על השתלבות במרחב

NorthernStar

New member
שלא לדבר על זה

שגם ה"עולם הערבי" כפי שהפרשנים הכל-יודעים נוהגים לקרוא לו מורכב מהרבה מאוד עדות דתיות. מונוליתי הוא לא. אז למה למה שיהודים לא יהיו חלק מהמרחב השמי הזה?
 

f r e e b i r d

New member
לגבי השתלבות

אני חולקת עליך, אני לא חושבת שבמצב של היום יבוא יום והיהודים יהיו בדיוק כמו הערבים. אף אחד לא דורש השתלבות והיטמעות של היהודים בחברה הערבית, אחד הדברים שאני מעריצה אצל היהודים זה שהם הצליחו לחבר את עצמם שוב ליהדות ולחיות את השפה העברית (אגב רק לידע כללי, זה בדיוק מה שהמשורר הפלסטיני מחמוד דרוויש אמר: הוא אמר שאחד הדברים שהוא מעריץ אצל היהודים הוא ההצלחה שלהם לשחזר שפה שהיתה קרוב למתה). אבל אני לא חושבת שהישראלים יכולים להתעלם מזה שהם גרים בתוך מרחב ערבי, נכון שהם לא מכבדים ודווקא מזלזלים אבל זה דבר שאי אפשר להתעלם ממנו. אחד הכישלנות -לפי דעתי- הוא העובדה שלמשל הרוב המוחץ של היהודים לא יודע לדבר ערבית, לא יודע דברים על הערבים חוץ ממה שמספרים להם הפרשנים- בעניין זה אנחנו כבר לא מדברים על הימנעות מהתבוללות אלא פשוט בורות לשמה. אתם תופתעו כאשר תגלו שהרבה מאמרים שפורסמו בעיתונות הישראלית מוצאים את עצמם ביום שאחרי מתורגמים באתרי חדשות ערביים. עוד דבר שיפתיע אותכם אולי- הוא שהפלסטינים בכלל לא זקוקים לפרשנים לענייני יהודים הרי שהם צופים קבועים במהדורות החדשות בישראל, ולפי סקר אחרון נמצא כי ערוץ 2 הוא עדיין הפופולרי, אבל מחשיבים את ערוץ 10 כאיכותי יותר. עכשיו קראתי כתבה בווניט על צבי יחזקלי, האמת כמעט פרצתי בצחוק- שבכלל נותנים משכורת למישהו כדי שיספר מה צופים הלבנונים, זה פשוט מגוחך. הבעיה היא: שהיהודים גדלים בהתנכרות לגמרי מהעובדה שהם חיים בתוך מרחב ערבי ולכן הם גדלים גם עם רתיעה מהשפה הערבית, וחושבים על הערבים כמקשה אחת ולכן כל פעם אתם מופתעים מחדש, נגיד כאשר עשו כתבה על "הזמרות" ערביות בלבוש מינימלי בערוץ 2 וזה הפתיע הרבה יהודים שיש בכלל דבר כזה אצל הערבים. הבעיה הזאת נמצאת אצל כל היהודים, גם השמאלנים וגם הימנים- זה מזכיר לי מפגש בין המורים של בית הספר שלי לבית ספר יהודי, רצו לעשות אירוע משותף של החלפת חוויות תרבותיות והמורים היהודים (שמגדירים את עצמם שמאלנים) התעקשו שבאירוע הערבי תהיה נוכחת רקדנית בטן, המורים שלי אמרו שריקוד בטן מוצאו מצפון אפריקה ובכלל לא קיים בתרבות הפלסטינית ! ועל כן זה לא מייצג אותנו, אבל המורים היהודים התעקשו ואז אחד המורים שלי שאל "עם מי אתם רוצים לעשות שלום, אם אתם רוצים רקדנית בטן תעשו שלום עם המצרים והמרוקנים אבל אם אתם רוצים לעשות שלום איתנו אז למה שלא תלמדו על התרבות שלנו לפני זה". רק לתזכורת, עבור אלה שרואים בערבים אויבים שלהם תזכרו שצריך קודם להכיר את האויב.
 

sela v

New member
ספרי לנו אם כן

אילו ריקודים כן מאפיינים את הפלסטינאים? את צודקת שאנו מציירים את הערבים לפעמים בכלל את המוסלמים כמקשה אחת. זה מזכיר לי מישהי ממוצא סיני שאני מכיר, שאמרה לי שבשבילה כל האירופאים נראים ונשמעים אותו דבר
 

f r e e b i r d

New member
דבקה פלסטינית

דבקה זה הריקוד שמאפיין את מה שנקרא "אלהלאל אל ח'סיב" כלומר סוריה, לבנון, הארץ, ירדן. אבל לכל איזור יש את הצעדים האופיינים לו, הצעדים של הדבקה הלבנונית שונים מהפלסטינית.
 

f r e e b i r d

New member
השוואה לא נכונה

אני לא חושבת שההשוואה שעשית הינה מדויקת למצב שתיארתי. הסינים לפי מיטב ידיעתי לא חיים עם האירופאים באותה מדינה ועל כן אין דיבורים על דו-קיום וכו'. הדוגמא שהבאתי היתה של מפגש שנועד למטרות דו-קיום, ועל כן מי שפועל למטרה זו חייב לפחות לדעת ידע בסיסי על הצד העומד מולו. האבסורד בדוגמא שהבאתי הייתה: שלא היה למורים היהודים ידע בסיסי ביותר על התרבות הפלסטינית, וגם החוצפה שלהם לבוא להתערב באפיון של הצגת התרבות הערבית, הם פשוט רצו להחליט עבור הערבים מה נראה להם מתאים כדי לייצג ערבים, מיותר לומר שהמורים הערבים לא עשו זאת ליהודים אולי כי אין להם מושג מה מייצג את היהודים-הישראלים (החילוניים) בגלל שהיהודים עצמם לא סגורים על התרבות האופיינית להם.
 
זה כבר דפקציה כלל חברתית

תאמיני לי שאם המורים האלה היו צריכים לערוך מפגש עם הקהילה האוזבקית הם היו מביאים להם בורשט וודקה לכיבוד כי מבחינתם כולם נכנסים תחת ההגדרה 'רוסים'- ששותים וודקה ואוכלים בורשט ומרהטים את הסלון בספות ענתיקות וואזות. או שאם הם היו מתבקשים להדגים ריקוד בסגנון אתיופי בשיעור על מורשת אתיופית ודאי היו שולפים סרטון עם ריקודי שבט המסאי הקנייתי, כי מה כבר ההבדל? כולם אפריקאים. אני לא אומר שזה בסדר, זו הכללה, זה מעצבן, זה הדגמה של בורות שאתה לא מצפה לה ממורים, אבל במה זה שונה משתי הדוגמאות האחרות שציינתי? מה? שהאתיופים והרוסים מייבאים תרבות זרה? אין בזה שוני. הפחד הגדול שבא כלפי התרבות הערבית, והערבים בכלל הוא כעיקרו פחות מהגזענות ויותר בגלל שזו גם השפה והתרבות של האויבים של המדינה, והרבה אנשים רואים את התפשטות השפה והתרבות הזו כנצחון של האויב הערבי בשיטת if you cant beat them- join them.
 

f r e e b i r d

New member
אז לפחות...

הדוגמאות שהבאת אינן תואמות לדוגמא שלי, אתה מדבר על יחסים בתוך העם היהודי עצמו על כל העדות שלו עם כל המנהגים שלו. אם רוצים להביא דוגמא יותר מתאימה לדוגמא שלך, אז זה יהיה שהמורים לא ידעו כלום על התרבות של הערבים החיפאים (משהו ספיצפי). אני מבינה שיהודים נרתעים מהשפה הערבית בגלל שזאת השפה של האויב, אבל זה לא מסביר את העובדה שהפלסטינים יודעים הרבה מאוד דברים על הישראלים- הרי זה צריך להיות אותו דבר לא. ונגיד שהם רואים בערבים אויבים שלהם, הפתגם אומר "הכר את האויב שלך" לא? אגב הטענה על הניצחון היא פשוט אבסורדית ולא הגיונית. כצופה מהצד על היהודים אני יכולה לומר שאתם מאוד מאוד מושפעים מהערבים, ולא רק מדובר על מזרחיים. מה שמוצג כעת כקונזינצוס "ישראלי": חומוס, פלאפל, מוזיקה "ים- תיכונית" בעצם או נגזר מהתרבות הפלסטינית או מהתרבות הערבית הכללית.
 
הדוגמאות דווקא כן מתאימות

אני שמעתי כבר מספיק ערבים ויהודים שגם יחד מקטלגים את עולי חבר-העמים כולם כרוסים או את אתיופים כולם כפלאשמורות שהיהדות של כולם בכלל מוטלת בספק תחת אותה מקשה שלילית, ככה שלא מדובר במשהו ספציפי אלא בתופעה כלל חברתית. אדרבא אפשר גם לציין שמדובר בתופעה עם יסוד הרבה יותר גזעני מאשר הניכור לערבים, בגלל העובדה שהניכור הזה בא בעיקרו על בסיס שוני אתני('גזע') ולא בגלל שוני תרבותי או מנטאלי כמו אצל הערבים, שמבחינת דמיון אתני קרובים מאוד ללפחות מחצית מהאוכלוסיה היהודית בארץ. פלסטינאים יודעים הרבה יותר על היהודים ועל השפה העיברית פשוט כי זה רוויחי מבחינתם לדעת זאת, לא בגלל שהם משתוקקים לדעת, פלסטיני שבא לחפש עבודה בישראל(שזה בדרך כלל המצב ולא להפך) יודע שידיעת העברית והמקום יעזרו לו מאוד במציאת עבודה או בשיפור מעמד עבודתו. אם לא היתה את התלות הזו של החברה הפלסטינית ביהודים אז לא היה להם שום מניע ללמוד עברית, ואכן אני יכול להעיד לך שבתוך השטחים משקיעים כיום יותר מאמץ בלימוד אנגלית כי התלות בעברית הולך ונעלם. יהודים באותה מידה לא ירוצו ללמוד ערבית כל עוד הם לא יראו איזה רווח יצא להם מהשקעה שכזו, וככה את רואה שיהודים לא לומדים לא ערבית, לא רוסית, ולא אמהרית, אבל מנגד משקיעים בלימוד האנגלית למען תקשורת בינלאומית ותיירות. את יכולה לדוגמה להבטיח לי שלמידת ערבית תשתלם לי כלכלית בעתיד? "הכר את אויביך" הוא פתגם שבא לידי ביטוי רק בתחום הביטחון, את האזרח הפשוט זה ממש לא מעניין מהי שפת האויב ומיהו האויב. ואני מסכים שתיאורית "if you cant beat them" היא אבסורדית, אבל אני מבין את ההגיון שמאחוריה שאומר שמטרת האויבים שלנו תמיד היתה להפוך את ישראל למדינה ערבית, ולמידת ערבית היא בעצם תחילתה של התמעות בתוך מדינות ערב שסביבנו, שתחילה תדחוק את העברית מהבמה ואחר-כך תפתח פרצה שתציף את המדינה בתרבות הערבית שלבסוף תהפוך את המדינה ללא פחות ערבייה משכנותיה. יהודים תמיד מושפעים מהסביבה שלהם, ככה יוצא שכל קהילה מגישה בליל הסדר מאכלים עם אופי מקומי משלה, והיה ברור שכניסה למזרח התיכון תאמץ יותר מאכלים מקומיים ותדחוק לשוליים מאכלים מיובאים, וככה יוצא גם שהפלאפל והמוזיקה הים-תיכונית שבואו עם קהילות יוצאי ערב התאימו מאוד לסביבה ושגשגו כאן. והקונצנזוס הישראלי הוא פחות על מאכלים כאלה או אחרים, אלא בעיקר על השילוב והמגוון שהתרכז במקום אחד. גם הערבים-ישראלים מאוד הושפעו מהקרבה לתרבותיות שהביאו היהודים איתם, וככה נכנסה לה מוזיקה מערבית, מסיבות, בארים, שותים וודקה-רד בול, ויין, במקרר מוצאים שניצל, פיצה, קוטג'... מה שמייחד את המדינה הזו מיתר המזרח התיכון זה שהיא מציגה כזה מגוון רחב, ולא איזה אופי מאכלים ספציפי- במדרחוב בנתניה את תמצאי לא רק את הפלאפל, חומוס והמוזיקה הים-תיכונית, ימכרו לך שם גם ביצה טריפוליטאית, קוגל, שניצל בבאגט, קמעות וחאמסות, פיצה, סנדוויץ' טוניסאי, בורקס בולגרי, קעקועי חינה, מעדינייה רוסית, פרוזן יוגורט, טוסט אמריקאי, משקה שקדים, שווארמה, מוזיקת טראנס, תירס חם, מאלאבי קר... את לא תראי את זה יתר המדינות הסובבות אותנו, גם לא בערים הפלסטיניות שהכי קרובות אלינו. אז למדינה הזו כן יש אופי משלה והוא לא בהכרח קשור לפלסטינאים או לערבים.
 

sela v

New member
בכל מקום שיש אנשים מתרבויות

שונות תראה את זה. למשל סע לירושלים, ותראה חנויות חילוניות, וליד חנויות של הקהילה החרדית, לא בכולן יש הבדל, אבל למשל החנויות של מאה שערים נראות לי שונות. למשל מי עוד בארץ ירצה לקנות פיאות? אפשר לראות שוני גם בת"א בין שכונות עניות לעשירות שהן לא רחוקות אחת מהשניה, אבל זה לא רק בת"א. גם בלונדון, עמן וביירות. ותתפלא גם בבירות ואפילו בקהיר (הייתי מופתע) יש שפע של אוכל ממקומות שונים בעולם.
 
אנשים מתרבויות שונות- כן

אוכלוסיות מברבויות שונות- לא במזרח התיכון. ישראל היא ככל הנראה מדינת ההגירה הכי בולטת בכל אגף הים התיכון ועל כן הגיוון והשוני כאן הוא הרבה יותר משמעותי כלפי התרבות המקומית. לא מדובר על מסעדה סינית או מסעדה טורקית, מדובר על הרכב אוכלוסיה שמשפיע ישירות על אופי המזללות ברחוב. בביירות ועמאן תראה אולי מסעדות תימניות ,רוסיות, יווניות, מרוקאיות, אתיופיות וטריפוליטאיות, אבל אני בספק אם בעלי המסעדה הם חלק מקהילות שונות כשם שיש לך בישראל, אז אנא לכבד את השוני הייחודי.
 

sela v

New member
יש הגירה גם בעולם הערבי

פשוט כנראה אתה לא מודע לכך. יש לי ידידה ירדנית שאביה ירדני שלמד ברוסיה, ושם הכיר את אמא שלה. בלבנון דיברתי עם מישהי שאמא שלה מיגוסלביה ואביה לבנוני. ומה עם כל הזרים בנסיכויות המפרץ? ולא רק מסכנים מהודו ובנגלדש יש גם אנגלים ועוד עמים. אצלנו בשנים האחרונות אין הצפה של אוכלוסיה זרה חוץ מרוסיה, ככה שאפשר להגיד שההשפעה בארץ היא רק רוסית. כל השאר די התערבבו כל אלה שבאו לפני 50 שנה.
 
מינורית

לעומת ישראל שהרכב האוכלוסיה שלה הוא ברובו דור ראשון ושני לעליות ולא רק מרוסיה- יש לך עולים מהקווקאז, קזאחסטאן, אוזבקיסטאן, אוקראינה(למרות השפה אלה לרוב קהילות נפרדות), ותוסיף את העליה האתיופית, הארגנטינאית, והעולים מצרפת וארה"ב(למרות שגודלם קטן ביחס לכלל העולים). בנסיכויות המפרץ הזרים הם אחוז מינורי, כך גם אחוז הזרים הלא-ערבים בלבנון וירדן ויתר מדינות ערב. זה לא דעה, זה עובדה. מעבר לזה, זה מאוד שיטחי מצדך להגיד שההשפעה הרוסית היא היחידה שקיימת בארץ. קהילות בארץ מתערבבות הרבה(באופן טבעי, כפי שבארצות-הברית קשה היום לדעת מי ממוצא אנגלי, אירי, איטלקי או סקוטי, וגם אין הבדלה בין הלטינים. בארץ התהליך הזה רק התחיל ויקח עוד עשרות שנים עד לרוב האנשים שתהיה התאקלמות מלאה לארץ שתיצור זהות 'ישראלית' ממשית. מי שבא לפה לפני 50 שנה עדיין נמצא במסגרת בית-אבא, אם הוא בא מפרס, תימן, ארגנטינה, או רומניה. כאשר כל אלה ימצאו מכנה משותף יותר חזק יחד מאשר בנפרד הם באמת יתמזגו, אבל זה יקח עוד כמה עשרות שנים.
 

sela v

New member
משפחתי באה ממזרח אירופה

ממדינות שונות, וממש אין זכר למה שהיה שם בחיים של הדור שלי במשפחה.
 
כמה חבל לך

אתה כנראה לא יודע מה אתה מחמיץ. קוסקוס דק עם חמאה וצימוקים כמו שסבתא שלי מכינה לא תמצא בכל אלג'יר, וגפילטע אמיתי, כמו שסבתי השניה היתה מכינה, לא אכלתי מאז הלכה לה לעולמה. ובדיוק כמו שאמרתי- ככל שינקפו השנים המסורת הזו תלך ותתערבב ותדעך תוך כדי בדרך ליצירת אופי תרבות ישראלי, כשם שהאמריקאים עיצבו לעצמם תרבות מתוך בליל הגירה שנמשך 200 שנה.
 

sela v

New member
אני לא חי את העבר

דווקא לפי דעתי יש אוכל טוב היום. גם בלונדון, וגם בישראל מצב המסעדות בשנים האחרונות השתפר פלאים ויש אוכל מצויין.
 
למעלה