים קצת קשה איתה), ולעזוב את התחתונים על המדף. אני בטוחה שאתם יכולים לנהל דושיח נטול זלזול ולעג הדדיים. אני בטוחה שאתם יכולים לגלות דברים חדשים כל אחד על עצמו, תוך כדי דושיח תרבותי ועם הרגל על הברקס. גם לי (לנו) יהיה כיף להשתתף בדושיח כזה, לעומת מה שאני חשה כרגע.
אוי, זה קטע טוב,
שניה - אני חושב (מקווה?) שלא הבנתי נכון. זה שלגברים יש מוח יותר גדול זה אומר שהם יותר אינטליגנטים? קודם כל, אתה אישית מפריך את זה. שנית, ידעת שהמוח הכי גדול בעולם היה שייך למפגר (כן, זכר
)? ועוד נקודה. אשמח אם תפנה אותי לאותם מחקרים. אני לא מכיר מחקרים שמעידים על "ריאליות". וחוץ מזה, בטח הסקת מהמחקר הזה, שגברים הם יותר לוגיים-מתימטיים, ונשים "מדברות באוויר". אני מכיר מחקרים שקובעים שאצל גברים התפיסה המרחבית טובה יותר, ואילו אצל נשים, היכולות הרטוריות-לשוניות טובות יותר. גם זה יכול להיות כתוצאה מחינוך והכוונה, MIND YOU. מעניין. אני לא מכיר פילוסופית אחת גדולה באמת. כל האנשים שהשפיעו על הפילוסופיה באמת היו זכרים, מה שמפריך את תיאוריית "הנשים הפלספניות" שלך. (למרות שאני מניח שהעובדה שרק גברים היו פילוסופים גדולים נובעת ברובה מהעובדה שלנשים לא היה מותר בכלל להתעסק בדברים כאלו, ואני מניח שאם יהיו פילוסופים גדולים אחרי ויטגנשטיין, יהיו גם פילוסופיות גדולות)
שניה - אני חושב (מקווה?) שלא הבנתי נכון. זה שלגברים יש מוח יותר גדול זה אומר שהם יותר אינטליגנטים? קודם כל, אתה אישית מפריך את זה. שנית, ידעת שהמוח הכי גדול בעולם היה שייך למפגר (כן, זכר
יש אפילו שתי נשים-פילוסופיות
הי אלדד, אני מבינה שאתה חדש בפורום, ואינך מכיר אותי, את הודעותיי ואת המאבק שאני מנהלת בתחום הפילוסופיה הפמיניסטית. מתוך הקשר דבריך אני מסיקה, שבאומרך "אני לא מכיר פילוסופית אחת גדולה באמת" התכוונת להפריך את הגישה המזלזלת והפשטנית של הליברל. עם זאת, לאור העובדה שאני כבר שנים מנהלת מאבק על הצבת נשים פילוסופיות, הן מהעבר והן מההווה, במרכז הדיון הפילוסופי, אינני יכולה להתעלם מאמירתך. העובדה שאתה אינך מכיר אף "פילוסופית גדולה באמת", רק מעידה על המחיקה השיטתית של נשים מאנציקלופדיות, לקסיקונים, ספרי פילוסופיה ותכניות לימודים. חרף כל ניסיונות ההרחקה של נשים מהעיסוק הפילוסופי, היו נשים לא מעטות שיצרו פילוסופיה מרתקת ומידע על חלק מהן אף הצליח להשתמר. אינני יודעת, אם שמעת למשל, על היפטיה (שאני נושאת בגאווה את שמה), היפרכיה, אולימפ דה-גו, ג´רמין דה-סטאל, אן-תרז דה-למברט, איזאבל דה-שרייר, מארי וולסטונקרפט, סימון דה-בובאר, הילדגרד מבינגן, כריסטאן דה-פיזאן, הרייט טיילור, קתרין קלמנט, הלן סיקסו, מישל לה-דוף, לוסי איראגרי, מרי דייל, סימון וייל, ג´וליה קריסטבה, אנדראה ניי, - וזו רק רשימה חלקית ביותר שקפצה כרגע למוחי. אחת מהתובנות שהעניקו לי התאוריה והמחקר הפמניסטי, היא שאסור לקבל כמובן מאליו מידע "רשמי", וכי עולמות עצומים ומרתקים מסתתרים מאחורי תכניות הלימודים הסטנדרטיות, המוצגות כאמת האחת שאין בלתה. אני תקווה שהמאבק הפילוסופי-פמיניסטי ישא פרי, ושעוד 20 שנה א/נשים העוסקים/ות בפילוסופיה לא יחשבו על ביטוי אמירות מסוג זה.
הי אלדד, אני מבינה שאתה חדש בפורום, ואינך מכיר אותי, את הודעותיי ואת המאבק שאני מנהלת בתחום הפילוסופיה הפמיניסטית. מתוך הקשר דבריך אני מסיקה, שבאומרך "אני לא מכיר פילוסופית אחת גדולה באמת" התכוונת להפריך את הגישה המזלזלת והפשטנית של הליברל. עם זאת, לאור העובדה שאני כבר שנים מנהלת מאבק על הצבת נשים פילוסופיות, הן מהעבר והן מההווה, במרכז הדיון הפילוסופי, אינני יכולה להתעלם מאמירתך. העובדה שאתה אינך מכיר אף "פילוסופית גדולה באמת", רק מעידה על המחיקה השיטתית של נשים מאנציקלופדיות, לקסיקונים, ספרי פילוסופיה ותכניות לימודים. חרף כל ניסיונות ההרחקה של נשים מהעיסוק הפילוסופי, היו נשים לא מעטות שיצרו פילוסופיה מרתקת ומידע על חלק מהן אף הצליח להשתמר. אינני יודעת, אם שמעת למשל, על היפטיה (שאני נושאת בגאווה את שמה), היפרכיה, אולימפ דה-גו, ג´רמין דה-סטאל, אן-תרז דה-למברט, איזאבל דה-שרייר, מארי וולסטונקרפט, סימון דה-בובאר, הילדגרד מבינגן, כריסטאן דה-פיזאן, הרייט טיילור, קתרין קלמנט, הלן סיקסו, מישל לה-דוף, לוסי איראגרי, מרי דייל, סימון וייל, ג´וליה קריסטבה, אנדראה ניי, - וזו רק רשימה חלקית ביותר שקפצה כרגע למוחי. אחת מהתובנות שהעניקו לי התאוריה והמחקר הפמניסטי, היא שאסור לקבל כמובן מאליו מידע "רשמי", וכי עולמות עצומים ומרתקים מסתתרים מאחורי תכניות הלימודים הסטנדרטיות, המוצגות כאמת האחת שאין בלתה. אני תקווה שהמאבק הפילוסופי-פמיניסטי ישא פרי, ושעוד 20 שנה א/נשים העוסקים/ות בפילוסופיה לא יחשבו על ביטוי אמירות מסוג זה.
אז ככה ../images/Emo13.gif
בעיניי יש רק מעט מאוד פילוסופים גדולים באמת, למען האמת. זה מסתכם בערך באפלטון, אריסטו, דקארט, קאנט, יום (וגם זה בספק), ניטשה וויטגנשטיין. האחרים... הם היו בסדר, אין ספק, אבל לא גדולים ברמה כזה ששינתה את כיוון הפילוסופיה לחלוטין. אבל אני מקבל בהחלט את הגישה שאני ודאי איני יודע הכל, ואני שמח מאוד לשמוע את רשימת השמות שהזכרת; אמצא לי בקרוב את הזמן ואעבור על כתביהן, אם תנחי אותי למקורות. ובכל מקרה, לעניין "המידע הרשמי" - אין מישהו שיסכים איתך יותר ממני בעניין. למרבה הצער, אין לי אפשרות אמיתית לדעת הכל (מן הסתם) וסביר להניח שאני מפספס המון, כתוצאה מסינון המידע על ידי "הצינורות המקובלים", שהם גם, לגמרי במקרה, זכריים. העוול שאת מדברת עליו נראה לי מאוד מתקבל על הדעת... כאמור, אשמח אם בתור נאבקת בתחום תפני אותי למקומות בהם אוכל להרחיב את ידיעותיי בעניין.
בעיניי יש רק מעט מאוד פילוסופים גדולים באמת, למען האמת. זה מסתכם בערך באפלטון, אריסטו, דקארט, קאנט, יום (וגם זה בספק), ניטשה וויטגנשטיין. האחרים... הם היו בסדר, אין ספק, אבל לא גדולים ברמה כזה ששינתה את כיוון הפילוסופיה לחלוטין. אבל אני מקבל בהחלט את הגישה שאני ודאי איני יודע הכל, ואני שמח מאוד לשמוע את רשימת השמות שהזכרת; אמצא לי בקרוב את הזמן ואעבור על כתביהן, אם תנחי אותי למקורות. ובכל מקרה, לעניין "המידע הרשמי" - אין מישהו שיסכים איתך יותר ממני בעניין. למרבה הצער, אין לי אפשרות אמיתית לדעת הכל (מן הסתם) וסביר להניח שאני מפספס המון, כתוצאה מסינון המידע על ידי "הצינורות המקובלים", שהם גם, לגמרי במקרה, זכריים. העוול שאת מדברת עליו נראה לי מאוד מתקבל על הדעת... כאמור, אשמח אם בתור נאבקת בתחום תפני אותי למקומות בהם אוכל להרחיב את ידיעותיי בעניין.
פילוסופים קנונים ופמיניזם
רשימת הפילוסופים ה"גדולים" שמנית, היא בדיוק הרשימה הקנונית ה"רשמית" של אוניברסיטת ת"א (למעט אולי ניטשה – אם כי שמעתי שגם הוא "בויית", ובאורח פלאי הוכנס למסורת התבונה הטהורה הקאנטיאנית). וכדי להמחיש באיזו מידה ידע "אקדמי" הוא פוליטי, אציין בפניך עובדה קטנה – בצרפת, בה הפילוסופיה תופסת מקום הרבה יותר מרכזי בתכניות הלימודים ובתרבות הכללית (פילוסופיה היא אחד ממקצועות החובה בבגרות), בלז פסקל נחשב כפילוסוף חשוב במידה שאינה פחותה מזו של דקרט, ובמקומות מסוימים הוא נתפס אפילו כחשוב יותר. לעומת זאת באקדמיה הישראלית, הפילוסופיה של פסקל כמעט אינה ידועה ומוכרת, ולא ידוע לי כי אי-פעם הוקדש קורס נפרד לפילוסופיה שלו. גם הפילוסופים שמנית, שחלקם אהובים עלי (בעיקר ניטשקה), נלמדים בדרך כזו שאינה כוללת כל התייחסות להטיות המיזוגניות והסקסיסטיות שבכתביהם. אריסטו, למשל, כתב בפוליטקה א´ את הדברים הבאים: "לא קשה לשקול את העניין שקול עיוני, וגם לתופסו מתוך העובדות; כי לא רק מן ההכרח אלא גם מן המועיל שיהיו שולטים ונשלטים, ויש שהובחנו משעת היוולדם, אלא להיות נשלטים, אלא להיות שליטים... אותו סימן ביחס שבין הזכר והנקבה. על-פי הטבע זה חזק יותר, זו חלשה יותר, וזה שליט וזו נשלטת; וכסדר זה נמצא בהכרח בכל מין הטבע." אני מתקשה להבין כיצד נלמדת התאוריה הפוליטית של אריסטו, הנגועה להחריד במיזוגניות, ללא כל התייחסות להבט הזה במשנתו. האם אמירה כזו אינה פוליטית? ולטעון ש"הוא העניק ערך עצום למחשבה האנושית" היא אמירה די מדוייקת, אבל במובן השלילי וההרסני של המושג, לדעתי. ולגבי נשים פילוסופיות ופילוסופיה פמיניסטית: בעשר– עשרים השנים האחרונות, התפרסמו ספרים רבים בנושא (שכמובן אף אחד מהם לא תורגם לעברית), והנושא נחשב כאחד הנושאים ה"חמים" ביותר בפילוסופיה העכשווית באוניברסיטאות מסויימות בארה"ב . להלן מספר ספרים מומלצים: • Feminism and Philosophy – Moira Gatens • Philosophy and Feminism – Andrea Nye • Grimshaw, Jean Philosophy and Feminist Thinking - • The Man of Reason: “Male” and “Female” in Western Philosophy – Lloyd, Genvieve • Philosophy in a Feminist Voice – Janet Kournay • Hypatia’s Daughters – Linda Lopez McAlister למיטב ידיעתי, ניתן להשיג את כל הספרים הללו בספריות האוניברסיטאות בארץ.
רשימת הפילוסופים ה"גדולים" שמנית, היא בדיוק הרשימה הקנונית ה"רשמית" של אוניברסיטת ת"א (למעט אולי ניטשה – אם כי שמעתי שגם הוא "בויית", ובאורח פלאי הוכנס למסורת התבונה הטהורה הקאנטיאנית). וכדי להמחיש באיזו מידה ידע "אקדמי" הוא פוליטי, אציין בפניך עובדה קטנה – בצרפת, בה הפילוסופיה תופסת מקום הרבה יותר מרכזי בתכניות הלימודים ובתרבות הכללית (פילוסופיה היא אחד ממקצועות החובה בבגרות), בלז פסקל נחשב כפילוסוף חשוב במידה שאינה פחותה מזו של דקרט, ובמקומות מסוימים הוא נתפס אפילו כחשוב יותר. לעומת זאת באקדמיה הישראלית, הפילוסופיה של פסקל כמעט אינה ידועה ומוכרת, ולא ידוע לי כי אי-פעם הוקדש קורס נפרד לפילוסופיה שלו. גם הפילוסופים שמנית, שחלקם אהובים עלי (בעיקר ניטשקה), נלמדים בדרך כזו שאינה כוללת כל התייחסות להטיות המיזוגניות והסקסיסטיות שבכתביהם. אריסטו, למשל, כתב בפוליטקה א´ את הדברים הבאים: "לא קשה לשקול את העניין שקול עיוני, וגם לתופסו מתוך העובדות; כי לא רק מן ההכרח אלא גם מן המועיל שיהיו שולטים ונשלטים, ויש שהובחנו משעת היוולדם, אלא להיות נשלטים, אלא להיות שליטים... אותו סימן ביחס שבין הזכר והנקבה. על-פי הטבע זה חזק יותר, זו חלשה יותר, וזה שליט וזו נשלטת; וכסדר זה נמצא בהכרח בכל מין הטבע." אני מתקשה להבין כיצד נלמדת התאוריה הפוליטית של אריסטו, הנגועה להחריד במיזוגניות, ללא כל התייחסות להבט הזה במשנתו. האם אמירה כזו אינה פוליטית? ולטעון ש"הוא העניק ערך עצום למחשבה האנושית" היא אמירה די מדוייקת, אבל במובן השלילי וההרסני של המושג, לדעתי. ולגבי נשים פילוסופיות ופילוסופיה פמיניסטית: בעשר– עשרים השנים האחרונות, התפרסמו ספרים רבים בנושא (שכמובן אף אחד מהם לא תורגם לעברית), והנושא נחשב כאחד הנושאים ה"חמים" ביותר בפילוסופיה העכשווית באוניברסיטאות מסויימות בארה"ב . להלן מספר ספרים מומלצים: • Feminism and Philosophy – Moira Gatens • Philosophy and Feminism – Andrea Nye • Grimshaw, Jean Philosophy and Feminist Thinking - • The Man of Reason: “Male” and “Female” in Western Philosophy – Lloyd, Genvieve • Philosophy in a Feminist Voice – Janet Kournay • Hypatia’s Daughters – Linda Lopez McAlister למיטב ידיעתי, ניתן להשיג את כל הספרים הללו בספריות האוניברסיטאות בארץ.
ראשית,
תודה על התייחסותך. ניטשה והביקורת הקאנטיאנית? הממממ. Oh well. בכל מקרה, לגבי אריסטו - שוב, אמרתי איפשהו פה בפורום שלא כל הדעות שלהם מקובלות היום (היות המוח האיבר החושב בגלל קרבתו לאלוהים? נו...), אבל בכל זאת היתה לכל אלו שמניתי השפעה עצומה וחיובית על דרך החשיבה של התרבות המערבית, שכן הם העלו רעיונות ומתודולוגיות חדשות. אני לא מתייחס דווקא לדעות הספציפיות אלא לדרכי החשיבה. כמו למשל, המאמר על המתודה של דקארט. המתודה שהוא הציע למעשה התוותה את כל הבסיס למדע היום. *זה* שינוי מהותי. זה שהיו לו כל מיני דעות מוזרות אחרות.. נו, טוב. הוא גם היה מושפע מהתרבות בת זמנו. זה שאפלטון קבע שהאהבה הנשגבת מכולן היא בכלל האהבה בין גבר אחד לרעהו, זה שריר בעינייך? אני לא בטוח שזה שריר בעיניי
אבל זו הייתה התרבות אז, ותורותיהם הושפעו מהותית מהתקופה בה הם פעלו. אולי דווקא משום כך אין כל כך הרבה פילוסופים באמת נחשבים היום, כשהפלורליזם מתיימר להיות בשיאו (אם כי מדובר לרוב בפלורליזם מזויף. אנשים טוענים לאי-גזענות אבל הם לא מקיימים זאת בפועל, למשל). (ובמאמר מוסגר, אני אנסח מחדש - הפילוסופים שהגדרתי כגדולים הם הפילוסופים המערביים הגדולים) בקיצור - התייחסתי לפילוסופים מבחינת צורת החשיבה שהציגו, ולאו דווקא לתוכן קביעותיהם.... אפלטון חשוב בזכות החקירות הסוקרטיות ולא בזכות התוצאות שלהן (שהן, כידוע, כלום מוחלט פחות או יותר - וזה הרי כל העניין).
תודה על התייחסותך. ניטשה והביקורת הקאנטיאנית? הממממ. Oh well. בכל מקרה, לגבי אריסטו - שוב, אמרתי איפשהו פה בפורום שלא כל הדעות שלהם מקובלות היום (היות המוח האיבר החושב בגלל קרבתו לאלוהים? נו...), אבל בכל זאת היתה לכל אלו שמניתי השפעה עצומה וחיובית על דרך החשיבה של התרבות המערבית, שכן הם העלו רעיונות ומתודולוגיות חדשות. אני לא מתייחס דווקא לדעות הספציפיות אלא לדרכי החשיבה. כמו למשל, המאמר על המתודה של דקארט. המתודה שהוא הציע למעשה התוותה את כל הבסיס למדע היום. *זה* שינוי מהותי. זה שהיו לו כל מיני דעות מוזרות אחרות.. נו, טוב. הוא גם היה מושפע מהתרבות בת זמנו. זה שאפלטון קבע שהאהבה הנשגבת מכולן היא בכלל האהבה בין גבר אחד לרעהו, זה שריר בעינייך? אני לא בטוח שזה שריר בעיניי
מרגריט יורסינאר - אישה פורצת דרך
תודה על המידע. קראתי כמה מספריה ואהבתי אותם. במיוחד דיבר על ליבי הספר "היצירה בשחור", הממחיש באיזו מידה התקבלותם של רעיונות חדשים תלויה בנסיבות החברתיות-פוליטיות בהם הם נוצרים, כלומר, תפיסות מבריקות ומסעירות עשויות להחשב כקליפת השום (ובמקרה הרע יותר - להעלות על המוקד את ההוגה אותם), כאשר השעה אינה כשרה, ומוחות ולבבות ה/אנשים עדיין אינם בשלים דיים כדי לקלוט אותם. עם זאת, מאחר וידעתי כי יורסינאר היא האישה היחידה שזכתה להצטרף לאקדמיה המהוללת תהיתי, מדוע דווקא את עלבונה עלינו לתבוע?
תודה על המידע. קראתי כמה מספריה ואהבתי אותם. במיוחד דיבר על ליבי הספר "היצירה בשחור", הממחיש באיזו מידה התקבלותם של רעיונות חדשים תלויה בנסיבות החברתיות-פוליטיות בהם הם נוצרים, כלומר, תפיסות מבריקות ומסעירות עשויות להחשב כקליפת השום (ובמקרה הרע יותר - להעלות על המוקד את ההוגה אותם), כאשר השעה אינה כשרה, ומוחות ולבבות ה/אנשים עדיין אינם בשלים דיים כדי לקלוט אותם. עם זאת, מאחר וידעתי כי יורסינאר היא האישה היחידה שזכתה להצטרף לאקדמיה המהוללת תהיתי, מדוע דווקא את עלבונה עלינו לתבוע?
שמור לה מקום של כבוד על מדפיי
אני מאד מעריכה את העובדה שאת עומדת על המשמר. עם זאת, במקרה האישי שלי, אם היית מכירה את עמדותי, משנותי, גחמותי וכו´ קצת יותר טוב, היית יודעת שבעיני אין כל הבדל מהותי בין סופרות ופילוסופיות - ואחד המאבקים שלי הוא כנגד ההבחנה היהירה הזו שעושים הא/נשים באקדמיה, החושבים שהם יגדירו מה נחשב מספיק רציני, ולכן "פילוסופי", לבין מה שהוא בעיניהם קל-דעת ופופליסטי, ולכן "ספרותי".(ואגב, אם אפלטון, הפילוסוף הקנוני ביותר, היה מגיש היום את הדיאלוגים שלו כעבודה פילוסופית באוניברסיטת ת"א - היו בוודאי נותנים לו ציון נכשל). רבות מהנשים שנקבתי בשמותיהן, לא נחשבות כלל כ"פילוסופיות" - אני הכתרתי אותם בתואר הזה, מאחר ולדעתי הן ראויות לו עד מאד. ותוכלי לקרוא עוד ממחשבותי על הנושא בהודעה שצירפתי:
אני מאד מעריכה את העובדה שאת עומדת על המשמר. עם זאת, במקרה האישי שלי, אם היית מכירה את עמדותי, משנותי, גחמותי וכו´ קצת יותר טוב, היית יודעת שבעיני אין כל הבדל מהותי בין סופרות ופילוסופיות - ואחד המאבקים שלי הוא כנגד ההבחנה היהירה הזו שעושים הא/נשים באקדמיה, החושבים שהם יגדירו מה נחשב מספיק רציני, ולכן "פילוסופי", לבין מה שהוא בעיניהם קל-דעת ופופליסטי, ולכן "ספרותי".(ואגב, אם אפלטון, הפילוסוף הקנוני ביותר, היה מגיש היום את הדיאלוגים שלו כעבודה פילוסופית באוניברסיטת ת"א - היו בוודאי נותנים לו ציון נכשל). רבות מהנשים שנקבתי בשמותיהן, לא נחשבות כלל כ"פילוסופיות" - אני הכתרתי אותם בתואר הזה, מאחר ולדעתי הן ראויות לו עד מאד. ותוכלי לקרוא עוד ממחשבותי על הנושא בהודעה שצירפתי:
גם אני אוהבת שדונים פיות ופרפרים!
"באופן אישי, אני מאד מחבבת פיות, שדונים ופרפרים. ובדיוק על הדחקתם לשוליים ועל הזלזול בהם, בהיותם פנטזיות "קלות-דעת", "פרחוניות" "ונשיות", מקוננת סיקסו. ואני בעקבותיה." הלן סיקסו חביבה עליי. אגב: בתאוריית המזרח מקובל לכנות זאת יין ו- יאנג. יונג (שמתחבר יפה במצלול), התייחס לכך הרבה. יין : נקבי, נמוך, כבד, קהה, קר, סביל , יאנג : זכרי, גבוה, קל, חד, חם, פעיל ,
"באופן אישי, אני מאד מחבבת פיות, שדונים ופרפרים. ובדיוק על הדחקתם לשוליים ועל הזלזול בהם, בהיותם פנטזיות "קלות-דעת", "פרחוניות" "ונשיות", מקוננת סיקסו. ואני בעקבותיה." הלן סיקסו חביבה עליי. אגב: בתאוריית המזרח מקובל לכנות זאת יין ו- יאנג. יונג (שמתחבר יפה במצלול), התייחס לכך הרבה. יין : נקבי, נמוך, כבד, קהה, קר, סביל , יאנג : זכרי, גבוה, קל, חד, חם, פעיל ,
הלן סיקסו המופלאה
הלן סיקסו היא אחת הנשים, שהשפיעו במידה הרבה ביותר על חשיבתי וסגנוני. צרפתי כמה קישורים להודעות, בהן התייחסתי אליה. אשמח מאד אם תשתפי אותי (ואת כל מי שמעוניינ/ת) בהתרשמותך מכתביה. ניסיתי פעם אחת לפגוש אותה, אבל היא היתה בחופשה, כדרכן של הצרפתיות/ים בחודשי הקיץ, וזכיתי לפגוש רק את המזכירה שלה. ולגבי היין והיאנג - לא הבנתי האם את מאמצת את ההבחנה הזו? המילים יפות, אבל אני, באופן אישי, לא סבורה שיש יסודות "נשיים" ו"גבריים" מהותיים נפרדים.
הלן סיקסו היא אחת הנשים, שהשפיעו במידה הרבה ביותר על חשיבתי וסגנוני. צרפתי כמה קישורים להודעות, בהן התייחסתי אליה. אשמח מאד אם תשתפי אותי (ואת כל מי שמעוניינ/ת) בהתרשמותך מכתביה. ניסיתי פעם אחת לפגוש אותה, אבל היא היתה בחופשה, כדרכן של הצרפתיות/ים בחודשי הקיץ, וזכיתי לפגוש רק את המזכירה שלה. ולגבי היין והיאנג - לא הבנתי האם את מאמצת את ההבחנה הזו? המילים יפות, אבל אני, באופן אישי, לא סבורה שיש יסודות "נשיים" ו"גבריים" מהותיים נפרדים.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.