עברית שפה
ה

עמית@

New member
מסכימה איתך.

אבל מודה שקשה ל"ספר ביאליק" לילדים בני שלוש. אולי כדאי לבחור סיפורים ושירים קלים יותר (ולא חסרים כאלו שלו) ועדיף לעשות כן מאשר לשבש סיפורים אחרים (ואולי- כמה מזוויע הרעיון- אפשר ללמד ילדים שפה קצת אחרת? ספרותית? אפשר ללמד אותם להבין מתוך הקשר? טפו טפו..)
 

תמר,

New member
גם אני נתקלתי בשיפוץ סיפורים

לי זה מפריע, כי הורגלתי לשיטה אחרת - של הקראת הסיפור/שיר, עם כל המקצב והשפה הגבוהה. אבל נראה לי שאפשר להתאים את השפה לגיל (להקריא כמו שכתוב, ולהסביר במשפט הבא - בשביל פעוטות). בכל מקרה - לא הייתי קוראת לזה שיפור (אולי "תרגום"
) די הזדעזעתי כששמעתי את הגננת של הבן שלי (בן 3) מספרת לו את "פלוטו כלבלב מקיבוץ מגידו" בשפה שלה, אבל הבנתי את העיקרון: היא רוצה לספר לילדים סיפור, ולא לעניין אותם ביצירה ספרותית. אצלי בבית הם יקבלו את הסיפורים/שירים האלו מהמקור. בכל אופן, אני מבינה את הרתיעה שלך על שגננות מתיימרות לשפץ את שירתו של ח"נ ביאליק. וד"א נפגשתי בעוד כמה עיוותים, כמו שיפוץ "מעשה בשקיק" (של לוין קיפניס, אם אני לא טועה. ראיתי כבר כמה נוסחים שלו).
 

תמר,

New member
נכון

הגננת הנ"ל פשוט סיפרה את רוח הדברים, ולא ממש הקריאה (והראתה לילדים את התמונות). מדובר בגנון לבני שנתיים-שלוש. מילה אחת ששמתי לב שהבן שלי משנה כשאני מקריאה (והוא משלים משפטים) היתה "ברח" במקום "נשא רגליו".
 

לאה_מ

New member
יש שם גם וגם

"קרע את החבל, נבח הב הב ברח חיש מהר ונשא רגליו" איך אפשר להגיד פעמיים ברח? וחוץ מזה "ברח" לא מתחרז עם "הב הב"
(הילדים שלי שאלו אותי למה פלוטו נובח "הב הב" ולא "האו האו"
).
 

תמר,

New member
רוצה הדגמה?

קשה לי לחזור על זה, אבל בטון שמדברים בו רק אל ילדים: קרע את החבל, נבח הב הב וברח! (יה, אתם רואים? [מראה את התמונה] רועי שב בבקשה. נועם עוד מעט אמא תבוא) היא גם הורסת את המקצב, אבל נראה לי שזה זוטות לעומת היתרונות של גן קטן וגננת מבינה ואנושית.
 

irisgh

New member
סתם משתפת

ואני גיליתי שיניבי ממש מקשיב למילים של הסיפורים. הוא שאל אותי 'מה זה שיר בפה', 'מה זה אור בעיניים'
. אוי, זה עשה לי נחת. אבל איך מסבירים - אור בעיניים?
 
טוב, בטח בלי שגילית לו הוא יודע

שאור זה
וחושך זה
. אפשר לאלתר על הבסיס הזה. לפעמים יצא לי להגיד לעידו "עיניים שלי", והוא גם רצה לדעת מה פתאום. הסברתי לו שהעיניים שלי מאוד חשובות לי, וגם הוא מאוד חשוב לי, וזה מן ביטוי שבא להגיד "אתה יקר לי".
 

לאה_מ

New member
מעבר ליומרה שב"שיפור" ../images/Emo122.gif

אני לא נוהגת לשנות שירים וסיפורים מתוך כבוד ליצירה הכתובה. אני קוראת לילדים משירי קדיה מולודובסקי, ואין לי ספק שיש שם הרבה מילים שהם לא מבינים (עד היום אני לא יודעת מה זה "סיח כרכשתא"
), אבל הם נהנים הנאה רבה. הבת שלי היא "גרופית" של אברהם שלונסקי, ומצטטת על פה חלקים נרחבים מתוך "עוץ לי גוץ לי", שאף הוא נתברך בשפה עשירה במיוחד. שלושת הילדים שלי נהנים מאד מאלתרמן - הן מתרגומים שלו כגון "לימפופו" ו"ברמלי" והן מיצירות מקוריות כגון "מעשה בפ'א סופית" ו"מעשה בחיריק קטן". אני לא עוצרת כדי לבאר מילים קשות, אלא אם הילדים מבקשים זאת. לפעמים הם שואלים לאחר מכן. לפעמים אני מגלה שהם משתמשים באיזו מילה כזו
אגב, צלחנו היטב גם את "גילגי", חלק מהתרגומים הישנים של ספרי אריך קסטנר, ואת התרגום המופלא של אוריאל אופק לסדרת "המומינים" של טובה ינסון, ומעולם לא נרשמה מחאה בשל שפה קשה מדי. אני חושבת שהחשש העיקרי במקרה המתואר בהודעה שקישרת הוא של הגננת. הילדים יהנו מביאליק גם בלי ה"שיפורים".
 

עמית@

New member
../images/Emo32.gif לאה- *איפה* אני יכולה למצוא

את הספרים המקוריים של המומינים? (עמק החיות המוזרות ומשפחת החיות המוזרות) אהובים עלי ללא נשוא ונעלמו בתהום הנשייה של בית אבא..
 

לאה_מ

New member
אצלי בבית ../images/Emo13.gif - וגם

זה יצא לאור בהוצאת "מחברות לספרות" וכתוב גם "הדר הוצאת ספרים בע"מ" - המהדורה שיש לי היא משנת 1992, בטח יש גם מאוחרות יותר. הפורמט די גדול - כמעט בגודל A4, אז תסתכלי במדפים הנמוכים (הם מוציאים לאור גם את "אליס בארץ הפלאות", "פו הדב", "דוקטור דוליטל", "הקוסם מארץ עוץ", ועוד).
 
ביאליק ממש ביאס אותי../images/Emo5.gif

בטוח בגלל מקצועי (אבל בטוח גם באופן עקרוני) ממש צורם לי כשקוראים לארנב "שפן", או לזחלי המשי "תולעי משי"... והנה ביאליק... המשורר הלאומי... "ובכל ביצה הס פן תעיר ישן לו אפרוח אפרוח זעיר"... אז זהו, שלא. ישן שם גוזל... ואל נא תצקצקו, זאת טעות מאוד עקרונית. צאצא הציפור הוא גוזל. וכך נאלצתי לפסול את הדיקלום המקסים כשחיפשתי חומר לפעילות ציפורים שאני מכינה...
 
בטוחה שאת רוצה לדעת מה זה "כרכשתא"?

טוב, שבי. 1. חלחולת/מעי 2. צינור. הספר אצל אמא שלי - אם את רוצה בהזדמנות לכתוב את המשפט/בית השלם, אשמח לפרט את ההשערה שיש לי לפירוש...
 

תמר,

New member
"פרד, תיש, סיח, כרכשתא

אי המעיל אשר לבשת" להבנתי, מדובר בכינויי גנאי. כרכשתא בא בשביל להשלים חרוז.
 

תמר,

New member
שירים או סיפורים קיצביים

שאמא שלי הקריאה לי ולאחי כ"כ הרבה פעמים, ואח"כ קראתי אותם, וחלקם הקראתי לאחי, אחייני וילדי - זה מפליא? אני מניחה שאת מכירה את הרצון של ילד קטן לשמוע שוב ושוב את אותו סיפור - זה עושה משהו בסוף. (וכנראה מדובר גם בנטיה לזכירה בע"פ.)
 

לאה_מ

New member
לא תאמיני כמה אני זוכרת -

זה כנראה משהו בזכרון שלי שנתפס טוב - חריזה ומשקל. אני זוכרת כמויות של שירים. בעיקר לילדים אבל בהחלט גם למבוגרים (אני הייתי זו שתמיד בחידון יום העצמאות בביה"ס ידעה לדקלם את "מגש הכסף"
).
 

לאה_מ

New member
אני מצטטת מהזכרון -

"פעם פרץ, לא טיפש, בא עירום, ומעיל לא יש... מביטים כולם בפחד, רועמים כולם ביחד פרץ, תיש, סיח, כרכשתא! אי המעיל אשר לבשת??? אז ענה להם הנער בלשון חדה כתער: צד ימין אני מסרתי לחתול אשר זכרתי, חלק שמאל אני שלחתי לחתול אשר שכחתי, והיתר, חור מול חור, תקבלו לפי התור" תודה על הפירוש, לא שזה ממש מסתדר עם שני כינויי החיות שבאים לפניו
 
למעלה