עברית שפה ה

[יסמין@]

הוא גם צריך לומר: "אני ילך הבית"

או אפילו: "אני הלך הבית" אני יעשה אני העשה "אני ילך לבצפר והעשה שיעורים" איככככס

 

[תמר,]

למה?

למה כל הסייעות בגנים קוראות לזה "תחתון" ו"מכנס"? זה לא השתנה מאז הייתי בגן. (וד"א - הסייעת בגן של בני בשנה שעברה, הייתה סייעת בגן שלי כשהייתי בגילו, אז אולי זאת הסיבה

)

 

[לאה_מ]

אולי יש להן רק חצי?../images/Emo3.gif

 

[יסמין@]

זה כמו: "משקף", ולהיפך: "רכבים"

 

[ענתש]

השותפה שלי בחדר באוניברסיטה

היתה מדברת ככה ! פעם היא שיכנעה אותי לקנות מכנסיים אדומות בוהקות (טוב, הייתי תתיכה אז, זה נראה טוב

) והיא הדביקה להן שם, שנשאר איתן מאז ועד היום (כשהן מקופלות בארון): "המכנס האדום". אבל האמת, לא כל כך נעים לי לצחוק כי גם לי לפעמים יוצאת "פרוסה" במקום "כריך" או "אני יעשה את את זה". בכתיבה אף פעם לא אבל בדיבור... לפעמים בורחות לי קצת המילים.

 

[nonana]

ואני אומרת סנדוויץ

 

[nonana]

דרך אגב זה מזכיר לי את ../images/Emo62.gif

הביטוי באנגלית. תחתונים בגזרה גבוהה אומרים לנשים היי לג. ולילדות היי וסט- משום שלא תהיה לזה קונוטציה מינית.

 

[טלגל]

כן אלו גננות! ואם היית נכנסת וקוראת

הגננות קצת יותר מתגובה אחת אז היית רואה שדוקא היית שמחה לקבל גננות כמו אלו שענו לשאלה בנוגע לביאליק. שום דבר שנעשה לא נעשה בלי מחשבה, ואם אנו משנות מדי פעם מילים של משוררים ארכאיים (אישית אני לא נוהגת כך) זה בגלל אהבת המשורר או הסופר והרצון לחבבו על הילדים. ואין אפשרות לספר ולקרוא אותו לילדים המון כמו שעושים הורים בבית, אצלנו הזמן מוגבל יותר ויש צורך לעשות הכרות קצרה יותר עם המשורר וכדי שהילדים יוכלו לבקש או לשיר אותו בבית כדאי שיזכרו מה הם שרים.

 

[תמר,]

חיבוב משוררים ארכאיים

אני אביא לך דוגמה לכך שגישה של גננת/מורה משנה הרבה: כשהייתי בכתה ה' או ו', למדתי שירת ימי הביניים עם מורה שמאוד אהבה את החומר, ולימודה אותנו בהתלהבות. הנושא יכול להיות קצת מורכב לגיל הזה, אבל כולנו הבנו את המשקלים, תפארת הפתיחה וכל מה שקשור, ואהבנו את השיעורים האלו. כשהגעתי לתיכון, המורה שלי לספרות (שהכרתי והערכתי), אמרה לנו ש"אין מה לעשות. זה באמת משעמם, אבל זה בחומר וחייבים ללמוד את זה", ואכן - זה היה משעמם, אבל לא היה לנו מה לעשות. זה מאוד איכזב אותי, כי הלימוד הראשון שלי היתה חוויה מהנה מאוד. אבל דבר אחד למדתי מזה - שמורה עושה את הלימוד, ולא החומר. לצערי הרב, יש מאוד מעט נושאים שלמדתי ממורים שבאמת אוהבים את החומר, אבל את אלו אני זוכרת הכי טוב (וזה כולל נושאים בהסטוריה, משעממים בד"כ וכן נושאים די מורכבים בביולוגיה). אני לא חושבת שהורדת רמת השיר תתרום לרצון "לחבב את הסופר על הילדים". דווקא המילים המיוחדות יכולות להשאיר רושם על הילד (וברור שצריך להסביר אותן, אבל לא לשנות את היצירה). קשה להאמין כמה ילדים מבינים, וכמה הראש שלהם פתוח ללימוד. אני בטוחה שאלו גננות מעולות, והביקורת שלי היא נקודתית בעניין הזה. ונקודה אחרונה - המון טעויות נעשות (גם על-ידינו כהורים) מתוך רצון כן לעזור לילד או לרצות את טובתו.

 

[לאה_מ]

../images/Emo45.gif מסכימה עם כל מילה!

 

[She Dolphin]

וגם אני ../images/Emo45.gif

 

[מאיו]

../images/Emo41.gif עוד שאלה על ביאליק

תסלחו לי, לא קראתי את כל השירשור. בשיר של ביאליק הוא מספר כי בכל ביצה ישן לו אפרוח. מה שמאד מוטעה משום שאפרוחים בוקעים על קינים שעל הקרקע היות והם עצמאיים מהרגע הראשון. מי שבוקע בקן על העץ הוא הגוזל. האופציות העומדות בפניי: 1. לשיר את הטעות ובכל פעם להסביר כי זו טעות. 2. לשיר עם שינוי: ובכל ביצה ישן לו גוזל... 3. לוותר על השיר בכלל. מה דעתכן?

 

[תמר,]

האפשרות הראשונה

זה מה שאני עושה, גם כאשר מבלבלים ארנב בשפן.

 

[לאה_מ]

אני לא משנה מילות שירים

אבל אני בהחלט אסביר לילדים את הטעות. לא כל פעם שאני שרה להם.

 

[ענתש]

לא משנה מילים של שירים או ספרים

או כל דבר אחר באופן עקרוני. כל דבר שכזה הוא יצירת אומנות (ויש גם אומנות גרוע לפעמים אבל זה לא משנה את העובדה שזו אומנות) ולדעתי זה מעלה ממש אלים לקרוע לגזרים יצירה ולהוציא אותה מהקשרה כי היה לי יותר נוח לשנות. אני יכןלה לקבל או לדחותאת המסר ביצירה כולה (פשוט לבחור לא להקריא), אבל לא לשנות. את היצירתיות, אגב, אפשר לבטא בסיפורי עמים - כאלו אני זוכרת מאות בראש ! האחים גרים, למשל, אספו מעשיות ולא כתבו אותם ולכן בתחום הזה זה "חוקי" לשנות ולהמציא. אני חסידה מאד גדולה של "לספר סיפור מהראש" כי זה גם תרגיל נפלא לדמיון. נגה עוד קטנה, בינתיים אני מתאמנת על בנות הדוד שלי הקטנות

 

[חגית אמא של אלה]

מאיו- אם תחזרי בכל זאת אחורה

בשירשור ותקראי את ההודעה שלי לגבי ביאליק... אני הייתי באפשרות הראשונה, אם כי תלוי לאיזה גיל. אני עובדת עם גילאי 2-3 וידעתי שדיקלום ואז תיקון סתם יבלבל אותם, אז בשלב זה ויתרתי על הדיקלום הספציפי הזה. יש אחרים נפלאים.