עדיין בדיון

הסוף אומר

דבר ראשון בוא נחדד את הפרדוקס למטמטיק טהורה ולא חיות וירקות. בגרף המצורף מתוארת מהירותו של הארנב(כחול, מ0 מוחלט) ומהירותו של צב (אדום, מאי שם מעל ה0. הפרדוקב למעשה אומר שהקווים שניתן להעביר אם אין סופיים, אם כי ידוע לנו שבסופו של דבר הם מסתיימים בנקודת המפגש (הקו העבה) מוסכם?
 

Deathatred

New member
הכשל בפרדוקס אכילס והצב

מה שקורה כאן הוא שזנון בפרדוקס של אכילס והצב מתאר את ההתקדמות במרחב רציף באמצעות צעדים עוקבים (כאשר העקיבה היא לפי יחס הסדר המוכר לנו של "גדול מ"), ברם - במרחב רציף תחת יחס סדר "גדול מ" אין איבר עוקב. (איזה איבר בא מיד אחרי 0.1? האם 0.2? או אולי 0.11? או אולי 0.101?)
 
זה בדיוק הפרדוקס!

מה זה פרדוקס? מצד אחד נכון ומהצד השני לא. אם לא הייתה סתירה זה לא היה פרדוקס. זה הפרדוקס: לפי המציאות אנו רואים שאכילס יעקוף, אך בהיגיון זה בלתי אפשרי. אוקיי?
 

SpiceMan

New member
המילה "תמיד" בשורה האחרונה לא נכונה

למילה "תמיד" יש משמעות של זמן אין-סופי, ואילו כאן הכוונה היא "לכל מספר צעדים גדול שתרצה". מאחר ו"תמיד" לא מיצג זמן אלה מספר אין-סופי של צעדים, ע"מ למצוא את הזמן (עד למפגש) יש לסכום את משך כל הצעדים עד אין-סוף. מה שה"פרדוקס" הזה מראה זו העובדה כי קיימים טורים אין סופיים מתכנסים, כלומר, יש סדרות אין סופיות עם איברים חיוביים כולם כך שסכום האיברים אייננו אין-סופי אלה מספר שניתן לחישוב.
 

coaxcable

New member
סתם בשביל ההתערבות פה

ייתכן שהצב מחושב יותר ובאמת מוצא דרכיפם "לעקוף" :) אל תתייחסו..סתם בשביל החביבות של העניין
 

Deathatred

New member
פרדוקס השקרן

"המשפט הזה הוא שקר". דיסציפלינה: פילוסופיה (סמנטיקה, לוגיקה).
 

ailag

New member
גרסה נוספת, ועוד..

גרסה אחרת נותנת סיפור שבו זאב תקף אישה שהחזיקה את תינוקה בידה. הזאב חטף את התינוק והכריז: אם (ורק אם) תעני נכון על השאלה, אני אחזיר לך את התינוק. האם אחזיר את התינוק? האשה עונה "לא." במצב כזה, אם הוא לא יחזיר את התינוק, הוא צריך להחזיר אותו. אם הוא יחזיר, הוא צריך לא להחזיר. עוד פרדוקס, שאני אישית לא מסכימה עם הכינוי "פרדוקס" אליו, הוא פרדוקס הערימה: אפס גרגרים אינם ערימה. גרגר אחד אינו ערימה. שני גרגרים אינם ערימה. מליון גרגרים הם ערימה. איפה עובר הגבול? אגב, דנתי בזה עם חברה יום אחד בצבא, כשמישהו מהמדור שאל על מה לעזאזל אנחנו מדברות. הסברנו לו את הפרדוקס והוא פסק בנחרצות: "שש". אז זהו, נפתר הכל. 6. אוף, עכשיו גרמתם לי לחטט ולמצוא מחברת מנוער שוחר מדע שקשורה לנושא.. (והבעיה היא שבכיתה ח' הכתב שלי היה כ"כ נוראי, שקשה לי לקרוא אותה!) עוד פרדוקסים שמצאתי שם: מורה מודיע על בוחן פתע בשבוע הבא, בתזמון שלא יהיה צפוי בכלל. אם הבוחן יהיה ביום חמישי, התלמידים ידעו את זה בגלל שעד אז לא היה בוחן. לכן הוא לא יכול להיות ביום חמישי. אם הוא יהיה ביום רביעי.. וכך הלאה. לי זה נראה כמו סתם בעיה או כשקר של המורה ולא כפרדוקס, אבל על הדף יש כותרת גדולה "פרדוקסים", אז מי אני שאתווכח? עוד בעיה שהוגדרה שם כפרדוקס (וההתנגדות שלי להגדרה היא אותה התנגדות) היא : נניח שספר שיאי גינס פותח קטגוריה חדשה, האדם הכי פחות מפורסם בעולם. מי שיכתב שם יתפרסם, ולא יהיה האדם הכי פחות מפורסם בעולם. והנה אחד נחמד שמצאתי שם: "המשפט הזה הוא פרדוקס".
 

ailag

New member
אז פרדוקס הקרח.

שערה אחת נחשבת כקרחת וכו'. זו בעיה של הגדרה בוליאנית לנושא שיש בו fuzzy logic. הפתרון הוא שההגדרה אינה מותאמת לדבר אותו רצינו להגדיר, או שהשאלה אינה מוגדרת היטב.
 

זכיר

New member
או ש.. או ש..

פרדוקס הערימה. הוא לא פרדוקס. הבעיה היא המושג העמום "ערימה". למרות שמשתמשים במילה "ערימה" בכל מקום שיש בו ערימה וגם בכמה מקומות שאין בהם ערימה, המושג עדיין עמום ולא מוגדר "בצורה מדויקת. מכאן הפרדוקס לכאורה. (ספרות מומלצת - פרדוקסים\ לא זוכר בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה) ____________
זה לא פטיש ____________
 
זה פרדוקס לכל מושג בעולם למעשה

מהו בדיוק חי? מהי שפה? אהבה? שנאה? סלט? הר? תבונה? ידע? עם? וכן הלאה. למעשה לא ניתן להגדיר משהו במדוייק בצורה שאיננה שרירותית. למעשה, הבעיה נעוצה בניסיון להבחין בין הדברים ולהבדיל ביניהם, כאשר צריך 'למרוח' את ההגדרה. שערה אחת זה הרבה קרחת, 100 שערות זה פחות קרחת וכן הלאה. (כמובן, ניתן להגדיר דברים קיצוניים: קרח זה מי שאין לו כלל שערות, ערמה זה 2 אבנים ומעלה, הר הוא כל בליטה וכו' אך זה לא עובד במציאות)
 

זכיר

New member
אהמ.. אהמ..

זה לא פרדוקס אתה יכול לבנות מכונה לא תקינה. אבל למה לך לתהות אחר כך למה המכונה לא עובדת? באותה מידה אתה יכול לנסח\לחבר\לפתח שפה\מילים עם מגבלות. אבל איפה הסתירה הלוגית בעובדה שהשפה\המילים לא תמיד עובדות במציאות?
 

ailag

New member
אני לא טענתי שזה פרדוקס

אני טענתי שלטעמי אלו אינם פרדוקסים, אבל תמיד מוצמד אליהם התואר הנ"ל.
 
זה לא פרדוקס במציאות אלא

בלוגיקה של ההגדרות. לפי המחשבה הרגילה, יש הגדרות מסויימות, אך זה פרדוקס, כי מצד אחד הוא קרח ומצד שני לא. התשובה היא שמערכת ההגדרות שגויה.
 

charlila

New member
קרחת זה (לפחות) 3 אזורים חשופים,

כפי שמראה לשון האגורה, (שהודעתי עם ההסבר עליה ירדה למטה)- לא מספר שערות (\נוצות\עצים...) זה או אחר. כשם שערימה כלל איננה מוגדרת ע"י מספר הפריטים, אלא ע"י קיומו של שלם אחד שהוא הערימה, וכדי שיתקיים זה יש צורך בלפחות שלושה פריטים. הדוגמה הכי ברורה היא שָׁלִיש לָוּלַד - שלושה ילדים,[לָלַּד(ים) ביחיד] שפירושו גם מעגל וגם שבט. חַי, בניתוח כמילה באגורה: ח (העיצור)=התלכדות; התנועה ַ'פתח,=תנועה קדימה,רצסיבית, כזו הנוטה לחבור לבאה אחריה ולפנות לכיוונה; י(העיצור)=רצון; התנועה ְ(שוא נח) פירושה - מנוחה, חוסר תנועה. הכל ביחד: התלכדות הנוטה אחר הרצון. אין לי זמן להגדיר את כל המושגים עכשיו, אולי אחר כך. אנתח רק את "הר" שכבר יצא לי לנתחו ואני זוכרת בע"פ - העיצור ה =נשימה, רוח, השראה; התנועה ָ, פתח, פירושה תנועה קדימה צולחת, הסוחפת את מי שחובר אליה לכיוונה. ר (באגורה יש שני סוגי ר) פירושו - התמקמות בנקודה הגבוהה ביותר במרחב (מכאן נגזר שמו של רע, אל השמש בצהריים המצרי הקדום)העיצור ְ - שוא נח -=חוסר תנועה. הר פירושו מקום שבו הרוח, ההשראה, ממוקמת בנקודה הגבוהה ביותר האפשרית לה (=במרחב\שדה נתון) [זה מתייחס 0גם?)לאפקט החודים החל על פסגת הר]=מקום הרה גורל.(כפסגת הר סיני, כפסגת הר נבו.)
 
למעלה