אכן דרמה בעיצומה במלא המשמעות
אכן הנושא נידון כאן לא אחת ונכתבו דעות שונות בנושא, מכיוון שהפנית את השאלה אלי אטרח לנסות ולהבהיר את הבנתי הדלה באשר לשאלה זו כדלקמן. מקובלת עלי הדעה כי אותם שירים מתקופת קום המדינה בחלקם, אינם שירים עיבריים או ישראלים במלוא המשמעות וניתן לחלקם לשתי קטגוריות. האחת לחנים רוסיים אירופאים שמילותיהן תורגמו לעיברית ואלה אינם שירים ישראליים. בקטגוריה השניה מצויים אותם לחנים רוסיים אירופאים שנכתבו להם מילים חדשות שאינן תרגום, מתוך ההוויה הישראלית והניחוח המקומי ואלה יכולים להקרא שירים ישראליים למחצה. מאידך תמהני מדוע נעצרת בשאלתך בשנים של קום המדינה. על פי השאלה יכול מאן דהוא לחשוב כי אחרי שנות השישים היגיעו מיד שנות האלפיים. הרשי לי להזכירך כי נכתבו והולחנו בארץ שירים רבים בשנות השבעים, השמונים, התשעים ואפילו עד היום על ידי כותבים ישראלים ומלחינים ישראלים המתייחסים לארצינו הקטנה, להוויתנו ולניחוחות המקומיים על כל גווניהם. צרה היריעה מלהכיל את שמותיהם של כל היוצרים והמבצעים המנויים בקטגוריה זו, אך פטור בלא כלום לא יתכן, אז אערוך רשימה קצרה למענך ויסלחו לי כל אלה שמקומם נפקד שלא מכוונה רעה. כאן ניתן למנות את נורית הירש, יגאל בשן, כוורת, יהורם גאון, אהוד מנור, חיים חפר, אביהו מדינה, יזהר כהן, חנן יובל, חוה אלברשטין, אריק סיני ועוד רבים וטובים מכל גווני הקשת והסיגנונות. שאלתך באשר לזהותנו כישראלים ממחישה באופן הבוטה והכואב ביותר את כשלון החינוך בארץ והקניית הערכים מצד כל הגורמים הממסדיים והמשפחתיים, והפיכתנו לחברה מטריאלית צרכנית שאינה משמרת את עצמה. שערי בנפשך היכן היה היום העם היהודי ישראלי לו כל הנמנים עליו היו נוהגים בדרך זו בגלויות השונות. המצב הנוכחי בהחלט דומה וניתן להשוואה למגדל בבל בו אבדה יכולת התקשורת בין האנשים, והכאוס שבפתח אינו אלא ענין של זמן שאול. אולי דברים אלה יוכלו להציג בפניך פן נוסף של ראית הדברים שלא מתוך זוית צרה ומצומצמת.