מעבר ליומרה שב"שיפור" ../images/Emo122.gif
אני לא נוהגת לשנות שירים וסיפורים מתוך כבוד ליצירה הכתובה. אני קוראת לילדים משירי קדיה מולודובסקי, ואין לי ספק שיש שם הרבה מילים שהם לא מבינים (עד היום אני לא יודעת מה זה "סיח כרכשתא"
), אבל הם נהנים הנאה רבה. הבת שלי היא "גרופית" של אברהם שלונסקי, ומצטטת על פה חלקים נרחבים מתוך "עוץ לי גוץ לי", שאף הוא נתברך בשפה עשירה במיוחד. שלושת הילדים שלי נהנים מאד מאלתרמן - הן מתרגומים שלו כגון "לימפופו" ו"ברמלי" והן מיצירות מקוריות כגון "מעשה בפ'א סופית" ו"מעשה בחיריק קטן". אני לא עוצרת כדי לבאר מילים קשות, אלא אם הילדים מבקשים זאת. לפעמים הם שואלים לאחר מכן. לפעמים אני מגלה שהם משתמשים באיזו מילה כזו
אגב, צלחנו היטב גם את "גילגי", חלק מהתרגומים הישנים של ספרי אריך קסטנר, ואת התרגום המופלא של אוריאל אופק לסדרת "המומינים" של טובה ינסון, ומעולם לא נרשמה מחאה בשל שפה קשה מדי. אני חושבת שהחשש העיקרי במקרה המתואר בהודעה שקישרת הוא של הגננת. הילדים יהנו מביאליק גם בלי ה"שיפורים".