עברית שפה
ה

nonana

New member
חחח צימעס- בכל אופן אני ממש שוללת

את השינוי במילים- ואם לילדים שלי בסיפור קשה עם מילה אני מפסיקה באמצע ומסבירה (ואם אני לא מבינה אני אומרת להם שנבדוק את המילה בפעם הבאה- כשאני מקווה שאזכור
). אבל ישנה ספרות מחורזת שאת המילים הקשות אני לא ממש מסבירה והן נהדרות- כמו סיפרי דר' סוס שילדיי אוהבים.
 
כן , מה העניין.

נו שויין, אז הילד לא יודע מה זה כילפות (וגם אני לא
). הוא נהנה מהשירים, מהמילים, מהמשקלים, בלי קשר להבנה ממצה של הכל. זה חלק מתרבות הלעיסה והאכלה בכפית.
 

f u f u

New member
בא,בא-מי הבא? דבא רבא רברבא../images/Emo85.gif

באמת מה זה כילפות? וגם צועד צעד והתרפות?
 
../images/Emo6.gif, אין לי פה אבן שושן.

נברר. בכל מקרה זכור לי שאלה מילים יחידאיות.
 

תמר,

New member
לפי מילון ספיר: כילף - גרזן קטן

עם להב חד וארוך (עברית חדשה, ספרותי) או קרדום לחפירה / הריסה (תנ"כי, בימי קדם)
 

יסמין@

New member
אז אם נשים

אינטליגנטיות ומשכילות כמונו לא מבינות את המילה ולא השתמשנו בה מעולם וגם לא נשתמש בה לעולם (מי יבין? שפה לא אמורה להוות אמצעי לתקשורת?) - מה התועלת להקריא סיפור או שיר שבו כלולה מילה אניגמטית זו וללמד ילדים מהגיל הרך דווקא מילה זו ומילים ארכאיות שכמותה?
 

לאה_מ

New member
זה לא "או זה או זה" - לא אחד במקום

השני - אני שרה לילדים וקוראת להם שירים וסיפורים אהובים עלי, ובאמצעותם הם לומדים (גם) מילים נדירות, ארכאיות, קשות - איך שלא נגדיר אותן. אני משוחחת איתם, אחרים משוחחים איתם, הם משוחחים עם הסביבה, וכך הם לומדים את השפה היומיומית של הדיבור. בעיני זה לא אחד על חשבון השני. כשאני מתבוננת עם בני בתמונות של חיות, ואנו מביטים בתמונה של דב, אני לא אצביע על הטפרים שלו ואומר "הנה כילפות". אני אומר "הנה הטפרים שלו". אבל אם אני אשיר לו את השיר, אני אשיר עם המילים שביאליק בחר להשתמש בהם, ואם הבן שלי ישאל, אני אענה לו כמיטב ידיעתי (או אבדוק במילון), או (כפי שאני עשיתי בילדותי) שהוא יבחר לא לשאול, ויהיה לו איזה מושג דמיוני על מה הפירוש של המילים האלה, ובבגרותו או שהוא יגלה שזה משהו לגמרי אחר (תגלית משעשעת ביותר) או שהוא יגלה שהוא צדק.
 

יסמין@

New member
טוב, זוהי עוד דוגמה שבה הפתגם

"על טעם ועל ריח אין להתווכח" מתאימה. כלומר, את מבחינתך צודקת. הרי אלו שירים וסיפורים האהובים עליך, וברור שזה לא או-או. אני באופן אישי לא אוהבת מילים ארכאיות ובלתי שמישות ובלתי קומוניקטיביות. כלומר, כשאני קוראת בתנ"ך אני מאוד נהנית מהשפה המיוחדת ומהמקצב ומהסגנון וכו' וכו' ואין לי שום בעיה לחפש במילון או בקונקורדנציה מקראית מה הפשר וההקשר של מילים שאינן ברורות לי. כנ"ל אם אתקל בטקסט של חז"ל או בטקסט ימיביניימי וכו' וכו'. אבל כשאני קוראת להנאתי אני לא מעוניינת להיעזר במילונים ובקונקורדנציות. אני מעדיפה "עצי מייפל" על פני "עצי אלגומים" ולא נהנית מכרכשתות למיניהן (שנראית לי כמילה ארמית וכנראה המשוררת השתמשה בה משום שעדיין לא היתה מילה עברית עדכנית לאיבר?). אני יודעת שיש לא מעט אנשים שאוהבים סיפורי ילדים ושירי ילדים ישנים, והכוונה הן לסיפורים ולשירים מקוריים והן למתורגמים. לא כך אני. וכמובן, כמו בהרבה נושאים, אין כאן שאלה מי צודקת או לא, זה רק עניין של טעם סובייקטיבי. לדוגמה, יש לי בבית כמה גרסאות של "אליס בארץ הפלאות", אחד מהם שריד מספריית ילדותי ושניים חדשים. אני מעדיפה בהרבה את החדשים מכל הבחינות, כולל הלשוניות. כשם שאיני משתמשת ב"שח-רחוק" ובאלפסים ובלוחות צפחה וכשם שאיני אוכלת אפיפיות - כך אני מעדיפה למצוא בספרים שאני קוראת ובספרים שאני מקריאה לבתי עברית עדכנית וקומוניקטיבית. וגם עברית עדכנית וקומוניקטיבית יכולה להיות עשירה. אלפסים אינם מעשירים אותה יותר בהכרח, או עושים את הספרות ליותר איכותית משום בחינה. גם לא עצי אלגומים. לדעתי.
 

ענתש

New member
לאה הזכרת לי !

אחד הספרים שהכי אהבתי בילדותי הצעירה מאד (סביב גיל 7 כזה.. למדתי לקרוא מאד מהר
) היה "משלי קרילוב" בתירגום ממש ארכאי. יש שם המון מילים שדמיינתי לי כדברים נפלאים ומשונים והתבררו אחר כך כמאכזבים (או סתם שיבושים ששיבשתי לעצמי בראש). לפני כמה שנים אמא שלי מצאה את מחברת השירים שכתבתי לעצמי בכיתות א-ב והתגלגלנו מצחוק, היו שם שירים בהשראת קרילוב במילים מאד גבוהות ו... משובשות לגמרי ! למשל השיר על "שועל קטן, טיפש, נפל בפח יוקש..." ושימושים רבים ומגוונים באותו שיר במושג "בן בליעל" שלדעתי היה ביטוי נרדף למילה שועל (לא יודעת למה). נורא מצחיק, אבל אין ספק שלמדתי מזה המון.
 

עמית@

New member
../images/Emo6.gif

גם אני תמיד נמשכתי למילים, עד היום אני מסוגלת להתאהב במילה ויש לי כמה "פייבוריטיות" (איצטלא, תופינים, וכיוצא בזה)
 

לאה_מ

New member
../images/Emo6.gif השתגעת? איצטלא ותופינים הן

מילים מאד שימושיות...
 

ענתש

New member
לאה הזכרת לי !

אחד הספרים שהכי אהבתי בילדותי הצעירה מאד (סביב גיל 7 כזה.. למדתי לקרוא מאד מהר
) היה "משלי קרילוב" בתירגום ממש ארכאי. יש שם המון מילים שדמיינתי לי כדברים נפלאים ומשונים והתבררו אחר כך כמאכזבים (או סתם שיבושים ששיבשתי לעצמי בראש). לפני כמה שנים אמא שלי מצאה את מחברת השירים שכתבתי לעצמי בכיתות א-ב והתגלגלנו מצחוק, היו שם שירים בהשראת קרילוב במילים מאד גבוהות ו... משובשות לגמרי ! למשל השיר על "שועל קטן, טיפש, נפל בפח יוקש..." ושימושים רבים ומגוונים באותו שיר במושג "בן בליעל" שלדעתי היה ביטוי נרדף למילה שועל (לא יודעת למה). נורא מצחיק, אבל אין ספק שלמדתי מזה המון.
 

יסמין@

New member
ולמה

בעצם כל כך חשוב שילדים, שעוד לא מכירים את כל המילים *העדכניות והשימושיות והנהוגות* ילמדו דווקא מילים יחידאיות שאף אחד לא משתמש בהן היום ואף אחד לא מבין? בגיל הרך, שבו אנחנו עוסקות, עדיף לדעתי ללמוד להתבטא בדרך קומוניקטיבית. לכל "רובדי הלשון" אפשר להגיע בגיל מבוגר יותר. הרי לא נתחיל ללמד ילדים את המילים היחידאיות במקרא ובלשון חז"ל... וזה מזכיר לי את הויכוח שהתעורר כשתרגמו מחדש את "האסופית". היו הרבה שכתבו שהם מעדיפים "לוח צפחה" וכל מיני מילים ארכאיות ובלתי מובנות בעליל גם בזמנן (אני זוכרת שקראתי את "האסופית" וחשבתי מה זה עצי האלגומים ולוח הצפחה וכו' וכו'). אני דווקא מעדיפה להבין מה שאני קוראת ולא מעוניינת לפתוח מילון אבן שושן וקונקורדנציה ללשון המקרא כשאני *קוראת* להנאתי וכנ"ל ועוד יותר מכך כשאני *מקריאה* לבתי.
 

הילהל

New member
../images/Emo45.gifהיתה כתבה במדור "ספרות"

בידיעות אחרונוץ בדיוק על העניין הזה. מסתבר שכבר קרה שאנשים התלוננו על תרגום חדש בספר ש... בסך הכל יצא בהוצאה מחודשת באותו התרגום בדיוק! התלונה היא כנראה של נוסטלגיה וגעגוע, ולא מעבר. לפעמים תרגום ישן מוריד מאיכות הספר (בדוגמה שהם נתנו הדיאלוגים פשוט יצאו מופרכים לגמרי) ולפעמים דווקא מרוויח. צריך לבדוק כל נושא לגופו. (וכאקס-אוהבת האסופית: איך הם תרגמו עכשיו את לוח הצפחה ואת עצי האלגומים?)
 

יסמין@

New member
אם אני זוכרת נכון, עצי האלגומים

הם פשוט עצי המייפל האופייניים לקנדה ולמקום מגוריה של האסופית. לא זוכרת איך תרגמו "לוח צפחה" (אני זוכרת שהיא שברה "לוח צפחה" על ראשו של גילברט
אחרי שהוא קרא לה "ראש גזר" או משהו כזה)
 

יסמין@

New member
אה, ואני זוכרת

שבביקור אצל דיאנה הם אכלו אפיפיות ועוד כל מיני תרגימא לא ברורים לגמרי
בתרגום החדש תרגמו: וופלות או משהו כזה. פחות לירי אולי, אבל הרבה יותר ברור.
 
למעלה