עברית שפה ה

[אינה של יערה ואלה]

מי רוצה מתכון לעוגת רבדים?

 

[הילהל]

../images/Emo51.gif כמה הגיוני! מייפל!

 

[תמר,]

לדעתי מייפל זה "אדר"

בבית קטן בערבה כתבו הרבה על "עסיס אדר". מילון אוקספורד תומך בדעתי

 

[אמא לביבה]

אֶדֶר.

אגב, גם סידרת בית קטן בערבה עשירה מאוד במילים ארכאיות שעד היום לא עמדתי על משמעותן של כולן. (התעצלתי ולא פתחתי מילון

ואני נהנית מהסדרה למרות שאיני מבינה את משמעות כל המילים.) דוגמאות: מרקועים (סוג של בורקסים?

) לסוטה (ווסט?) ועוד, שכרגע איני נזכרת בהן...

 

[ליליה והגמדים]

הכתבה היתה על מילן קונדרה, כמדומני

 

[justmom]

סליחה שאני נדחפת לכן לפה,

אבל איך שכחתן את משרת הגלמושים? אין לי מושג מה עשו בתרגום החדש עם לוח צפחה, אבל למיטב ידיעתי בעברית הוא עדיין לוח צפחה, רק שהפסיקו להשתמש בו לכתיבה מאז שהנייר והעיפרון נעשו זולים יותר. מישהי זוכרת את הפנינים המופלאות מהתרגום הישן ל"נשים קטנות"? לימונינים חמוצים, למשל, שאיימי המסכנה התענתה כל-כך בגללם?

 

[לאה_מ]

שום סליחות, תשארי!../images/Emo24.gif

 

[הילהל]

גם לזה יש תרגום חדש?

איזו מכה! כמה אהבתי את הישן (אם כי הפמיניסטית שבי משתגעת מזה היום). מה היו הלימונינים האלו בסוף? ליים? היתה גם משחת גליצרין לידיים פצועות, ומחלת סקרלטינה.

 

[עמית@]

סקרלטינה עדיין משתמשים.

מאוד אהבתי את הלימונינים.

 

[הילהל]

זה לא "שנית"?

ואת עדיין "חייבת" לי תשובה - זו היית את בטלויזיה שלי ביום שבת?

 

[maya100]

זו אכן עמית שלנו ../images/Emo9.gif האחת והיחידה!

 

[עמית@]

זו אכן "שנית" אבל רופאים וייקים

עדיין אומרים סקרלטינה, וכן, זו אני

 

[אפרתש]

אני דווקא אהבתי את לוחות הציפחה

והאפיפיות וכל השאר. נתנו לי תחושה של מקום רחוק, בזמן רחוק. חלק מהקסם של הסיפור. איזה טעם יהיה לספרות אם שלונסקי וסמדר שיר ומארק טווין ידברו כולם באותה שפה (רזה)? (אצל הקלברי פין למדתי את המונח לוח ציפחה). מעולם לא פתחתי מילון תוך כדי קריאה, כי זה הרס לי את שטף הקריאה. מהר מאד למדתי את משמעות המלים מתוך הטקסט. ואם נחזור לכרכשתא - כולנו זוכרות את השורה הכלכך מצחיקה הזו, בדיוק כי אף אחד לא ניסה לתרגם אותה לקללות בנות זמננו.

 

[לאה_מ]

../images/Emo45.gif מסכימה מאד מאד!

 

[אמא לביבה]

עקרונית-מסכימה איתך מאוד.

אבל. יש מקרים קיצוניים בהם זה לא נכון. יש מקרים של עומס גדול כל כך של מילים ארכאיות המכביד על העלילה ופוגע בהנאת הקריאה. גם אני מתבשמת מקריאת תרגומים ארכאיים, אך בכל זאת, קשה לי שלא להיזכר באותו בוקר כשאני נערה בשנות העשרה ומנסה להאבק על הספה בביתה של סבתי בתרגומו של רטוש ל"הרוח בערבי הנחל". לא סיימתי את הספר, עד שלא נתקלתי בתרגום עדכני יותר. לצערי, אינני זוכרת תרגומה של מי.

 

[לאה_מ]

התרגום החדש של יעל רנן

בהוצאת אדם.

 

[אמא לביבה]

חושבני. (הספר של -ובבית-חמי וחמותי)

 

[עירית ל]

גם אוריאל אופק תרגם

 

[עמית@]

מתה על לוחות צפחה ../images/Emo45.gif

 

[כרמית מ.]

כי השיר עצמו יפה

המטרה היא לא המילים, אבל אני לא אמנע משיר יפה (וברור) רק בגלל שיש בו כמה מילים מסובכות. אם יש יותר מדי מילים מסובכות, בהחלט יתכן שהשיר לא ידבר אלי. הבעיה היא שהחלפת מילה בודדת בשיר, לעיתים קרובות משבשת חריזה ומשקל - שהם הרבה יותר חשובים בגיל הרך, מאשר המשמעות המדויקת של כל מילה. קראתי לילדיי את "אני וטלי בארץ הלמה" של שלונסקי (יצא בספר חדש וחמוד). חלק מהמילים הם לא הבינו. חלק גם אני לא. מודה. חלק מהמילים שם הן אפילו לא תקניות, אלא שלונסקאיות. אבל הסיפור ברור. כשצריך - אני מבהירה: או בהמחזה קלה (לא ממש הצגה, רק שילוב של אינטונציות ומחוות), או בהוספת מילה מבארת, או הסבר (אם שואלים אותי) או שהמילה נשארת בעמימותה. גם זה לא נורא.