2007 ../images/Emo27.gif
# אמצע י"ב - שביזות חיי. רציתי להתאבד בכל שניה פנויה, הבצפר הוציא ממני את הרצון לחיות. ביליתי את רוב הזמן בבית בספירה לאחור עד סיום בצפר. קצת לפני התקופה הזו אני וצליל נהיינו חברות ממש ממש טובות. התנתקנו מהקבוצה הגדולה והמגעילה שהיינו ונהיינו שלישיה - אני צליל ורינת. ויתרנו מרצון על השתתפות ב"הכתרה" [שזה כמו טקס סיום, אל תשאלו]. הגעתי לבצפר רק למגנים ובגרויות סבלתי מכל יום שנותר שם
# יצאתי קצת עם בחורצ'יק בשם רז ונפתחו לי העיניים לכל מיני דברים. אחרי שנפרדנו, צליל הוציאה אותי לדאבל דייט עם החבר שלה באותה תקופה וחבר שלו. זה היה אחד הערבים הכי.. "מעצבים" שעברתי. התחלנו לקלוט כמה הבחירות הדתיות שלנו מניעות לנו את החיים. כמה חודשים אחרי, אני רק מברכת על ההחלטות שעשינו באותו ערב
אפשר לומר שזה היה מעין סיפתח לכל התקופה ההזויה שעמדנו לפניה # בתקופה שכולן בבצפר שלי כבר היו סגורות על שירות לאומי / החליטו שהן מתגייסות, אני לקחתי הכל ממש באיזי.
ממש. תכננתי לעבור לגור בניו-יורק עם אחותי וגיסי, שרק נתנו לי עידוד מלא לא לבזבז זמן ולהגיע אליהם אפילו לפני שאסיים בצפר. עם דחיפה של החברות, הלכתי לראיון במשטרה, ולראיון בוינגייט. (שירות לאומי) אחרי כמה שבועות שמעתי מהמפקחת שלי כיום, שגם לה קוראים מיכל, שמי שריאיין אותי בוינגייט מסוחרר ממני לגמרי ורוצה אותי שם בהקדם האפשרי. # בסביבות מאי מישהו מבני המשפחה שלי חלה במחלה מסכנת חיים וברוך ה', גם החלים
אבל זו הייתה תקופה מאוד קשה ו8לא ניגשתי להרבה בגרויות. מה שאומר שהיום אין לי תעודת בגרות... אבל למה שניגשתי סיימתי עם אחלה ציונים שבעולם. # לקראת סיום בצפר התנערתי מהחצאיות והתחלתי ללכת עם מכנסיים. גם ירדתי במשקל באותה תקופה והתחלתי ללבוש בגדים נורמליים, מה שכמובן השפיע לא מעט על חיי מבחינת בחורים. :] # בחופש הגדול עבדתי בעבודות זמניות וקטנטנות ועשיתי איזה אלפיים מסכנים בחודש בזמן שכולם מסביבי טחנו עבודה. אני רק רציתי שקט ודיסטאנס. ובהקשר לקרוב המשפחה החולה שציינתי למעלה ^ גרתי לבדי במשך חודש. וזה היה החודש הכי נפלא שהיה לי, שרק הבהיר לי כמה אני חייבת לשכור דירה לעצמי כבר!
# בספט' התחלתי שירות לאומי נהדר שגם מכניס לפרופורציות וגם נותן בצפר על החיים. # באיזשהי תקופה לא מזוהה בין סוף הלימודים לתחילת החופש, התחלנו לצאת באובססיה, תוך חודשיים הכרנו את כל המקומות בהרצליה-ת"א. נכנסנו חזק לקלאב-סין ונהיינו בקשר עם הרבה ברמנים, בעלי מועדונים, סלקטורים וכו'. הכרנו המון אנשים טובים וגם הרבה אנשים מלחיצים. אבל איך אומרים, מטעויות לומדים..

# נולדו לי שני אחיינים חדשים בהפרש של שבועיים. כל העולם מסביבי התחתן והתחלתי לקבל "בקרוב אצלך". [בקרוב אצל אמאש'ך יא בן זונה, כולי בת 18!] # היום נראה לי שאפשר לסכם ולהגיד שאני בתקופה הכי פאקינג טובה בחיים שלי.
היא יכולה להיות יותר טובה, אבל זה כבר דברים שלא תלויים בי. ואני ממש ממש שמחה שאני מוקפת בחברות וחברים כ-א-ל-ה מדהימים, אנשים מקסימים בעבודה [ונתעלם ממכשפות ממורמרות בנות 40], ומשפחה בתזונה. מהשניה שסיימתי בצפר, כאילו עול מטורף ירד לי מהגב ו.... אני חופשיה! מה יותר טוב מזה?!