צא מהספק.
זה דבר ראשון. בקשר לאזרחים: שוב, מתו יותר אנשים מפיגועים בירושלים, תל אביב ושאר הארץ מאשר אנשים שמתו מפצמ"רים וקסאמים בגוש קטיף. אז עכשיו תלך לפנות את שיח מוניס, ירושלים ושדרות? ואם תפרוץ עכשיו מלחמה - אתה תזרוק את כל האזרחים מהמדינה לאמריקה או לשאר העולם כי יש סכנה לחיי אדם וחייבים לברוח? אתה תקפל את הצבא שלך ותגיד שלום, רק בגלל שיש איזשהוא סיכוי שנאבד 2569 חיילים או אזרחים? לא. אתה תלחם. ואם זה פתוח לויכוח (מבחינתך), אני מסכים לדון איתך ברצון. בקשר לפסקה השנייה, אני לא רוצה לפגוע, אבל אני אגיד את זה ישירות: אתה שקרן. כי אם, לדעתך, ביטחון ישראל על כל אזרחיה וחייליה היה קודם לכל - היית נגד תוכנית הגירוש. כי התוכנית הזאת בשרה לנו רק מטווח ברווזים, רק אינטיפאדה שלישית חזקה מקודמותיה, רק רוח גבית לטרור ורק עוד הרוגים. ולא צריך להיות בוגי, או מופז, או דיכטר כדי להבין את זה. מספיק להיות ילד בן 6 כדי להבין שהתוכנית הזאת מבשרת דבר אחד ברור: אסון. התנסויות קודמות? נכון, לא היו. אבל מוזר שהיו מספיק אנשים שגם בלי התנסויות קודמות ידעו לאן ה"הסכמים" האלה מובילים. תצטרף אליהם גם עכשיו, כדי שאחר כך לא תרגיש כמו שאתה מרגיש אחרי אוסלו. במה אתה מאמין? בשלום? גם אני. אבל בשלום אמיתי, לא שלום הזוי שמבוסס על הסכמים עם רוצחים. אני מאמין בשלום של מדינות, לא שלום של עמים. לא שלום בין עם שחזר לארצו והקים מדינה לבין אספסוף מתעלק שקורא לעצמו בשמות ייצוגיים. עזוב טילים ונשקים. בתים שמפריעים לעבור. האם הבטון חשוב לך יותר מחיי החיילים? מה זה קיר לעומת עולם ומלואו?!